ספורנו/שיר השירים/ג

ספורנו שיר השירים ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

על משכבי בלילות. הלא בימים ראשונים חטאתי וסלחת מיד אחרי שובי ועתה לא כן כי אמנם בלילות שהם מחשכי ארבעים יום שהיו בכעס:

בקשתי את שאהבה נפשי. בודוי ובתפילת משה רבינו וצדיקי הדור:

בקשתיו ולא מצאתיו. מפני האף והחמה:

ואסובבה בעיר. בכל מחנה ישראל בקשתיו היש מוצא חן ולא מצאתיו בכל המחנה והיה כל מבקש ה' וכו':

מצאוני השומרים. משה ואהרן בכהניו ושאלתים האמנם את שאהבה נפשי ראיתם ואין עונה:

כמעט שעברתי מהם. מאותם הלילות שהיו בכעס:

עד שמצאתי כו'. בלוחות שניות:

אחזתיו. תכף בנדבת המשכן:

ולא ארפנו. ולא שבתי לכסלה ולחטוא:

עד שהביאתיו. להשרות שכינתו:

אל בית אמי. אל מזבח החיצון שבעזרת ישראל אשר שם ראשי העם שהם כמו אם בישראל וזה ביריד' האש אחר קרבנותינו:

ואל חדר הורתי. אל בית קדש הקדשים אשר שם הורתי תורת הלוחות לבדה המורה לצדקה וזה בחנוכת הנשיאי' כאמרו ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו ובכן השבעתי למען יוכלו צדיקי הדורות להתעסק בתור' ותפלה:

מי זאת עולה מן המדבר כתומרת עשן. משיב האל ית' אמת הוא שאז סלחתי בתפל' משה בחירי שעמד בפרץ לפני אך לא לגמרי כי כאשר שנו כוונתה בענין המרגלים פקדתי עליהם חטאת העגל כי אמנם קודם ענין המרגלים היתה הכוונה שיכנסו לארץ מיד בלתי מלחמה כתימרו' עשן מקטרת כאמרו קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו אבל אחר עון המרגלים מי זאת עולה באופן זה הנה הוצרכו להלחם גם אחרי כן בארצם היו צריכי' לכלי זיין באופן שאפי' בימי שלמה שנתתי שלום על ישראל היו צריכים לכלי זיין:

מפחד בלילות. מפני הפחד שקנו בלילות מ' יום שהיו בכעס ובליל ט' כאב שנפקד אז עליהם גם חטאת העגל כאמרו תשאו את עונותיכם:

אפריון עשה לו המלך שלמה. משיבה עדת ה' הלא חזרה עטרה ליושנה בבנין בית ראשון שהיה מכוסה בארזים אין אבן נראה עם רב כסף וזהב לכבוד:

תוכו רצוף אהבה. שהיו שם בקירות כרובי' ותמונות להורות אהבת ה' את עמו:

צאנה וראינה בנות ציון. אתם צבאות ה' בנות ציון שחשבתם שחזרה עטרה ליושנה צאו וראו ההבדל אשר בין המשכן שהי' קודם המרגלים ובין מקדש ראשון שהי' אח"כ:

בעטרה שעטרה לו אמו. עדת הנשיאים שהיו אם בישראל קנויה לאל יתעלה:

ביום חתונתו. בחנוכת המשכן:

וביום שמחת לבו. ביום חנכת מקדש ראשון כי גם שירדה אש בחנכת המקדש מכל מקום גדולה מזו היתה במשכן שלא הי' שם רב כסף וזהב וחנוכתו קטנה מאד בערך אל מקדש ראשון וזה כי ענן ה' על המשכן כו' ותכף לחנוכתו בבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול ובכן תבינו שאחר שנשנה העון ולא תהיה שם תשובה מגעת עד כסא הכבוד כמו שתהיה לעתיד כאמרו ושבת עד ה' אלהיך אין שם מחילה גמורה משיבה עטרה ליושנה. מכל מקום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף