סדר משנה/עבודה זרה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
מהר"צ חיות
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
קובץ על יד החזקה


מראי מקומות


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


סדר משנה TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בימי אנוש טעו בני אדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור וכו'. עיין לעיל הלכות יסה"ת פרק א' הלכה ז' אות ג' מה שכתבתי בס"ד בביאור דברי רבינו הללו.

ג[עריכה]

והיה מהלך וקורא ומקבץ העם וכו' הי' מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו וכו' וישב יצחק מלמד ומזהיר ויצחק הודיעו ליעקב וכו' ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש וכו' וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה וכו'. לעיל בהלכות יסה"ת פ' ב' הלכה ב' בארתי בס"ד דברי רבינו הללו, אמנם בכל מה שכתב רבינו פה לא העיר מרן את מקורו איה איפו הוא, לזאת יצאתי לבאר בס"ד את אשר לאל ידי הנה אמרו שאברהם ויצחק ויעקב החזיקו ישיבה בכל מקומות מושבותיהם ויצא לו כן ממה שאמרו ביומא דף כ"ח מימיהן של אבותינו לא פירשה ישיבה מהם היו במצרים ישיבה עמהם וכו' אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר וכו' יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר וכו' יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה וכו' מבואר שאברהם וזרעו כולם החזיקו בישיבה ואפילו במצרים בעוד הי' עבודתם עליהם מכל מקום החזיקו ישיבה, ומה שכתב רבינו שיעקב מינה ללוי לראש ישיבה זה מבואר במדרשים כמה פעמים, אמנם מה שכתב רבינו שיעקב צוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה וכו' דבר זה לא ידעתי כעת מקורו, אמת שנראין ומטין הדברים שעמרם היה ראש ישיבה במצרים, והוא מהא דאמרינן בסוטה דף י"ב תנא עמרם גדול הדור היה וכו' עמדו וגירשו כולם נשותיהם וכו' אבא גזירתך קשה וכו' אבל לא מצינו שנצטוו על כך מפי יעקב וצ"ע.

ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה מרע"ה רבן של כל הנביאים ושלחו וכו'. כתב ה"ר דוד עראמה עשה משה וכו' כאן רמז הרב הכנת טבעו ומזגו והיינו דהוא דייק תיבת "עשה" ולכך ביארו כאמור, ואם כי דבריו נכונים בעצמותם אבל לדידי חזי לי ארש זבת חלב ודבש שתחת לשונו לשון צדיק רבינו בדיוק הזה של תיבת "עשה" שכתב, שכוונתו הוא לגלות לנו דבר יותר עמוק וביאור תיבת "עשה" הוא ההיפוך מהביאור האמור, ובזה יהיו יותר מדוקדקים כל דברי רבינו בענין הזה בהקדים מה שכתבתי בס"ד בספר הדרושים רק ששם הארכתי וכאן לקצר אני צריך, וז"ל שם צריך אני לחקור בס"ד חקירה אחת וגדולה היא אלי, עמדתי עליה עודני בימי איבי, והוא מה שאמרה תורה סוף פרשת וזאת הברכה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' וגו' דקשה לענ"ד ממ"נ אם הגיע מרע"ה למדרגה הנפלאה הזאת מכח בחירתו דהיינו במה שעשה מן המעשים טובים והפעולות הנרצות לאלקים יתברך שבעבורם הי' ראוי להגיע להמדרגה המופלגת הזאת מהנבואה, א"כ היאך אמרה תורה שלא יקום כמוהו נביא והרי הבחירה חפשית ואולי יקרה כה עוד אחד ויותר שיבחר בטוב להגיע להמדרגה הנפלאה הזאת בנבואה שיעשה גם הוא מן המעשים טובים והפעולות הנרצות לו ית' מה שעשה מרע"ה (ודבר זה אין לו שייכות בענין הידיעה והבחירה כמובן מאליו) והקב"ה שהוא עצם הטוב לא ימנע הטוב ממי שהוא ראוי לקבל ההטבה, ואם נאמר שהקב"ה חננו מתנת חנם למרע"ה המדרגה הנפלאה הזאת בנבואה, אבל דרך הטבע א"א לאדם להשיגה אף כי ירבה כחול מע"ט, אבל תקשה א"כ למה זה יוחן מרע"ה במתנת חנם הנפלאה ההיא ולמה לא יוחן בה אדם אחר ואם נאמר שמרע"ה ע"י מעשיו הטובים שעשה עד העת ההיא גרמו לו כי מצא חן בעיני ה' לתת לו מתנת חנם המתנה הגדולה הגעת המדרגה הנפלאה ההיא בנבואה משא"כ אדם אחר שלא עשה מן המעשים טובים כ"כ למצוא חן בעיני ה' לתת לו מתנת חנם מתנה גדולה וחשובה כזו, ולמה הדבר דומה למי שעשה למלך ב"ו איזה טובה גדולה, אף שלא הי' מגיע לשכר פעולת טובתו רק אלף דינרי זהב, אבל למה שעשה הטובה הגדולה ההיא מצא חן בעיני המלך ונתן לו כיד המלך אלף אלפים דינר זהב שאין אדם אחר יכול לומר להמלך למה לא נתת לי המלך מתנה כזו, כי יאמר המלך אתה מעולם לא עשית לי גדולות וטובות שלפחות הי' ראוי לך בתשלומיה אלף דינרי זהב ולכך לא מצאת חן בעיני לוותר לך וליתן לך במתנה מתנה גדולה, אבל א"כ קמה גם נצבה קושיתינו כי הבחירה חפשית ואולי יעשה עוד אדם אחר מע"ט גדולים ורבים כמו שעשה מרע"ה ויהיה גם הוא ראוי להגעת מציאת חן בעיני ה' שיהי' ראוי לחון גם לו המדרגה הנפלאה ההיא בהנבואה כמו שהי' מרע"ה (שוב הראו לי בספר העקידה שער פ' שכתב מעין דברים הנ"ל אבל בכל דבריו שם אין בו ובמה שבתוכו מן הישוב אלא רק ליישב קושיתו שם כפי מה שהקשה הוא שם אבל לקושיתינו הנ"ל אין מרפא בדבריו) וצ"ע לכאורה לענ"ד, והנראה לענ"ד והוא כי מלך ב"ו אם יחונן לאדם מתנת חנם לסבה שיוצא להמלך עצמו תועלת מה מזאת המתנה שוב אין אדם אחר יכול לומר ולשאול להמלך מדוע ככה עשית ליתן לזה מתנת חנם ולי אי אתה נותן למה אגרע, כי המלך ישיב לו לזה חננתי להיות מגיע לי מהחנינה הזאת תועלת א"כ לא בשבילו חננתיו אלא בשבילי ותועלתי, לא כן אתה אף אם אתן לך המתנת חנם שחננתיך ונתתי להאחר לא יצא לי מזה תועלת כלל, והרי לולי התועלת המגיע לי גם לו לא הייתי חונן ונותן, וכמעט אין זו בכלל חנינה כי לא כוונתי בחנינתי לתועלת המקבל החנינה אלא כוונתי הית' לתועל' עצמי, וממילא נמשך להמקבל מזה טובה ולך איפוא מה אעשה כי אינך מוכשר בטבעך ובמעלותיך להמציא לי על ידך תועלת מה כמו שהוא מוכשר ומוכן זה האחר בטבעיו ובמעלותיו ובמעשיו הקודמים להמציא לי על ידו תועלת מכאן ולהבא, והדבר ידוע שהקב"ה חפץ למען צדקו שאנחנו נדע בבירור שהתורה היא נצחיית לא תשונה אפילו אות א' ולא תתחלף ולא תומר לא כולה ולא מקצתה, ושתשאר בידינו לעולם ולעולמי עולמים האושר האמיתי הזה היא תורתינו הקדושה אשר היא חיינו בעולם הזה וארך ימינו בעוה"ב ולמען לא נפול ח"ו ברשת הטעות באחד מן הזמנים לומר שח"ו הוחלפה והומרה התורה כולה או מקצתה, ולא נאבד מידינו ח"ו אפילו זמן קצר המתנה הגדולה הזאת תורתינו הקדושה ולזה להעמיד אותנו על נצחיותה צריך שתהי' נתינת התורה ע"י מבחר הנמצאים אשר כמוהו לא יהי' עוד, ואז אין מציאות לשום אדם ולשום נביא שיקום אחריו לבטל אפילו אות א' מן התורה, כי הנביא הקטן אינו יכול לבטל דברי הנביא הגדול ממנו, וזה דבר שא"א שיהי' זה במציאות שיהי' נמצא עוד נביא כמוהו, והיאך הנביא האחר יהי' יוכל לבטל דבר מתורת משה שהיא נאמרה מפי גדול ואדון כל הנביאים הלא זה משה האיש עבד ה' (כעת הגיעני ספר דרשות הר"ן ומצאתי שם שכתב קרוב לדברי הניתנים למעלה, והנאני מאד מאד ונתתי שבח לחונן חנם ית' כי זכיתי לכוון בדבר זה לדעת הגדול להר"ן).

ומעתה כי כן הנה אמת נכון הדבר כי דרך הטבע הוא חק ולא יעבור הגבול האנושי האדם באשר הוא אדם להגיע למדרגה הנפלאה הזאת בנבואה מה שהגיע אליה מרע"ה, ואף הוא לא הושיעה לו ימין מעשיו הטובים המופלאים להגיע למדרגת הנבואה הנפלאה ההיא שהגיע אליה, אך למרע"ה נתן הקב"ה מדרגה המופלאה בנבואה מתנת חנם, להיות שניתנה התורה על ידו, ולדבר זה ליתן התורה על ידו היה הוא ע"ה יותר ראוי בטבעו ובמעלותיו ובמדותיו ובמעשיו הטובים הקודמים יותר מכל אנשי דורו והנה ע"י החנינה הזאת שחננו בהפלגת מדרגתו בנבואה הגיע כביכול מזה תועלת לו יתברך, והתועלת הוא שמאהבת ה' אותנו ומשמרו השבועה לאברהם אבינו ע"ה רצה הש"י להיטב לנו שידעו כל העם הזה עם ה' אלה בכל דור ודור עד סוף הדורות כי א"א שתתחלף ותומר התורה הן בכללותה והן בפרטי' ואפילו אות א' לא תנוסח ולא תשתנה ולהיות המחליף והממיר הוא קטן נגד נבואתו של משה ואין הקטן יכול להחליף ולהמיר דברי הגדול ממנו ולזה מרע"ה שעל ידו ניתנה התורה הי' צריך הקב"ה לחננו חנם לעשות לו נס למעלה מהטבע שיגיע להמדרגה הנפלאה והגדולה הזאת בנבואה ויד ה' עשתה זאת למענו ית' אבל לאדם אחר שלא יש בו תועלת כביכול לו ית' מזה אם יגיע למדרגה הנפלאה ההיא בנבואה או לא, אדרבה בזה ח"ו תתבטל כוונתו ית' להיטב לנו א"כ למה זה יוחן בעיניו שום אדם ליתן לו מתנת חנם מתנה גדולה ונפלאה וחשובה כזו להגיע למדרגת נבואה מה שא"א שיגיע לה בטבעו, ואיפו זאת שפיר יכלה התורה להעיד ועדות ה' נאמנה שלא יקום ולא יהי' עוד נביא בישראל במדריגות נבואתו כמרע"ה כ"ז בדרושי אשר חנני אלקים.

והמורם מזה היא העולה מהדברי' הניתנים למעלה, שהקב"ה עשה למרע"ה שיהי' רבן של כל הנביאים ולולי כי מאת ה' נעשתה זאת מרע"ה מעצמו לא הי' יכול להגיע להמדרגה הנפלאה ההיא בנבואה מה שהגיע אליה, וממילא לא הי' רבן של כל הנביאים שהי' אפשר שיקום אחריו נביא גדול ממנו ולפחות נביא כמוהו ממש, אבל רבות עשה ה' אלקינו לעשותו כך להיותו רבן של כל הנביאים, אמנם הסבה לזה שהש"י עשה כן היתה נסבה מאהבת ה' אותנו ומשמרו השבועה לאברהם אבינו ע"ה לטוב לנו כל הימים לתת לנו תורתו הקדושה ולהיותה בידינו מאומתת בלי שום ספק שא"א שתתחלף או תשתנה התורה הזאת הן בכלליותיה והן בפרטיה ואפילו אות א' אלא תעמוד בנצחיותה לעולמי עולמים כל ימי השמים על הארץ הסבה הזאת היא שעמדה לו למרע"ה שהש"י עשה אותו רבן של כל הנביאים והן הן הדברים אשר דובר רבינו פה ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה מרע"ה רבן של כל הנביאים.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.