בראשית רבה/צג/ו

בראשית רבה צג ו

ו ד"א ויגש אליו יהודה. ר' יהודה ר' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אומר הגשה למלחמה. היך מה דאת אמר ( שמואל ב, י יג) ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה. רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס. היך מה דאת אמר (יהושע יד ו) ויגשו בני יהודה אל יהושע לפייסו. רבנן אמרי הגשה לתפלה. (מלכים א, יח לו) ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי וגו'. ר"א אמר פשט להון אם למלחמה אני בא. אם לפיוס אני בא. אם לתפלה אני בא. בי אדוני. בי ולא ביה אם לממלא מיא אנא. אם לשמשא אנא. אם למפצע קיסין אנא.

ד"א בי אדוני. בייה את מעביר עלינו אדוני שכך אמרת לנו הורידוהו אלי וגו'. זו היא השמת עין נהפך הדבר שאמרת לסמיות עינים. אמר רבי סימון בנימוסות שלנו כתיב (שמות כב ב) ואם אין לו ונמכר בגניבתו. וזה יש לו לשלם.

ידבר נא עבדך. יכנסו דברי באזנך. זקינתו של זה ע"י שמשכה פרעה לילה אחת לקה בנגעים הוא וכל ביתו. דכתיב (בראשית יב יז) וינגע ה' את פרעה. הזהר שלא ילקה אותו האיש בצרעת. אמו של זה לא מתה אלא מקללתו של אבא ומן תמן מיתת לה (שם לא לב) עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה. הזהר שלא יחול בך קללה אחת ואותו האיש מת. שנים ממנו נכנסו לכרך אחד שלם והחריבוה. להלן בשביל נקבה. כאן בשביל זכר. על חיבת העין בא. על אכסניא של הקב"ה. שנאמר בו (דברים לג יב) חופף עליו כל היום על אחת כמה וכמה.

ד"א ידבר נא עבדך וגו'. אמר רבי ירמיה בר שמעיה דבר אני מוציא מבפנים ומכניס דבר בנא ומכלה אתכם. אמר רבי חנין בשעה שהיה יהודה מעלה חמה היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות והיה נותן עששיות של ברזל לתוך פיו ומוציאן כאבק.

כי כמוך כפרעה. מה פרעה גוזר ואינו מקיים אף את גוזר ואינך מקיים. מה פרעה להוט אחר הזכרים אף אתה כן. מה פרעה מלך ואתה שני לו בארץ מצרים. כך אבא מלך בארץ כנען ואני שני לו. ואם שולף אני את חרבי ממך אני מתחיל. ובפרעה רבך אני מסיים. אלו אמר מפרעה אני מתחיל היה מניחו. כיון שאמר ממך אני מתחיל רמז למנשה ורפש חד רפש וזעת כל פלטין. אמר דין רפש מן בית אבא כיון דחמי מיליה כן שרי משתעי מילין רכיכין אדוני שאל:

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף