עבודת המלך/יסודי התורה/ג

עבודת המלך יסודי התורה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הגלגלים וכו' והם תשעה גלגלים וכו'. עי' במורה ח"ב פ"ט כתב כבר ביארנו לך שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסטו ושהמונים הגלגלים בזמננו תשעה. אמנם מנו הכדור האחד הכולל גלגלים רבים וחשבוהו לאחד וכו' ולזה לא תרחיק עוד מאמר קצת החכמים שני רקיעים הם שנא' הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים וכו' ומנה שם את שבעת כוכבי הלכת עם סדורם כאן אבל הוא מסופק בכמה פרטים שהחליט כאן. ועי' עוד בדברי רבנו שם בח"ב פ"ד עי"ש היטב ועי' במפרש ועוד מחברים שציינו למאמר הגמ' בחגיגה פ"ב ובמדרש רבה דז' רקיעים הם ולפי"ז הכונה לז' כוכבי לכת, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים וגלגל התשיעי הגלגל החוזר בכל יום מן המזרח למערב והוא המקיף ומסבב את הכל כמ"ש רבנו ועי' בדברינו לקמן ה"ה.

גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח. עי' חגיגה י"ב שם רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים. ועי' במדרש רבה בראשית פ"ו היכן גלגל החמה ולבנה נתונים ברקיע השני ועוד בכמה דוכתי ואין סתירה מזה לדברי רבנו דהרי דעת חכמי ישראל היה שבגלגל אחד נתונים, וגם זה בכלל מה שהודו לחכמי אומות העולם. ואין כאן מקום להאריך.

ב

כל גלגל וגלגל וכו' נחלק לגלגלים הרבה. עי"ש במורה בח"ב פ"ד שהבאנו.

כמו גלדי בצלים וכו' וכלם אין ביניהם מקום פנוי. עי' ביאור הדברים במורה ח"א פע"ב והם כדורים רבים אחד תוך שני אין פנוי ביניהם ואין ריקות כלל וכו' ועי' בבראשית רבה פ"ד ובילקוט תהלים פ' ק"ד גלדה טפה האמצעית ונעשה השמים וכו' ושם בשם ר' יהודה בר סימון יעשה מטלית לרקיע כמה דאת אמר וירקעו את פחי הזהב וכבר העירו מדברי המדרש.

כמו הגלגל התשיעי החוזר ממזרח למערב. ובפי' אברבנאל ליתא ממזרח למערב השני ונוסחא דידן עדיף.

ג

כל הגלגלים וכו' ואין להם לא עין אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות וזה שאנו רואין אותן כעין התכלת למראית עין בלבד הוא לפי גובה האויר. עי' במדרש רבה בראשית סוף פ"ד מה סמנים הללו מהן ירוקין מהן אדומין מהם שחורים ומהם לבנים כך שמים פעמים ירוקין וכו' והם המה דברי רבנו וכבר העירו מזה.

ד

כל הגלגלים הם עיגולים ככדור. עי' ירושלמי פ"ג דעבודה זרה ה"א שהעולם עשוי ככדור וכבר העירו מזה, ובאמת התם קאי על כדור הארץ. וכן הוא גם במדרש רבה במדבר פי"ג הארץ היא עשויה ככדור וכן הוא בזוה"ק ויקרא דהא כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור וכו' אבל נכון לציין יותר הא דירושלמי שבועות פ"ג ה"ח ומעשרות פ"ה דאין מרובע מששת ימי בראשית. ואמ"ל.

ה

מספר כל הגלגלים המקיפין את כל העולם שמונה עשר. עי' מפרש. ועי' במורה ח"א פע"ב וז"ל ומספר אלו הכדורים המקיפים העולם אי אפשר בשום פנים ולא בשום ענין שיהיו פחות משמונה עשר כדור, ואמנם אם מספרם יותר הוא אפשר ויש בו עיון. ועי' מפרשים שם דהם אלו השמונה עשר. שבתי צדק מאדים לבנה וכוכב הרי חמשה וגלגל יוצא לכל אחד ואחד הרי עשרה. ונוגה וחמה ושני גלגלים יוצאים לכל אחד ואחד הרי ששה עשר, וגלגל ערבות וגלגל הכוכבים הקיימים הרי י"ח בלא ספק. ועי' רדב"ז בלשונותיו סי' ב' שעמד על דברי רבנו מאמרם ז"ל ז' רקיעים הם והאריך בזה. ועי' בדברי רבנו במורה ח"ב פ"ח כתב ולא תרחיק היות דעת אריסטו חולק על דעת החכמים בזה וכו' וכבר ידעת הכרעתם דעת אומות העולם על דעתם בעניני התכונה האלו, והוא אמרם בפירוש ונצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל וזה אמת כי הענינים העיוניים אמנם דבר בהם כל מי שדבר כפי מה שהביא אליו העיון ולזה יאמן מה שהתאמת מופתו. ובמדה זו אמנם נמדדים גם דברי רבנו בענינים אלו.

ו

גלגל התשיעי וכו' חלקוהו החכמים הקדמונים לשנים עשר חלקים וכו'. עי' ברכות ל"ב ושם נ"ח ופסחים צ"ד ועי' מדרש אסתר מנוים שם כל המזלות וכבר העירו מזה. ועי' בפרקי דר"א פ"ו ובפסקתא רבתא פסקא דעשרת הדברות.

ז

ואלו הי"ב צורות לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול אבל בזמן הזה כבר סבבו מעט. עי' ברייתא דסדר עולם ובגמ' דילן בר"ה י"א ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהן מעשה בראשית והעלה מזל כימה וכו' והביא מבול לעולם עי"ש.

ח

והשמש גדולה מן הארץ כמו ק"ע פעמים. עי' בדברי רבנו פ"ה מהל' שבועות הכ"ב מ"ש שם.

ט

כל הכוכבים והגלגלים כלם בעלי נפש ודעה והשכל הם. בכתב יד אברבנאל כתוב כולם בעלי שכל הם. והמעיין בדברי רבנו במורה ח"ב פ"ד יראה כי גרסתנו היא הנכונה. ועי"ש מה שביאר הדברים בכל עמקם ועי' עוד בראשון פע"ב מ"ש בזה.

כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם. עי' ריש פסחים ועי' תנחומא וילקוט מלאכי א'. כי ממזרח שמש משעה שהשמש זורח עד שהוא שוקע הוא מקלס להקב"ה ועי' בפרקי דר"א פ"ד ואופן הגלגל וכרוב וחיה נותנין לפניו שבח. ועי' בתרגום יהונתן בפסוק ואשמע קול כנפיהם וכו' קול המולה כקול מחנה ותירגם יהונתן קל מלולהון מודן ומברכין קדם רבונהון והדברים ארוכים.

ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים. עי' בפרקי דר"א פ"ו החמה שלש אותיות של שם כתובים בלבו והמלאכים מנהיגים אותן. ועי' ילקוט ריש קהלת ר' אלכסנדרי אמר ח' מלאכים וכו' ועי' תוס' סוף פ"ב דחולין מ' כתבו שיש במדרש י"ב מלאכים מנהיגים את החמה.

וגדולה מדעת בני אדם. וכ"כ רבנו במורה ח"ג פי"ג ועי' ברכות ל"ב בתי י"ב מזלות בראתי ברקיע וכו' וכולן לא בראתי אלא בשבילך הרי דמעלת האדם גדולה ביותר עי' של"ה מאמר עשרה מאמרות האריך בזה טובא ועי' מדרש הובא בילקוט תהילים ק"ד א"ר חוניא אתה מוצא הכל מקלסין להקב"ה שנא' ממזרח שמש עד מבואו וכו' ואין קלוס גדול של הקב"ה אלא קלוסן של ישראל שנא' עם זו יצרתי וכו' תדע לך שכן כתוב למעלה ברכו ה' מלאכיו ב"ו כל הענין ולפי"ז מיושבין דברי רבנו.

י

וברא ארבע צורות לגולם וכו' צורה ראשונה צורת האש וכו' וצורה שניה צורת הרוח וכו' הגוף הראשון הוא גוף האש למטה ממנו גוף הרוח וכו'. במדרש רבה פרשת בשלח חשך מתגאה על התהום, והרוח מתגאה על המים והאש מתגאה על הרוח. ועי' במדרש רבה נשא פי"ד למה שלשה מיני עולה ואחד לחטאת כנגד ד' טבעים שברא בהן הקב"ה את עולמו השלשה הם עליונים זה למעלה מזה והרביעי הוא התחתון הכבד שבכלן, ואלו הן הארץ הכבדה שבכלן וכו' המים למעלה מן הארץ האויר למעלה מן המים והאש למעלה מן האויר שהאש קלה מכלן שהיא עולה עד לרקיע וכו' וכן אמרו שהאש סובבת כל העולם כולו למעלה עד לרקיע עי"ש וכבר העירו מזה.

יא

ארבעה גופות האלו אינם בעלי נפש וכו' אלא כגופים מתים וכו'. עי' לרבנו במורה בראשון פע"ב וכל אחד מאלו הארבעה יש לו מקום טבעי מיוחד בו, לא ימצא בזולתו. והוא מונח עם טבעו, והם גופים מתים אין חיים בהם ולא השגה ולא יתנועעו מעצמן, אבל הם שוכנים במקומותיהם הטבעים ואם יוציאו אחד מהם ממקומו הטבעי בהכרח, בסור המכריח יתנועע לשוב למקומו הטבעי וכו' ועי' במדרש רבה בראשית פ"ב העליונים חיים והתחתונים מתים.

וזה שאמר דוד הללו את ה' מן הארץ וכו'. עי' ילקוט תהלים י"ט אמר ר' יעקב בר זבדי משל לגבור שנכנס למדינה ולא היו יודעין מה כחו א"ל פקח אחד מן אבנא דהוא מתגושש בה אתם יודעים מה כחו משמים אנו למדין מה כחו של מקום וכו' א"ר פנחס הכהן בר חמא ממה שהשמים הללו מורידין גשמים והארץ מגדלת, הבריות אוכלין ומקלסין להקב"ה לפיכך השמים מספרים ומעשה ידיו מגיד הרקיע. והם המה דברי רבנו שכתב וביאור ענין הדברים הללוהו בני אדם מגבורותיו שתראו וכו' שגבורתו תמיד ניכרת לקטן ולגדול.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.