נקודות הכסף/יורה דעה/קצח

נקודות הכסף ‏ יורה דעה קצח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(סימן קצ"ח בט"ז ס"ק כ"א) ודבריו תמוהין וכו'. עיין בשפתי כהן סעיף קטן כ"ה דלא קשה מידי. גם מה שהוגד לו שגדול אחד השיב בתשובה כדבריו אותו גדול הוא מהר"מ מלובלין וכבר השגתי עליו בשפתי כהן שם ע"ש. גם מה שפסק דבשבת תטבול שנית ואסורה לחתוך הצפורן וסיים וראיתי מי ששגג בזה וצוה לחתוך ביום טוב על ידי עובדת כוכבים כו' זה שהורה טב הורה וכמו שאבאר. דמה שכתב דכיון דמסייע הוי כאלו עושה מלאכה שאסורה בשבת ויום טוב דומיא דניקף לעיל סי' קפ"א. טעה בתרתי. חדא דאפי' חתכם בכלי הוא עצמו ניכא כאן איסורא דאורייתא לרוב הפוסקים וכ"ש נטלן בידו דלכ"ע ליכא איסור דאורייתא וכמו שאבאר ועוד דכאן לא שייך מסייע דדוקא בהקפה דא' המקיף ואחד הניקף במשמע וכדפירש"י באלו הן הלוקין דף ך' ע"ב דשמעינן לקרא הכי לא תקיפו לא תניח להקיף אי נמי מדאפקיה בלשון רבים משמע דאחרי אזהר רחמנא ניקף ומקיף עד כאן לשונו אלא דבאינו מסייע פטור משום דהוי לאו שאין בו מעשה ובמסייע חייב וכדאי' בש"ס התם אבל בשאר אזהרות לא שייך לומר דחייב משום מסייע דמסייע אין בו ממש. והכי איתא להדיא בפ' המצניע (שבת דף צ"ג) ובפ"ב דביצה דף כ"ב דמסייע אין בו ממש לענין שבת ומותר אפילו לכתחלה והוא מוסכם מכל הפוסקים ע"ש ואם כן כיון דמשמע מהפוסקים דעכ"פ מצוה היא בנטילת צפרנים וכמו שכתבתי ואמירא לכותי שבות ובמקום מצוה לא גזור כו' דכל שכן לדעת ראב"ד ודעמיה שהבאתי בשפתי כהן ס"ק כ"ה דהצפורן מעכב מדינא פשיטא דהוי במקום מצוה ומותר לומר לעובד כוכבים דאפילו נוטל הוא עצמו הצפרנים ליכא כאן איסורא דאורייתא דבפרק המצניע אמרינן דלכ"ע הנוטל צפרניו לחבירו ליכא אלא שבות שלא בכלי ולרבנן אפילו לעצמו ליכא אלא שבות וכן כתבו הפוסקים וכמבואר בטור ושלחן ערוך באורח חיים סי' שכ"ח סעיף ל"א ומה שכתבו שם אם לא פירשו רובן ביד פטור אבל אסור בכלי חייב חטאת ה"ה לא פירשו כלל ביד פטור וכדמוכח בש"ס אלא משום דנקטו ברישא פירשו רובן מותר לכתחלה נקטו נמי בסיפא לא פירשו רובן א"נ אתו לאשמעינן דאפילו פירשו מקצתן איסורא מיהא איכא ודבכלי חייב חטאת וא"כ שפיר יש לומר לעובד כוכבים שיטול הצפורן בידיו או בשיניו כיון דהוה במקום מצוה. ואפי' בכלי היה נראה להתיר דהתוספות כתבו פרק המצניע דהך מתניתין דמצניע אתי כרבי יודא אם כן הרמב"ן ושאר פוסקים פסקו כר' שמעון דמלאכה שאין צריך לגופה פטור וכמבואר בהר"ן פרק המצניע וכן כתב הרב המגיד פרק א' מהלכות שבת שדעת הרשב"א והאחרונים דהלכה כרבי שמעון וכך כתבו התוס' בפרק קמא דשבת. וגם הטור כתב בסי' שט"ז ושאר שרצים הצדן שלא לצורך פטור והיינו כרבי שמעון וכדאיתא בש"ס פרק שמנה שרצים ותמיה לי אמאי פסק בסי' שכ"ח בכלי חייב חטאת וגם על השו"ע קשה דבסי' שט"ז הביא דעת הטור ודעת הרמב"ן ובסי' שכ"ח סתם דבכלי חייב חטאת. ודוחק לומר דחולקים על התוס' שכתבו דלר' שמעון בצפרנים פטור דהא דברי התוס' ברורים והשכל מחייבם ויותר נראה לומר דבסי' שכ"ח לא מיירי ממלאכה שאין צריך לגופה ודינא קתני ונ"מ היכא דצריך להצפרנים עצמם הא לאו הכי אפי' בכלי פטור אבל אסור וגם בלאו הכי יש פוסקים דאפי' מלאכה גמורה מותר לומר לעובד כוכבים במקום מצוה וכמבואר בהר"ן סוף פרק ר"א דמילה ובהגהת ש"ע באו"ח סי' רע"ו אם כן הכא הוי תרתי למעליותא אלא כיון דאפשר ליטלן בלא כלי למה נקיל בכדי אבל שלא בכלי הדבר פשוט דמותר ולית דין צריך בשש:

(בט"ז ס"ק ל"א) האריך לתמוה על מהר"מ פדואה ולא קשה מידי דאע"ג דאפי' פשוט כלי עץ אסור היינו כשראוי למדרס קודם קביעתו במקוה ומ"ש דמ"מ הרואה יטעה י"ל דכיון דאין שם כלי עליו מתחלה לא יטעה ומה שהקשה מצנור שחקקו כו' י"ל דהכא כיון שהכל הוא כבנין אין שם כלי עליו וכן משמע להדיא בתשו' מהר"מ פדואה ע"ש וההיתר שהמציא הוא רמזתיו בקצרה בשפתי כהן סעיף קטן מ"ה במ"ש שם ועי' בס"ק שאחר זה יש עוד צד היתר ודו"ק ע"ש:

(בט"ז ס"ק ל"ח) ק"ל למה יפסול כו'. לא קשה מידי דהתם פירושו כמו שכתב הרא"ש ומביאו בית יוסף וזה לשונו מפני שהמים מקדמים כלומר דכשתחבה רגליה בטיט כבר קדמו המים ונגעו ברגליה קודם שהגיע לטיט ואותן המים מחוברים למקוה כו'. והלכך לא הוי חציצה דמכל מקום המים שברגליה מחוברים למקוה שהרי רגליה נוגעות בקרקעית המקוה אבל הכא ע"י הקמטין לא יהיו המים שבתוך הקמטין מחוברים למקוה כלל ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.