נשמת אדם/ב/לז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נ"ל דהחוקק בבשרו כעין כתיבת קעקע לכ"ע חייב. שהרי החוקק גט על יד העבד האשה מגורשת בו כדאיתא בגיטין ובא"ה סי' קכ"ד. וא"ל דאע"ג דלענין גט הוי כתיבה מ"מ לענין שבת פטור. כדמצינו בהכותב בשמאל דלענין שבת פטור. ומ"מ לענין תפילין וגט מכשירין בדיעבד בא"ח סי' ל"ב ובא"ה סי' קכ"ג. ז"א דהתם הטעם דהוי כלאחר יד וזה שייך דוקא בשבת. וגם בזה כתב הב"ש שם דיניח בלא ברכה וכן נ"ל. ולדעתי פסולים לגמרי. שהרי הב"י כתב בשם סמ"ק דאפי' בדיעבד פסול. והסה"ת הניח הדבר בספק וא"כ לא דחינן פשיטותא דסמ"ק משום ספיקא דסה"ת: וכ"ש לפמ"ש התה"ד כלל דהיכא דבפוסק א' מפורש הדבר ובשאר פוסקים הדבר אינו מבואר יותר טוב לומר דלא פליגי. וזה לא שייך הכא שהרי הכותב על בשרו חייב:
כתב המ"א סי' ש"מ משמע בגיטין דף כ' דהתוחב אותיות של כסף ע"ג בגד עיקרי כתב ואפשר דאסור לעשותו בשבת עכ"ל. ועיינתי בגיטין וז"ל הגמרא עבד שיצא בכתב שע"ג כיפה ואנדוכתרא לא יצא לחירות. ופירש"י שרקמו על הבגד במחט כמין אותיות אינו כתב לפי שאינו קבוע אלא מוטל על הבגד וב' ראשין תחובין בו עכ"ל. וא"כ אדרבה משמע להיפך. ועוד דכיון שכתב דלענין גט הוי כתב וא"כ בודאי בשבת חייב ולמה כתב דאפשר דאסור. ונ"ל דכוונת המ"א ע"פ מה שכתב הב"י בא"ע ססי' קכ"ה דכל הפוסקים ס"ל דאפילו רקם האותיות כמעשה רוקם. אעפ"כ לא הוי כתב לענין גט. אבל מרש"י משמע דוקא כשאינו קבוע דהיינו שלא קבע רק ב' ראשי החוטין. אבל כשרקם מעשה רוקם ממש דהיינו שמחובר החוטין גם מצד ב' הוי כתב עכ"ל. וצ"ל דהפוסקים ס"ל כיון שאין גוף האותיות מחובר לא מיקרי כתב ורש"י ס"ל דדוקא בשאינו קבוע ולפ"ז ה"ה אותיות של כסף שתחבן במחטין לכל הפוסקים לא הוי כתב ולרש"י אם חברן בענין שיהיה קבועין הוי כתב. וזהו כונת המ"א דבגיטין משמע דהוי כתב דהיינו לרש"י דדוקא כשאינו קבוע אבל כשמחבר האותיות בטוב שיהיו קבועין הוי כתב. אך י"ל דדוקא במעשה רוקם שעושה מעשה בגוף האות משא"כ באותיות של כסף שהאותיות כבר נגמרין רק שמחברין בבגד. י"ל דגם רש"י מודה דאינו כתב דהא מה"ט חק תוכות לא מיקרי כתב משום שאינו עושה מעשה בגוף האות. ומ"ש אם מחק קצת מהאות דלא נקרא כתב משום שלא עשה מעשה בגוף האות ומכ"ש באותיות של כסף. ועוד די"ל דדוקא אגט דהקפידה הוא שיהיה מבואר ענין הגט אבל לענין שבת י"ל דדוקא על הכתיבה חייב אבל מה שמחבר האותיות לא מקרי כתב כמ"ש המ"א בשם תשובת רמ"א וכ"כ הט"ז שם (וברוחב בינתו כיון לכל דברי רמ"א בתשובה) דקירוב אותיות לא מקרי כתב. ואף שהט"ז כתב דפטור אבל אסור י"ל דל"ד אלא דמודה לרמ"א דמותר אלא שאינו עוסק שם אך להשיג על הלבוש שכתב דחייב. ומ"ש המ"א בשם רמ"א דטעמא משום דעשוי לפתוח ולנעול. המעיין בתשובת רמ"א איתא להדיא דעיקר טעמו משום דמחוסר קריבה לא כלום. ועוד נ"ל דמ"ש דעשוי לפתוח ולנעול כונתו כיון שאינו מתקיים דאל"כ מה בכך שעשוי לפתוח ולנעול ולכן נ"ל דמותר לתחבן במחט בפרוכת בענין שלא יהיה קבוע אלא דרך ב' נקבים. דהא אפי' בתופר כה"ג לא מקרי תפירה אא"כ קשר. ובזה י"ל דגם המ"א מודה דמותר ואינו מסתפק אלא בשעושה בדרך שיוכל להתקיים וגם זה יעשה ביד שמאל. בענין שכ' א"ר בענין שבירת העוגות שכתובין עליו אותיות דהכותב בשמאל פטור. ומ"ש המ"א בסי' מ"ה ס"ק ב' בשם ר"י הרוקם אותיות בטלית אסור לכנס בהן לבהכ"ס אין ענין לכאן דאע"ג דלא הוי כתב מ"מ אסור לבזות. מידי דהוי אתפילין שכתב בשמאל דודאי אסור לכנס בהן לבהכ"ס ועיין ריש פרק כל כתבי:
הרמב"ם בפי' י"ג פסק דיו ע"ג סיקרא חייב ב'. וצ"ע שהרי בגיטין ד' י"ט אי' להדיא דא"ל ר"י לר"ל וכי בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה. פי' רש"י שגם לענין שבת פטור. וצ"ל דהרמב"ם מפרש בשביל שאנו מדמין לא כפירש"י אלא דר"ל וכי בשביל שאנו מדמין גט לשבת נעשה מעשה ללמד גט משבת. אלא אע"ג דלענין שבת הוי כתב מ"מ לענין גט לא נעשה מעשה להכשיר וכן מצינו לענין חק תוכות (עיין בב"ש סי' קכ"ה ס"ק ג'):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |