מתנות כהונה על בראשית רבה/סח/יב

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ סח יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חמית כו'. ראיתי בחלומי שאמרו לי לך וקח פעולות אביך כלומר ממונו ויגיע כפיו מן קפודקיא והוא שם מקום וא"ל ר' יוסי דרך שאלה הלך אביך למקום קפודקיא מימיו:

זיל מני כו'. לך ומנה עשרים קורות בתקרת הבית שהרצפה היתה על גביהם ואתה תמצא ממון אביך:

בכרסא. הערוך לא פירשו ורש"י פי' בקרן זוית התחיל למנות ובמדרש איכה בפסוק רבתי בגוים לא גרס ליה ובירושלמי דמעשרות גרס גוביתך פירוש תוך ביתך ואולי בכרסא הוא כמו באמצע ובתוך:

ואת משכח גרסינן:

מן ראשיהון כו'. התחיל למנות מראש הקורות עד סופן ותחזיר חלילה עד אותה קורה שישלימו לך מנין עשרים ושם תמצאנו והכי איתא במדרש איכה בהדיא:

מן קפודקיא. פי' הערוך קפו הוא בלשון יון קורות דקיא בלשון יון עשרים ובמדרש איכה יש בהיפוך:

אותיות דדין כו'. כלומר חשבון אותיות של זה עולה לחשבון אותיות של זה ובילקוט ובעקידה גירסות חלוקות:

ולמדנו. כמו ועוד למדנו ובילקוט תמצא הגי' יותר פשוטה וע"ש וכן הוא גי' בעל העקידה:

עולם זה משה כו'. וכתיב נמי ועלית אתה ואהרן וה"ג בהדיא בעקידה:

תרכוסא. פי' הערוך ארגז:

את הוא. כך אמר הקב"ה ליעקב:

רגל שלישי גרסינן:

ה"ג בשם ר' לוי דר' יהודה דסכנין בשם ר' לוי אמר. אין מפקיעין גרסינן. ופי' אין גודלין חבל בלא שלשה נימין:

אין פחות משנים. שני מלאכים וכן יורדים הרי ד' מלאכים וכל א' הוא כשלישו של עולם הרי שליש עולם יותר משלשה שלישי העולם:

כתרשיש. פירש"י כרום ימא וים הוא שלישו של עולם וכ"פ רבינו סעדיה בפירוש דניאל בעומק וזה תרשיש תרי אלפי אמה ועיין שם שוב בפירושו לדניאל:

מעלים בו. בו ובענינו כדמפרש ואזיל:

אפזים. לשון שמחה וריקוד:

קפזים. גם הוא לשון שמחה וריקוד כך פירש הערוך והוכיח כן בראיות ברורות ורש"י פי' לשון דוחק וכדמפרש ואזיל:

סנטים גרס'. כן הוא לקמן פ' ע"א וכן גרס הערוך ופי' לשון צחוק וקינטור וכן לקמן פ' ע"א וכדאמר' בפ' גיד הנשה דבעי לסכוניה:

ומוצאים אותו ישן. ולפיכך היו סוטנים בו ולועגים עליו ונראה לפי שהשינה רמז לחולשת הכח המלאכיי ותרדמת השלימות מכח כח ההיולאני העומד לעומתו וכיוצא בזה פי' בעל עקידה במאמר נעשה לו העולם ככותל:

ה"ג יושב ודן עולים לבסילקי ומוציאים אותו יושב ודן ויוצאין בפרוה ומוציאים אותו ישן וכן מצאתי בפירש"י ז"ל:

בסלקיא. פירש"י והערוך פלטין גדולה ששם יושב המלך ודן:

פרווד. פירש"י חצר החיצונה ואת חצריה תרגומו וית פרוודאה והוא כמו פרוזדור:

ה"ג ומוצאים אותו ישן למעלה כל מי שהוא אומר זכותו עולה חובתו יורד למטה כל מי שהוא אומר זכותו יורד חובתו עולה ד"א מלאכים שהן (מלוין את האדם בא"י אין מלוין אותו בח"ל עולים אותן) כו' [כ"כ במדרש אשר עם היפ"ת והוא כתב דל"ג לה הכא אלא בתר חובתן עולה]:

למעלן. בפמליא של מעלה. מי שמזכיר זכות ישראל הוא עולה וההיפוך יורד לפיכך כתיב עולים ויורדים בו ובשבילו:

חובתו עולה. כדאמרינן בעלמא כל המיצר לישראל נעשה ראש:

אותן שליוו כו'. ולפיכך כתיב עולים תחלה ואח"כ יורדים:

מסטירין. שאמרו כי משחיתים אנחנו ועיין לעיל בפרשה נ' וכן מצאתי בפירוש רש"י ובפירוש הראב"ד לספר יצירה:

לישנא קלא. לשון קל לכף זכות שלא גילו מסתוריו של הקב"ה רק שתלו הגדולה בעצמם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף