מתנות כהונה על בראשית רבה/צג/ו

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ צג ו

פשט להון. יהודה היה מפרש כל אותן כוונות ליוסף ואמר לו אם למלחמה אתה רוצה הריני מוכן כו'. ובילקוט גרס ר' אלעזר פשט להון:

בי אדוני כו'. כלומר בי תמצא כל מה שאתה רוצה ולא בו בבנימין:

אם לממלא כו'. אם אתה רוצה ממנו להיות שואב מים אני טוב ממנו ואם לשמש גם אנכי טוב ממנו ואם לבקע עצים אנכי טוב ממנו:

בייה. לשון צער ויללה שיש עלינו לצעוק עליך חמס וע"ל בפרשה י"ב:

אלי וגו' גרסינן:

לסמיות עין. לשון נופל על לשון בחילוף סמ"ך בשי"ן:

בנימוסות. בסדר חוק ונימוס שלנו:

ומן תמן כו'. הם דברי הספר ולא דברי יהודה:

מן תמן. משם מאותו דבר שאמר עם אשר וגו':

על חיבת עין כו'. מצאתי פירושו על אשה שהיא חיבת עין כד"א טוב מראות עינים כפי מדרש חז"ל טוב מראות עינים באשה יפה כו' כלומר על אחותינו כך החרבנו כרך גדול על בנימין שבחלקו נבנה בית המקדש והוא אכסניא של הקב"ה על אחת כמה וכמה ועוד י"ל שהמשך הדיבור כך הוא כאן בשביל זכר שהוא חיבת עין ואכסניא של הקב"ה עאכ"ו ויהיה מלה על אחת כמה וכמה הנושא לכל הדיבור ושוב מצאתי און לי ברבינו בחיי ועי' שם והכי מוכח גירסת הילקוט ועיין שם:

דבר אני מוצא כו'. בילקוט גרס מפי ור"ל קול צעקה ולגירסת הספר י"ל על השערות הבוקעין בגדיו וכדמפרש ואזיל:

דבר בנא. במצרים כד"א (נחום ג') התטבי מנוא אמון ודריש דבר כמו דבר מפני שהוא מיותר ונא כמו נוא:

כאבק. שהיה מכתתן בשיניו:

אחר הזכרים. שבשביל כך בחר בך בשביל יפייך:

היה מניחו. ולא היה מדבר אליו מאומה שלא היה מתיירא ממנו:

ורפש כו'. בעט בעיטה אחת ברגלו על הארץ וחרדה ונזדעזעה כל הפלטין וכן פי' רש"י וערוך:

אמר דין גרסינן. פי' יהודה אמר בעיטה זאת היא מזרע בית אבא והיה רואה ולא ידע מה ורש"י גרס ווי דין רפוש כו':

כיון דחמי מיליה כן. כיון שראה יהודה הדבר כן ובילקוט לא גרס מיליה:

שרי כו'. התחיל מדבר דברים רכים:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף