נזר הקודש/זבחים/יז/א

נזר הקודש זבחים יז א

גמרא. דפסיל בתרומה מחיל עבודה דלא פסיל בתרומה לא מחיל עבודה. ומבואר מסוגיא דפסול תרומה וחיוב מיתה זה בזה תליא, ולפי זה מחוסר כיפורים דלא פסיל בתרומה אין בו חיוב מיתה, וזהו כשיטת הרמב"ם (הל' ביאת מקדש פ"ד ה"ד), ומצאתי בצאן קדשים עמד בזה להקשות כן על הראב"ד. אמנם אין מזה הוכחה כלל לפי מה שפירשו התוס' (ד"ה דגמר) וז"ל, וי"ל דכיון דמחיל עבודה כדנפקא לן מוינזרו כל דאיקרי טמא, סברא הוא דגמרינן בגז"ש דחילול חילול מתרומה דהוי במיתה. ביאור הדברים דכיון דמחוסר כיפורים מחלל עבודה, וא"כ ע"כ שנקרא טמא לענין עבודה, ואית לן ללמוד מתרומה דכמו שחזינן דמי שהוא נקרא טמא לענין תרומה הרי הוא במיתה כתרומה, לפי זה יש לנו ללמוד גם כן דמי שהוא נקרא טמא לענין עבודה שמחלל עבודה, ע"כ דנקרא טמא גם כן לענין שהוא במיתה כשעבד עבודה. זהו ביאור בכוונת דבריהם, וזהו ע"כ גם כן כוונת הראב"ד בהשגה.

והנה באמת דברי הרמב"ם תמוהין הרבה, דהלא מבואר להדיא בברייתא דמחוסר כיפורים שעבד עבודה הרי הוא בר מיתה, וביותר תקשה הא דכתב מרן לתמוה על הרמב"ם שפסק בהדיא בהל' סנהדרין (פי"ט ה"ב) דמחוסר כיפורים בעבודתו בר מיתה הוא . והנה מתוך חומר הפליאה לולא דמסתפינא אמינא דשני מחוסר כיפורים איכא, א. לאחר שטבל וממתין עד זמן הבאת הקרבן. ב. ביום הקרבת הקרבן וטרם ההקרבה . וסבר הרמב"ם דבאופן הראשון שעדיין לא באה העת להקרבה בזה דינו כטבול יום קודם ביאת השמש, וזהו שאמרו טבולת יום ארוך, ולזה כיוון התנא שחשב למחוסר כיפורים בחיוב מיתה, והיינו שדינו כטבול יום ממש, ולזה התכוין הרמב"ם בהל' סנהדרין. אמנם הכא מיירי רבינו ביום הבאת הקרבן טרם הקרבתו, בזה סבר רבינו שאינו בר מיתה, ויליף לה מהא דאשה יולדת ביום הקרבה כמבואר שם בהלכה שלאחר זה, וסברת רבינו בזה דכיון שמצינו דלענין אם נטמא בטומאה חדשה בשעה הראויה להבאת הקרבן הרי זה נחשב לטומאה חדתא ואינו מתכפר בקרבן שמטומאה הקודמת, כמבואר כל זה בכריתות (דף ח.) וברמב"ם (הל' מחוסרי כפרה פ"ג ה"ד), וא"כ מבואר דזמן הבאת הקרבן נקרא שעת טהרה יותר מהזמן הקודם, והיינו דקלישא הטומאה הרבה, וסבר הרמב"ם דמטעם זה שפיר יצא מחיוב מיתה בעבודתו במקדש. אבל אכתי יש לעיין לפי סברת התוס' דלעיל, וצ"ע.

ויש לעיין במחוסר כיפורים שהוא עצמו היה כהן העובד, אם תעלה כפרתו, כיון דהטהרה והכפרה באים בבת אחת. ואפשר שזה תליא בהא דאיתא לקמן (דף צג.) דדנין טומאה קדומה וכו', ועוד דוגמאות לזה, וצ"ע.

* * *

תוס' ד"ה טבול יום. וי"ל דצריך קרא גבי עבודה דלא יחללו וכו' וגבי דמחלל עבודה לקמן בפרקין, דאשה כשרה לשחוט קדשים. ותמוה דמה שייך חילול עבודה בשחיטה דכשרה בכל הפסולין.

ספרי נזר הקודש מונגשים לציבור באדיבות נכד המחבר המו"ל רבי נתן גינזבורג (הזכויות שמורות)

מעבר לתחילת הדף