ספר העתים/קצא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קצא ולאחר שמשלים ש"צ תפלת המוספין אומר קדיש ונפטרין העם לבתיהן מיהו נהגו רבנן וכן כל כנסיות דאית בהו בני תורה דלא נפקי מבי כנישתא לאלתר עד דקבעי פירקא ומקדשי עליו קדושא דאגדתא ומניהו נמי דנהיגי למימר בתר פירקא ובא לציון ואני זאת בריתי אותם וקדושא דסידרא והדר מקדשי קדושא דאגדתא והאי פירקא דקאמרי מאי דבעי רבנן דההוא אתרא קבעי ביה פירקא כפום מאי דחזו מענינא דיומא ויש נהגו לעסוק בפרקים של שבת ועירובין כולה שתא כי היכי דליהוי מענינא דיומא, ובריסתקי דרבנן ובני תורה קא עסקי בכולה תלמודא קרו בכל שבתא ושבתא תרי פירקא משנה או תלתא כפום מאי דבעו וקא מפטרי בקדושא דאגדתא וקא משלמי שיתא סדרי משנה דאינון תתקפ"ו פרקי בתלת או בארבע או בחמש שנין והדר הדרי לרישא וכן חוזרין חלילה בתלמוד לעולם. ואנן לעניות דעתן חזי לן לתקוני פירקא דליהוו קביעותא למיתני ביה בכל שבת ושבתא הוא פרק ממסכתא מנחות שתי הלחם נלשות אחת אחת ונאפות אחת אחת לחם הפנים נילש אחת אחת ונאפת שתים שתים ובדפוס היה עושה אותה כולה פירקא והדר תני שמעתא דקדושתא כדגרסינן לה בשחיטת חולין בתחלת פרק גיד הנשה כי היכי דליסיים בקדוש שבחיה דקודשא בריך הוא והדר לימא קדישא ומקמי דליפתח בשתי הלחם קרי האי פרשה ולקחת סלת ואפית אותה שתים עשרה חלות כולה פרשתא עד סופה חק עולם והדר פתח שתי הלחם וכד קרי הני פסוקי לא צריך לברוכי עלייהו שכבר נפטר באהבה רבה דמאי דמברכינן בצפרא על פרשת התמיד מפני דאכתי לא נפטר באהבה רבה וכבר פירשנו זה בהלכות ברכות. וא"ת היכי קרינן האי פרשה בעל פה [והא] דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן על פה, ההיא הא אשכחן דשרו רבנן בכמה דוכתי משום צורך צבורא וכן בפרשת תמיד וכל דומיהן דכיון דכולה צבורא קרי אע"ג [דקרו] בעל פה הוי ליה כקורין את שמע וכמפורש בשלשה פרקים והיינו דחזי לן למיתני האי פירקא בכל שבתא עם פרשה דיליה משום דצורך הקרבן [היא] ואית בי' תרתי הזכרת הקרבן בעונתו ובשעתו ועסיקא בתנויי והזכרת הקרבן וקרייתו בעת שהיו עושין אותו במקדש דבר גדול היא וכבר פירשנו זה בברכות, ועוד דגרסינן בסוף מנחות ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי ומנחה טהורה בכל מקום ס"ד אלא אלו תלמידי חכמים העוסקין בתורת הקרבן בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאלו עוסקין בעבודה כולה שמעתא, וכן ה"נ בהאי פירקא קרבן דלחם הפנים ועוד אשכחן דתקינו רבנן למיקרי בכל הקרבנות בעונתן ובשעתן בכל ימים טובים לאפוקי ס"ת ולמקרי ביה צורך הקרבן ולאדכורי נמי בתפלה וסמכי אהאי קרא קחה לי עגלה משולשת וכדגרסינן בתענית הא תינח בזמן שבהמ"ק קיים בזמן שאין בהמ"ק קיים מאי א"ל כבר תקנתי להם סדרי קרבנות וכל זמן שעוסקין בהן מעלה עליהן אני כאלו הקריבום, והאי קרבן דלחם הפנים לא אשכחן דתקינו להו רבנן למיקרי ביה ולא לאדכורי בתפלה ואפשר דהוי טעמא משום דלא הוי קבוע ע"ג המזבח כמו המוספין כי לא היה קרוב ממנו ע"ג המזבח אלא בזיכי לבונה בלבד ולכך הואיל ולא איתקין לא בתפלה ולא בקה"ת שפיר דמי ומצוה רבה היא וטעמא דמיסתבר למיקבע עליה פרשה דיליה פירקא ולאדכורי בכל שבתא ולאפסוקי בקדושא דתלו במילתא מצות טובא ואע"ג דגרסינן בפסחים בפרק ואלו דברים אמר רבא הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם לאו משום לבטולי לגמרי מפירקא ומתנויי דהא גרסינן בהדיא בפרק השולח גט אמר רבה בהני תלת מילי נחתו בעלי בתים מנכסיהם דמפקי עבדייהו לחירו' ודסיירי נכסייהו בשבת ודקבעו סעודתייהו בשבת בעידן בי מדרשא דאמר ר"ח בר אבא א"ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתא בשבת ואחת קבעה סעודתא בערב שבת ושתיהן נעקרו מכלל דלית ליה לאיניש לבטולי מפירקא משום סעודת שבת אלא צריך לצאת י"ח שתיהם וצריך לאזדהורי שלא יעבור רובו של יום בקדושה וכדגרסינן בתלמוד ירושלמי פ"ג ר' חייא ור' אבא בשם ר' יוסי אמרי אסור להתענות עד ו' שעות בשבת אמר ר' יוסי בר אבא מתני' היא קודם לחצות לא ישלימו עד כדון צפרא הא לאחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |