ביאור הגר"א/יורה דעה/קיד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אחד כו' או כו'. דכולהו חדא טעמא כמו שמסיק שם משום חתנות:
(ב) (ליקוט) תמרים או של תאנים. כ"כ הרמב"ם וכ' וכיוצא בהן ולשון הטור א' שכר תמרים או של שעורים ולשון התוס' שם בין של תמרים בין של תבואה (ע"כ):
(ג) או של תבואה. וליכא משום בש"ג כמו שבטיל לענין ברכה שמברכין שהכל:
(ד) (ליקוט) או של דבש. טור וכ"ד הרא"ש שם שכתב ודבש דמתני' כו' והא דשרו כו' וכ"כ בהג"א שם ד"ה ובסה"ת כו' בשם א"ז:
(ה) ואינו אסור כו' אבל כו'. לשון הרמב"ם מדברי גמ' שם וכרב אהאי:
(ו) ולא אסרו כו' וכן כו'. הרא"ש שם ותוס' שם (ע"כ):
(ז) ויש מתירין בשכר של דבש. דלא אמרו אלא שכר ועוד דתנן והדבש והיינו דבש מבושל כמ"ש בגמ' שם דבש למאי ניחוש כו' אי משום גיעולי כו' והטעם דליכא קירוב דעת כמו בשכר ועהג"א שם. וסברא ראשונה ס"ל שלא אמרו שכר אלא שמצוי להם ומתני' דתני דבש מפני שעדיין לא נגזר על השכר כמ"ש תוס' שם וערא"ש שם:
(ליקוט) ויש מתירין בשכר של דבש. הג"א שם בשם סה"ת. וסמ"ג והג"מ:
(ח) ותבואה. כ"כ מרדכי בשם ראבי"ה בשם ספר הישר וכ' ב"י שדעתו דאין אסור אלא כעין שכר שלהם שהיה של תמרים אבל כל הפוסקים חולקין ע"ז. וכן בדברי הרמב"ם והרא"ש הנ"ל וכ' הרמב"ם שהתירו יין תפוחים מפני שאינו מצוי כו' וכמ"ש בש"ע בס"ג (ע"כ):
(ט) כל אלו כו'. מ' ב' וכן יין כו':
(י) וכן כו'. ל"ב א':
(יא) אם דמיהם כו'. כמש"ש ל"ד ב':
(יב) עד שאין כו'. ע"ג א':
(יג) אבל אם כו'. ל"ב א' מ' ב':
(יד) גם אין כו'. ל"ג ב' וע' כ"ז בתוס' ל"ב א' ד"ה ומאוצר כו':
(טו) דכיון דאית כו' וכן כו'. כמ"ש במנחות מ"ג א' וכ"כ במרדכי דפ"ו דברכות על מש"ש האי הימלתא כו' ולתערובת יין ושאר דברים האסורין לא חיישינן דאומן לא מרעי נפשיה:
(טז) צריך כו' ואם כו'. תוס' שם ד"ה האי מהא דחלא שם:
(יז) אם אין כו'. כנ"ל ס"ד:
(יח) (ליקוט) והוא דלא כו'. כמ"ש בחולין ו' א' שאני שאור כו' ובי"ט ל"ח ב' וע"ז ס"ט א' וחולין צ"ז ב' ועתוס' דע"ז ל"ד א' סד"ה דורדיא כו' וכנ"ל סי' קכ"ג סט"ו (ע"כ):
(יט) וה"ה למים כו'. שם ל"ח ב' וספ"ד דשבת ופ"ב דמ"ק:
(כ) אפילו רכים כו'. דלא כר' יוסי שם:
(כא) ובלבד כו'. כמש"ל סי' צ"ו ס"ב:
(כב) אבל אם נכבשו כו'. כמ"ש בא"ח סי' תמ"ז ס"ח ועמש"ש:
(ליקוט) אבל אם נכבשו כו'. מדשרינן במתני' זיתים כבושים שלהם (ע"כ):
(כג) ואם ידוע כו'. כחזקיה שם דאין הלכה כתלמיד במקום רב. רי"ף ורא"ש:
(כד) ומכרו כולו חוץ כו'. כמש"ש ע"ד א' הלכה למעשה כו':
(ליקוט) ומוכרו כולו כו'. דמ"ש כולו אסור בהנאה היינו לסתם מתני' אבל לרשב"ג מוכרו כו'. ת"ה פ"ז ב' בשם ה"ר יונה ופליג על הראב"ד ועמ"ש סי' קל"ד ס"ה בהג"ה וס"ל להר"י והרשב"א כיון שבגמ' לא הוזכר לחלק לא קי"ל כירושלמי וכ"כ שם כמה פעמים (ע"כ):
(כה) ואם ידוע כו'. כמ"ש בפ"ב דכתובות (כ"ז א') אם יש מחבואה כו' והקילו בשבויה וה"ה כאן דאינו אלא מדרבנן תלינן להקל כמ"ש בע"ז ע' ב' אימר מגבה כו':
(כו) ואם ידוע כו' אבל כו'. כמ"ש (פסחים ט' ב' וש"מ) בעשר חנויות ובספ"ק דכתובות ט"ו אי דקא אזלי כו' ל"צ כו' ובתוספתא פ"ד דדמאי כל העיר מוכרין ודאי ואחד דמאי לקח ואינו יודע מאיזה מהן לקח ה"ז אסור מפריש תרומה ומעשר כו' כל העיר מוכרין מתוקן ואחד מוכר שאינו מתוקן ולקח כו' ה"ז אסור כל העיר מוכרין בשר שחוטה ואחד כו' ה"ז אסור כל העיר מוכרין יין טהור ואחד כו' ה"ז אסור בד"א בזמן שלקה ואינו יודע מאיזה מהן לקח אבל הלוקח מן השוק הולכין אחר הרוב וכאן לא שייך שאחד יציל כיון דידוע ודאי שמערבין:
(כז) ובמקום כו'. דמורייס לא נאסר לגמרי בכ"מ כמו גבינה ושאר שנאסר במנין מדאמרינן קיסטא דמורייס בלומא כו' וה"ה במקום שאין דרכן כמו כבשים. ר"ן:
(כח) וכן כו'. עבסי' קי"ח ס"ב ומיהו דוקא כו':
(ליקוט) וכן להפקידו כו'. שאין העובד כוכבים נותן אל דעתו לסלק המורייס וליתן יין שהרי לא נודע שהיין יפה למורייס ולא יהא חמור מפקיד מלוקח שם (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |