ספר העתים/ח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ח ושוין ב"ש וב"ה שטוענין בקורות בית הבד ובעיגולי הגת מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי א"ר יוסי ב"ר חנינא דבי ישמעאל הוא דתנן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך ר' עקיבא אומר לא יגמור ואיתמר עלה אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן בצריך דיכה כ"ע לא פליגו דאסור כי פליגו במחוסרין שחיקה הורה ר"י בר' חנינא כר' ישמעאל, וכתב ר"ח גאון דייקי' ממתניתין דכל מידי דכי עביד הוא מעשה חייב עליו חטאת כגון שריית דיו ונתינות אונין של פשתן וכיוצא בהן, בהא פליגו ב"ש, אבל הכא דאי עביד בעצמו לא מיחייב חטאת אפילו ב"ש מתירין, וזהו שאמרו כל מידי דאתי ממילא שפיר דמי. אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכו' וכמה א"ר זירא א"ר אלעא אמר רב כמאכל בן דרוסאי איתמר נמי א"ר אסי א"ר יוחנן כל שהוא כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בשולי גויים, תניא חנניה אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע"ג כירה בשבת אע"פ שאינו לא גרופה ולא קטומה. משלשלין את הפסח לתנור ע"ש עם חשיכה וכו' מ"ט דבני חבורה זריזין הן ולאו אתו לחתויי בגחלים ומקשינן אלא טעמא דבני חבורה זריזין הן הא לאו הכי לא והאמר מר גדיא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי, התם מנתח הכא לא מנתח. וכן הלכה דבני חבורה מותר משום דזריזין הן ולא אתו לחתויי אבל שאר בנ"א לא דאתו לחתויי וה"מ בזמן שהוא שלם אבל אם הגדיא מנתח איברים היא כיון דקשי לי' זיקא לא מגלי לי' ולא אתי לחתויי בגחלים בין שריק התנור בין לא שריק שרי, איברי דברחא שריק שרי לא שריק רב אשי שרי ור' ירמי' מדיפתא אסור וכבר כתבינן לעיל דכרב ירמי' סבירא לן, בישרא אגימרא אסור אלא א"כ נצלה כל צורכה, אמר רבינא האי קרא חייא, פי' בתנור, שפיר דמי כיון דקשי לי' זיקא כבישרא דגדיא דמי, וכללא דמילתא אע"ג דהלכה כב"ה שמתירין עם השמש בהני י"ח דבר מ"מ היכא דאיכא למיגזר כדי שלא יחתה בגחלים אסור וכדכתבינן לעיל וכמו שאנו עתידין לברר לקמן בענין הטמנות חמין. ומחיזין את האור במדורות בית המוקד משום דכהנים זריזין הן ולא אתו לחתויי, וקרא דכתיב בכל מושבותיכם אבל בבית המקדש שרי לאברים ופדרים היא דאתי דעבודה היא מדליקין מבערב אבל הדלקת בית המוקד בשבת אסור דלאו עבודה. ובגבולין כדי שיצית האור ברובן, מאי רובן רב אמר רוב כל עץ ועץ, ושמואל אמר כדי שלא יצטרכו להביא אחרים תחתיהם כדי שידליקם והלכתא כשמואל דתני ר' חייא לסיועייה כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא ע"י דבר אחר, עץ יחידי אסיקנא דבעינן רוב עוביו ורוב הקיפו אמר רב הונא קנים צריכין רוב אוגדן א"צ רוב, גרעינין צריכין רוב נתנן בחותלות אין צריכין, מתקיף לה רב חסדא אדרבא איפכא מסתברא איתמר נמי אמר רב כהנא אמר רב קנים שאגדן צריכין רוב, תני רב יוסף ארבע מדורות א"צ רוב של גפת [נ"א של זפת] ושל גפרית ושל רבב ושל קירא במתני' תני אף של קש ושל גבבא, פתילה אמר עולא צריך שידליק ברוב היוצא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |