נשמת אדם/ב/לח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ז"ל הטור סי' ש"מ וכ"ה ברמב"ם ורא"ש נפל דיו על ספר ושעוה על הפנקס ומחק אם יש במקומה כו'. והנה מלשון זה משמע שעיקר קפידא שימחוק שלא ע"מ לקלקל. וכמ"ש הרמב"ם שם המוחק ע"מ לקלקל פטור עכ"ל. משמע אבל כשאינו מקלקל אף שאין בדעתו לכתוב רק שיש במקומו לכתוב ב' אותיות חייב. וא"כ ע"כ צ"ל הא דאיתא במתני' והמוחק ע"מ לכתוב ב"א כו' ל"ד. אלא ר"ל ע"מ שלא לקלקל וכמ"ש הרמב"ם בהקורע ע"מ לתפור. וכתב הרמב"ם דקורע שלא ע"מ לקלקל חייב עיין במלאכת קורע סי' ב' מש"ש. ואף דבמשכן היה דוקא מוחק ע"מ לכתוב הא קורע ג"כ היה שם ע"מ לתפור. כדאמרי' בפ' כלל גדול. ואפ"ה לרמב"ם בקורע על מתו חייב. וא"כ ה"ה במוחק. אבל מלשון הרא"ש שכתב דעיקר החיוב בשביל מחשבת הכתיבה ע"ש. משמע דמפרש הא דנפלה טפת דיו דר"ל בשביל לכתוב. ובתוספתא פ' י"ב המוחק לקלקל פטור אין לך שחייב אלא המוחק ע"מ לכתוב והמוחק ע"מ לתקן כ"ש חייב עכ"ל. משמע דאם כוונתו לתקן אע"פ שאין כוונתו לכתוב חייב. ומ"ש לתקן כ"ש חייב אינו ר"ל דמוחק כ"ש דבודאי שיעור המחיקה כדי לכתוב במקומה ב"א. אלא כוונת התוספתא שיתקן איזה דבר. והרא"ש אזיל לשיטתו דאפי' משאצ"ל פטור וא"כ בקורע נמי פטור אלא בע"מ לתפור וה"ה במוחק. אבל לרמב"ם דמשאצ"ל חייב אם אינו מקלקל ה"ה במוחק. ולרא"ש צ"ע התוספתא וצ"ל דהתוספתא אתיא כר"י. ומצאתי בא"ר שכ' סי' ש"מ ס"ק ו' מחלוקת בזה:
ואמנם י"ל דכוונת התוספתא המוחק ע"מ לתקן כ"ש ור"ל שמחק כ"ש ומיירי במוחק להגיה. וכדאיתא בסוף פ' הבונה. וברא"ש הגיה אות א' חייב לרב ששת במוחק גגו של אות ולרבא במוחק תג ד' ועשה ר' וא"כ מתוספתא אין ראיה כלל. ובדברי קדשו של הר"ן שם צ"ע שכתב בשם הרשב"א מדאמרינן הגיה אות א' חייב ומוקי לה ר"ש כגון שנטל גגו של ח' ועשה ב' זיינין ורבא מוקי בנטל תגא דדלת. מוכח מזה דזה לא נקרא חק תוכות. וכ' הר"ן דאינו הוכחה דשאני לענין שבת דאפי' הרושם חייב דמלאכת מחשבת הוא וכ"כ הב"ש בא"ע סי' קכ"ה ס"ק ג' וצ"ע. דהא תינח בנוטל גגו דחית ועשה ב' זיינין דעכ"פ הוי כותב ב' אותיות. אבל לרבא בנוטל תגא דדלית דהחיוב משום דהוי ככתב אות א' והשלימה לספר כפירש"י שם. וא"כ כיון שאעפ"כ הספר פסול למה חייב וגרע מארג חוט אחד והשלימה לבגד לר"א שם ובסה"ת ראיתי שלא הביא רק משנטל גגו דחית ולא כתב הא דנטל תגא דדלית. וכן הרמב"ם לא כתב דברי רבא וצ"ע. ולר"ן צ"ל כיון שמחשבתו לתקן חייב אע"פ שלא תקנו וצ"ע. וגם על הרמב"ם צ"ע למם לא כתב דברי רבא ואם משום דקשה ליה כמו שכתבנו. כיון דעדיין פסול למה חייב קשה באמת מנ"ל דזה מקרי חק תוכות כיון דרבא מחייב וצ"ע:
כ"כ הב"ח מהא דתוספתא נטף שעוה על הפנקס וצ"ע דבשלמא פנקס דדרך כתיבה שם בשעוה ולכן הוי מוחק. אבל בנטף על ספר אין זה דומה אלא כמונח איזה דבר על אותיות וכי נאסר ליטלו משם והמ"א בסי' כ"ב סוף. ס"ק כ"ב כתב דאם נטף שעוה על אותיות של תפילין וסלקה מותר ואין כאן משום שלא כסדרן. וכ' שם ועי' בסי' ש"מ וכאן כ' כב"ח ולפ"ז צ"ע דא"כ יהיה בתפילין שלא כסדרן וכדבריו שם נראה דמ"ש מזרק עפרות זהב על אותיות השם בסעי' ג' דמעביר הזהב וכשר וצ"ע:
ול"נ דהעולם נוהגין היתר ע"פ הפוסקים דסבירא להו דדוקא קריאה אסור בשטרי הדיוטות. אבל עיון מותר כמ"ש הב"י סברא זו בשם הגמ"יי ומרדכי בסי' ש"ז ע"ש. וכן נוהגין לעיין באגרת ע"פ סברא זו. והרא"ש דאוסר אזיל לשיטתו שכחב בפ' שואל דעיון אסור. ואפשר שזהו כונת הגמ"יי פרק כ"ג מהלכות שבת סי' ט' ע"ש. ועכ"פ יש להם על מי שיסמוכו. והביא ראיה מדאמרי' כתב שתחת הצורה ודיקנאות אסור להסתכל בו ואינו מוכרח. די"ל דשאני דיקנאות דהוי מושב לצים ואיסור דאל תפנו וזה יספיק ג"כ מה שנהגו שהשמש מעיין בכתב לקרות הקרואים לסעודה (ע' סי' ש"ז) היינו שאינו קורא מתוך הכתב רק שמעיין בו שלא ישכח מי הם הקרואים ומזמן ע"פ. ומה שהקשה המ"א בסי' שכ"ג על תשובת הרא"ש בעשיית הנקבים למה אינו אוסר מטעם רושם דהוי תולדה דכותב. נ"ל דלק"מ שהרי כתב הרמב"ם ס"פ י"א כיצד הרושם רשמים וצורות בכותל ובספר כדרך שהציירין רושמין ה"ז חייב עכ"ל הרי להדיא דדוקא כשרושם באיזה צבע. וכן מוכח שהרי דוקא לר' יוסי חייב משום רושם וחשיב לרושם אב ולדידיה ודאי דאפי' רשם בלא צבע חייב. אבל אנן קיי"ל כת"ק וכדפסק הרמב"ם דהרושם הוא תולדת כותב. וא"כ צריך דוקא בצבע ואע"ג דהקורע בעור צורת אותיות חייב היינו משום שהם צורת אותיות אבל הרושם בעור אפי' כתבנית אותיות פטור וצ"ל דאין זה משום רשימה וכ"ש כשעושה רק נקבים קטנים ומצאתי בא"ר סי' ש"ז שכתב כעין זה אך מ"ש שם תי' בשם הדרישה עיין בדרישה שלא נתכוין לתרץ דלחייב משום רושם אלא כוונתו לתרץ דהוי קורע וע"ז כ' כיון שהנקב אין בו ממש הותר משום עונג שבת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |