ספר העתים/קצ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קצ גרסינן בפרק תפלת השחר ושל מוספין כל היום רבי יהודא אומר עד שבע שעות ואמרינן בגמ' ושל מוספין כל היום א"ר יוחנן ואעפ"כ אם עיכב כל כך נקרא פושע ר' יהודא אומר עד ז' שעות אריב"ל כל המתפלל תפלת המוספין לאחר ז' שעות לר' יהודא עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי. א"ר יוחנן אסור לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור אמר רב ובצבור שנו, ולאחר שמתפללין תפלת המוספין עובר ש"צ לפני התיבה ואומר קדושה ומוסיף בה פעמים באהבה שמע ישראל ה"א ה' אחד ואומר נמי להיות לכם לאלהים אני ה"א ואח"כ אומר ימלוך ה' לעולם, ומה טעם תקנו רבנן לאוסופי בקדושה דמוסף שמע ישראל שהיא תחלת ק"ש וסוף הפרשה מפני שהוא אומר אני ה"א מה שאין אנו עושין בתפלת יוצר של שבתות וימים טובים ולא בתפלת המנחה היינו טעמא דעבדינן הכי מפני שנגזרה גזרה על שונאי ישראל שלא לקרות ק"ש כל עיקר היה אומר אותה ש"צ בהבלעה בעמידה בכל תפלה דשחרית בין בחול בין בשבת וכיון שבטלה הגזרה והיו פורסין על שמע כתקנה ומתפללין בקשו לסלקה כל עיקר שהרי חזרה ק"ש למקומה ודקדקו חכמים שבאותה דור וקבעו אותה במוסף שאין בה ק"ש מפני שני דברים אחת לפי שאין בתפלת המוספין ק"ש כמו בשחרית ותקנו שישלשו אף במוסף כדרך שישלשו הקדושה כקדושא דסדרא ועוד עיקר התקנה כדי שיתפרסם הנס לדורות והאיך נתבטל השמד והטעם במוספין לבד כדאמרינן והכי נמי כתב מר שר שלום גאון, וכתב נמי שאף ביוה"כ בנעילה נהגו לומר פעמים להיות לכם בישיבה ובבבל כולה ואשכחן בפסקא לגאון הכי מי שאומר פעמים להיות לכם במוספי שבת ויו"ט ור"ח וחוש"מ שפיר דמי ואין בו איסור ולא כיעור ולא פגם ובכמה מקומות בבבל שאומרים אותו אבל בישיבה ובביהכנ"ס של רבינו לא נהגו מעולם לאומרו לא בשבת ולא ביו"ט ולא בזולתה, והאי דכתב האי גאון דלא נהגו לאומרו לא ידעתי מ"ט לא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |