סמ"ע/חושן משפט/פו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מוציאין מלוי ונותנין לראובן. כ"כ הטור וכל הפוסקים בכמה מקומות משמיה דר' נתן ורבי נתן למדו בבריית' מדכתיב בפ' נשא והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יוסיף עליו ונתן לאשר אשם לו ודרש לאשר גזלו או הלוהו לא נאמר אלא לאשר אשם לו ואשם פירושו קרן למי שהקרן שלו לפיכך ל"מ אם הלוה ראובן לשמעון ואח"כ שמעון ללוי שמוציאין מיד לוי ונותנין לראובן ששייך לומר ביה למי שגוף הקרן שלו דהיינו ראובן דהא קרנו של ראובן שביד שמעון הלוהו ללוי אלא אפי' הלוה שמעון ללוי קודם שהלו' ראובן לשמעון אפ"ה מקרי מה שביד לוי קרנו של ראובן כיון שאחר שיוציאו שמעון מיד לוי יחזיר ראובן עליו להגבותו מיד שמעון וישאר ביד ראובן ויש סברא איפכא דל"מ אם הלוה שמעון ללוי תחלה דאז כשהלוה אח"כ ראובן לשמעון חל שיעבודו דראובן אכל נכסי שמעון וכל מה שנשתעבד לו בשעת הלואה ובכללם הוא ג"כ נכסי לוי אלא אפי' הלוה ראובן לשמעון תחלה ואז לא היה לשמעון שיעבוד על לוי שתאמר דשיעבוד ראובן חל עליו למפרע וז"ש הטור והמחבר ל"ש אם נתחייב כבר כו' ל"ש אח"כ ועפ"ר וסברא זו האחרונה היא עיקר וכ"כ הב"ח והמחבר בסי' קי"א סכ"א עיין שם ועפ"ר:
(ב) בכל ענין שיתחייב לוי. בגמרא ממעט הענקתו דעבד עברי דאין מוציאין מיד רבו ליתן למלוה דהעבד ונראה דמשום שאין עבד עברי והענקתו נוהגים האידנא מ"ה סתם הטור והמחבר וכ' בכל ענין שיתחייב כו' ר"ל דברים שנוהגין חיובן א"נ הענק' אינו לעבד עברי מתורת חיוב אלא מתורת ויתור ומתנה בתורת חנינה מ"ה דקדק לומר בכל ענין "שיתחייב כו' ר"ל דוקא במה שהוא בתורת חיוב הוה דינא הכי ודו"ק:
(ג) וגובה חובו מן המותר כו'. וסיים שם משום דהמשכון משועבד לו מדרבי נתן וג"כ סיים וכתב שם דהיינו דוקא שאין לחוש שיבא לראובן היזק מזה וכמ"ש מור"ם בהג"ה בס"ס זהו אותה הג"ה מקומה כאן ונראה דמור"ם כתב שם אותו הג"ה אפקדון משום דבפקדון יש לעכו"ם טפי פתחון פה על המפקיד שלא הי"ל לשלוח ידו בפקדונו משא"כ במשכון דאין נ"מ לעכו"ם כ"כ אם ראובן יתנו לשמעון כיון דבלא"ה ג"כ ריבית עולה עליו ממנו ביד ראובן:
(ד) אע"פ שיש לו נכסים כו' דאין מטריחין המלוה ללכת לגבות במדינה האחרת אלא גובה ממשועבדים הנמצאים כאן וכ"כ הטור והמחבר לקמן בסי' קי"א סי"א דמלוה גובה ממשועבדים שבמדינה זו אע"פ שיש לו ב"ח במדינ' האחרת:
(ה) אין ב"ד נזקקין כו'. דשיעבוד זה נקרא משועבדים ואין מגבין ממשועבדים במקום שיש בני חורין אף שהגיע זמן פרעון החוב כן מוכח בהר"ן פ"ב דכתובות ולאפוקי ב"י וד"מ ב' וע' הגד"מ:
(ו) שאין מוטל עליו זה הטורח כו'. ב"ת כתב הטעם דהרי לית ליה לשמעון למטרח ולזבוני ולמפרע חובו (במזומני') והאי תביעה כההיא טירחא דמי ולפ"ז נ"ל דאם כ' שמעון לראובן בשטר שיעבודיה שמחוייב לטפל בסחורתו ולמוכרה ולהשתדל מעות כדי להגבות לראובן מזומנים וכמו שנוהגין עתה גם זהו בכלל הטיפול:
(ז) הם מעות בפקדון כו'. נראה דמיירי אפי' כשיש זמן להחזרת הפקדון ועדיין לא הגיע הזמן אפ"ה אין להם תורת משועבדי' לאחר שיגבה מנכסים בנ"ח שביד שמעון אלא כיון שהן פקדון ביד אחר הרי הן כמו שהן ביד ראובן ואין תורת משועבדי' עליהם ואי"ל טול קרקע ועד"ר:
(ח) למחול ללוי כו'. דדוקא במוכר שט"ח לחבירו ששיעבוד הגוף נשאר אצל המוכר יכול למחול המוכר ללוה וכמ"ש הטור והמחבר בסי' ס"ו משא"כ בזה דנסתלק שמעון לגמרי מלוי:
(ט) וכן אם אמר שטר אמנה כו'. פי' אפי' כהני גוונא דמודה ואומר שאין לו מעות ביד לוה שלו אין מאמינים לו ודוק' שיש נאמנות בשטר דאל"כ כיון דמלו' שני אין יכול לגבות בשטרו אם לא בשבועה כשא"ל הלוה השבע לי שאינו פרוע וכאן ששמעון מודה שפרוע הוא גם ראובן הבא מכחו לא יוכל לגבות ממנו וכ"כ הטור והמחבר בסי' מ"ז והוא מדברי ב"ת שער נ"א דין ב' ועד"ר:
(י) לפרוע לראובן פעם אחרת. גם בטור סתם הדין כאן כן ולעיל בסי' ס"ו סי"ו במוכר שטר חוב לחבירו ובאין המוכר והלוקח לגבות מהלו' ואמרו לו הב"ד להלו' לשלם ללוקח ועבר ופרע להמוכר כתבו הטור והמחבר שם פלוגת' ודי"א דאין הלוקח חוזר על הלוה (ע"ש שהוכחתי דאיירי שם באפי' א"ל הב"ד שיפרע להלוקח) שאני התם דלא נסתלק הלוה לגמרי מהמוכר דנשאר אצלו שיעבוד גופו וכמ"ש שם וגם קנין שט"ח מחבירו אינו מועיל אלא מדרבנן כמ"ש שם משא"כ בדינ' דר' נתן דהוא דאוריית' ונסתלק לוי משמעון לגמרי ודו"ק:
(יא) וטוען לוי פרוע הוא. מיירי בשטר שאין בו נאמנות ליורשים כ"א לאביהם וכמ"ש לפני זה:
(יב) ואם לא רצו לישבע חוזר כו'. עד סוף הסעיף הוא לשון בעה"ת שער ל"א ושמעתי מפרשים דמ"ש חוזר עליהן ר"ל על נכסי' של עצמן ומטעם דכיון דאין ראובן יכול לגבות מלוי מה שחייב לו אביהן אם לא שישבעו הן תחלה והן גורמים לו היזק במה שאינם רוצים לישבע מ"ה חוזר עליהם לגבות מידן נכסי עצמן אף מה שלא ירשו מאביהן וכתבו הוכח' לפי' זה דאי ר"ל שחוזרין על מה שירשו מאביהן קשה הא כבר נתבאר דאין מוציאין מדר' נתן במקום שיש בני חורין וכבר דחיתי פי' זה בדרישה באריכות וכאן אכתבהו בקצר'. חדא דמוכח מדברי המחבר שהוא בעצם ל' ב"ת דלא ס"ל הכי דאי מ"ש אם יש להם נכסי' אחרים ר"ל משל עצמן א"כ גם מ"ש אחר זה ואם אין להם נכסי' ר"ל משל עצמן וא"כ קשה מאי אריא דאין להם נכסי' אחרים משל עצמן הא אפי' אם יש להן נכסים משל עצמן כיון שטוענין שאין יכולין לישבע דהיינו מפני שאומרי' שידעו שנפרע השט"ח (וכמ"ש הטור בהדי') ג"כ אינו חוזר עליהן ועוד בלה"נ אף שגרמו היזק אין מחוייבים לשלם מכיסם ויש ללמוד זה מק"ו ממ"ש הטור בשם הרא"ש בסי' ק"ז סז"ח שאם מכרו היורשי' מטלטלי אביהן אף שמשועבדי' לב"ח בתר תקנת הגאוני' ודמי המכיר' עדיין בידם אפ"ה אין הב"ח גובה מדמי המכיר' ואף ע"ג שגרמו להן היזק ובמכרו קרקעות יש פלוגת' והשט"ח כמטלטלי' הוא כמ"ש הטור לעיל סי' ס' ובסי' ק"א ובמטלטלי' כ"ע מודו דא"צ לשלם מה שהזיקו לכן נרא' פשוט דכוונת הב"ת והמחבר במ"ש בתחל' דאם לא רצו לישבע חוזר זה עליהן ר"ל על מה שירשו מאביהן ומ"ה סתם וכתב דחוזר עליהן דכיון דכאן איירי דלא טענו שנפרע השטר אלא שלא רצו לישבע חוזר עליהן עכ"פ דאם ירשו עוד קרקע גובה מהם ואם לא לכל הפחות מכריחן בחרמות שישבעו ע"ז השטר שלא נפרע ואל יגרמו לו היזק. ומסיק ע"ז דאם מתוך זה טענו דלא ירשו נכסים אחרים ושגם ע"ז השטר אינן יכולין לישבע שידעו שפרוע הוא אעפ"כ אין שומעין להן מאחר שירשו זה השטר והי' ביד אביהן בשעת מותו חזקה הוא שלא נפרע וצריכי' לישבע שידוע להן בודאי שפרוע ואגב כוללין עליהן ג"כ שאין להן במה לפרוע חוב של אביהן ממה שירשו אף שלא תקנו מתחל' הגאונים לישבע ליורשים שבועת אין לי מ"מ אגב גלגול תקנוהו גם עליהן וכמ"ש ואשר הכריחן לזה דאם אמה שירשו קאי איך מתחל' בא הב"ח לגבות מחוב שיש על לוי הא ה"ל כמשועבדי' במקום בנ"ח אין זה קושיא דמצינו ליה כגון שהנכסי' שהניח להן הן שלא במקום המלו' והלו' דעליו השט"ח הוא במקום המלו' דבכה"ג גובין וכמ"ש מור"ם בהג"ה בס"ב א"נ כשהנכסי' אלו שירשו לא הגיע זמנם והן מאוחרין עוד מזה השט"ח וכיוצא בזה ועד"ר:
(יג) וטוענין שאין יכולים לישבע. היינו מכח שאומרים שיודעים שהוא פרוע וכ"כ הטור בזה וכן מוכח בבעה"ת שער נ"א דין ב' מיניה וביה וכמ"ש בדריש' ע"ש ולא כע"ש שכ' שטוענין שאין יכולין לישבע מפני דאין יודעין כו' דז"א דכל יורש שנשבע שלא פקדנו אבא אינו יודע במילי דאבוהן דאלו יודע בודאי שלא שלם לו לא הי' נשבע שלא פקדנו ואפ"ה גובה בשבועות דלא פקדנו אבא ומטעם דמוקמינן שטרא אחזקתיה:
(יד) הרי אלו נשבעים שבועת היסת כו'. ל' הטור הרי זה משביעם היסת שהרי הוא טוען טענת ברי שירשו שטר זה מאביהן ויש לו זכות בו עכ"ל ר"ל אע"פ שאין נשבעים היסת על טענת ספק וכאן טוען עליהן ספק מ"מ כיון שהשטר בעין בידן ריעי טענתייהו דאלו פרע שטרא דלוי ביד שמעון מאי בעי וכמ"ש לפני זה ודו"ק:
(טו) נשבעים היסת. כ"כ ג"כ הטור ומשום דה"ל כאלו השביען שהוא כדבריהן שיודעין שהוא פרוע כו' אבל לא הצריכם לישבע בנק"ח כשאר טוען אין לי וכמ"ש הטור והמחבר לקמן ר"ס צ"ט דס"ל דלא תקנו הגאונים אותה שבועה כ"א אהלוה עצמו ולא איורשיו וכנ"ל וכ"כ דהמחבר נמשך אחר ל' בע"ת וב"י כתב שכן הוא דעת הטור ובדריש' ובפריש' כתבתי שנ"ל שאין דעת הטור כן שס"ל דאינו משביעו אלא ששטר זה הוא פרוע ע"ש:
(טז) ראובן הלוה לשמעון כו'. כפול בטור ובדברי המחבר לקמן בסי' קי"א סעיף כ"א:
(יז) אינם יכולים לדחותו כו'. אע"פ ששמעון היה יכול לדחות לראובן ולומר לו פרעתיך ורבותא קמ"ל דאפי' הלקוחות דלוי אינן יכולין לומר לראובן שפרעו שמעון וכ"ש שלוי עצמו אינו יכול לטעון כן:
(יח) ואינו נאמן עלינו בהודאתו. פי' אין שמעון נאמן עלינו אף אם יאמר שלא פרע לראובן דשמא קנוני' עשיתם יחד עלי להוציא מידי שלא כדין:
(יט) אלא הרי הוא טורף כו'. בטור מפרש טעמו לפי שסוף סוף הלקוחות חייבין לפרוע לשמעון שהלו' למוכר שלהן בשטר וכל זכות שיש לשמעון על לוי ולקוחותיו יש ג"כ לראובן הואיל ושמעון מודה לו:
(כ) אם אין תנאי זה מפורש כו' ז"ל הטור בשם תשו' הרא"ש אם תנאי זה מפורש בשטר שלא יוכל לכופו אלא כשירצ' אין לו שיעבוד לראובן יותר מלשמעון אחיו כי שמעון הי' יכול. ליתן מטלטליו למי שירצ' וכ"ש שיוכל ליתן מעות הלוא' שבידו למי שירצ' בתורת. מתנה לגמרי או בתורת הלוא' ושלא לנגשו אבל אם אין תנאי זה מפורש בשטר אע"פ שידוע הוא שלא הי' שמעון נוגש את אחיו מ"מ כיון שהרשות ביד שמעון לנגשו כשירצ' אותו כח יש לו לראובן על לוי כו' אחר שיתברר בב"ד שאין לו לשלם ממקום אחר ע"ש
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |