נקודות הכסף/יורה דעה/קיד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נקודות הכסףTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קיד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סימן קי"ד בט"ז ס"ק ד') תמהתי כו'. לק"מ דדוקא במים סגי בששה חלקי' משא"כ בשאר משקין וכן מבואר באו"ה הבאתיו בש"ך סימן קל"ד ס"ק כ"א:

(שם ס"ק י"ג) האריך בדברים שאינם נכונים דהדבר פשוט דמהר"ם שבאו"ה ורמ"א מיירי בידוע שיש עובד כוכבים א' שאינו מערב ואין ידוע איזהו וכן הובא במרדכי הובא בב"י סי' קכ"ג ואגודה פ' אין מעמידין ועתה שמתקנין לחם בשמרי יין כתב ר"ב דמותר הלחם כי א"א שלא יתקן עובד כוכבים א' בשמרי שכר ואמרי' בפ"ב דכתובות אם יש שם מחבואה אחת מצלת על כל הכהנות כולן עכ"ל וכ"מ באו"ה כלל כ"ב דין ט"ו שכתב ומסתמא גם בהא אמרי' בסתם דא"א שלא יהא עובד כוכבים א' בעיר שאין מערב בו ע"כ אבל היכא דמכירים אותו העובד כוכבי' לא אמרינן דמציל. גם מה שהקשה דהתם בכהנת דיעבד הוא לק"מ דהכא נמי דיעבד הוא כיון שכבר נעשה ביד עובד כוכבים וכדלעיל סימן ק"ח בהג"ה וכמה דוכתי כ"ש הכא ביי"נ דמקלינן ביה בכמה דוכתי. גם מ"ש אלא דקשה במ"ש רמ"א כל שאין ידוע כו' עד סוף הדיבור אין לו טעם ועי' בש"ך:

(שם בט"ז ס"ק י"ד) ויש להקשות נגזור כו'. לק"מ דבפירש ממילא וכן בלקחו עובד כוכבים שלא בפנינו לא גזרינן אפילו באיסורא דאורייתא וכדלעיל סי' ק"י וכ"ש הכא:

(הגה"ה בש"ך ס"ק כ"א) דמיעוטא חוטי בשר יבש בטל הוא ברוב וכו'. לא ירדתי לסוף דעת הגאמ"ו ז"ל הלא זה מין בשאינו מינו כיון שאין טעמן שוין וגם שמן אינם שוין כמ"ש בסי' ק"ט ס"ק ח' בעצמו ע"ש וצ"ע: בסוף ס"ק כ"א חסר שלש שורות וכן צ"ל שאין בו חוטי בשר יבש א"כ בהא ודאי אמרי' דאחד מציל על כולן וכדלעיל סעיף י' בהג"ה והרשב"א מיירי שדרך כולן להתערב ונראה שזהו דעת המחבר שכתב הרשב"א היה נזהר כו' מה שלא כתב כן בשום מקום אלא שבכל דוכתי כתב עיקרא דדינא בסתם אלא בא לומר שהרשב"א לפי שהוא ידע בודאי שיש בו חשש איסור היה נזהר בו וא"כ ה"ה למי שיודע כן שיש ליזהר בו אבל בסתמא אין להחמיר. ע"כ מצאתי כתוב בכ"י הגאון אמ"ו ז"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.