מתנות כהונה על ויקרא רבה/יג

מתנות כהונה על ויקרא רבה יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על ויקרא רבה - פרשה יג

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  

א  [עריכה]

בצד המיתה. כלומר קרובים למות גם המה וכדלקמן:

זכו ונתייחד כו'. במה ששמעו תוכחה ממשה והיה בידם להשיבו ולא עשו כדלקמן:

ה"ג הלכות שבת אמר להם הוא אשר דבר ה' אכלוהו כו'. וע"ש בפרש"י:

לא אשתריתון וכי גם אתם לא נשארתם מן המיתה שגם עליכם נקנסה מיתה אלא שהועיל תפלתו של משה על המחצה כדלעיל דריש הנותרים:

בדבור ענה כו'. כלומר בכח דהל"ל ויען או ויאמר:

ב  [עריכה]

דמן התיר. סיפיה דקרא של עמד וימודד ארץ קדריש דכתיב ראה ויתר גוים:

זונין. אזורות וחגורות שלהן כך פי' הערוך:

מלחית. רובץ ושף וזוחל על בטנו ועי' לעיל:

את טעין מלחית. בתמיה וכי דרך רביצה תרצה לשאת אין אתה תוכל לשאת דרך רביצה ונוטל ממנו ונותנו על החמור כך מצאתי בילקוט תרי עשר:

אחד לחיים כו'. אחד חולה הוא לחיים שיחיה ממנו כו':

ג  [עריכה]

קניגין. צדה דרך שחוק שרודפים החיות דרך שמחה כך פי' הערוך:

נותץ כו'. דחפו ודץ בו:

זו שחיטה כשירה היא. בתמיה:

אריסטון. סעודה לבקר:

בשביל שתאכלו כו'. ואכול יתירה קדריש בשביל שתאכלו ממנו לעתיד לא תאכלוהו בעולם הזה:

ד  [עריכה]

ניקב קרום של מוח החיה קדריש דמשמעותיה דבר שחיות תלוי בו לא תאכלוהו כגון נקיבת הקרום והוא הדין לדומה לו:

תאכלו למלכיות. המסורת קדריש תאכילו והמלכיות נמשלו לחיות בדניאל:

צריך יהודאי כו'. היהודי צריך לדקדוקי עניות עד שצריך לאכול חרובין מפני דחקו ואז עושה תשובה ושב להקב"ה בלב שלם ומצאתי פירוש אחר בילקוט ישעיה יהודי שבא מכה וחורבה עליו נעשה תושב ועוזב מעשה נערות וע"ל פרשה ל"ה:

יאי עניותא כו'. נאה ויפה עניות לישראל כברזא סומקא כו'. ופי' רש"י רצועה והוא אסור בזיקים תרגום כעזקיא:

ה  [עריכה]

בעיסוקין. בממשלתן שימשלו על ישראל כדאיתא בבמה בהמה חמור שעסקיו רעים:

התרעלה. לשון ערלה ואוטם וכשלון ועיין ערך רעל וערך ערב:

ממקום שהדין יוצא כו'. מעדן דריש נוטריקון ממקום דין:

מייחלות. דריש החוילה ל' מייחלת:

אין תורה כתורת א"י כמו שאמרו חז"ל אוירא דא"י מחכים ויש לו סוד ליודעי חן:

שמשך עיסה. נראה דצ"ל ערסא ולעיל פ' בראשית פ' ט"ז גרס שהיה המן שף עמהם כנחש:

על גחונך לשון גיחון:

שהיו מאשרין. מחזיקים שנעשו עשירים וחזקים ועיין לעיל פ' בראשית שכתבתי בשם רש"י שהגירסא משובשת וצ"ל שנקראו:

בתפלתו של זקן. ברכת יצחק שברכו על חרבך תחיה ומשמני הארץ וגו':

לבנו. לישראל שנקראו בני בכורי ולעיל פ' בראשית גרס לבניו:

אפרכין אסטרטליטון. מיני שררות על ארצות חלוקות וכן פירש בערוך:

חורשא. יער:

ממכיא. פירושו החיה שבים כשעולה מן הים מיד היא מתה. ממכיא. לשון מך ולכו אם תזכו יהיו האומות כחיות העולות מן הים שאינן יכולין לשלוט בשום בריה ואם לא יהיו כחיה העולה מן היער שמשכלת ומזקת הבריות וכן מצאתי במדרש תהלים בהדיא וז"ל אם זכיתם הרי הם כחיות הים כשהן עולות ליבשה מיד מתות ובילקוט גרס להיפך וכן במדרש חזית פסוק כמעט שעברתי ג' ד' ולפי אותן גירסות יהיה ממכיא פועל יוצא ורוצה לומר מזקת אחרים והמכוון אחד הוא:

העין תלויה. וקרי ביה מיור חסר עי"ן והוא כמו מיאור שהברת האל"ף אינה נכרת כל כך והוא חזיר הגדל בים והכי איתא בהדיא באבות דר' נתן ובאבות דר' נתן איתא שהכתיב הוא מיאור והקרי מיער:

כל אותו ארי. נבוכדנצר:

ה"ג שהיתה מנמרת בגזרותיה כלומר שהיתה גוזרת גזירות משונות זו מזו (ועיין בב"ר פרשה צ"ט) וגם הגירסא מעמדת יש ליישבו וק"ל:

לעוה"ב. בכל מקום גרס באלהי ישראל:

ולזו בלילה אחד. בלילה מיוחדת ראה ממשלת אדום:

יתירה. יותר משלשתן:

כף על כף. סיפיה דקרא ותכפל חרב וגו' ואותה נבואה נאמרת על אדום וכתיב כף על כף להורות שמלכות אדום יהיה כמו ג' הראשונות לה:

ומשני ותכפל כתיב שתהיה כפולה ויתירה עליהם:

צדיק ורשע. צדיק מרדכי רשע המן או ר"ל המן ודריוש:

זו פרס. דרך כנוי מדבר על מלכות רביעית:

ולזו בפסוק א' מלכות רביעית:

מוציא טלפיו מתחתיו ופושט אותם למרחוק ואומר ראו כו' כך מלכות רביעית כו':

מצעת בימה. כאלו עשתה מטפחת ומצעת על הבימה שמניחין עליה ס"ת כלומר מראה את עצמה כאלו צדקה הדין לאמתו ובמדרש תהלים גרס ומראה כאלו הם דינים של אמת והטוב היה להגיה מצדקת הבימה. בימה היא מקום המשפט ורבים הם בספר זה. ובר לבב שיערב לבו להגיה יהיה אלהיו עמו:

גחין. הרכין ונוטה עצמו והיה לוחש באזני:

סנקליטין. שרים הממונים על ההריגה:

מינאי המינים והאפיקורסים:

מן קדם כו'. מלפני יהודי אתה עומד:

חללתי נחלתי וגו' גרס. וסיפיה דקרא קדריש:

וחביריו. הרוגי מלכות:

שגררה מלכות אחריה. כלומר מלכות שהיתה משעבדת בישראל:

שמחזרת עטרה כו'. לשוב כולם לה' יתברך וכן יהי רצון בב"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף