מתנות כהונה על בראשית רבה/לז

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ לז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה לז

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

בני יפת וגו'. מאמר זה מצאתיו בירושלמי פ"ק דמגילה קצת בע"א [ועל המעיין לעיין וקצתו תמצא בבבלי בפ"ק דיומא]:

ורודנים. כך כתוב ריש דברי הימים:

בני דודכן אנן. כלומר לא היו מקרבין לישראל אלא להנאת עצמן:

ובאין ורודין אותן. כשמטה ידם בעונש שמים כן פירש"י ריש דברי הימים:

ב  [עריכה]

הערב וכוב גרסינן. ופסוק הוא ביחזקאל סימן ל':

כנגד בימה. כלומר משפטיו ודיניו וכדלקמן מקום המשפט ששם דנין נקרא בימה כדאמרינן בתנחומא ויבקש להרוג את משה העלה משה לבימה [וכ"פ הערוך ערך נס]:

רשע. ר"ל עשו הרשע וסוף המזמור יגמר נא רע רשעים כו' עד גמירא מוכיח שעל עשו אמרו אע"ג דרש"י ז"ל בפ"ק דמ"ק מיישבו לא ס"ל להאי תנא והאי בן ימיני יש ליישבו שעל יצחק אבינו נאמר שהיה מיומן ומזומן לקרבן לה':

נמרוד. נקרא כוש ככתוב וכוש ילד את נמרוד וכדלקמן:

כנמרוד. כ"ף הדמי"ון מורה שמדמה אדם לנמרוד וזהו עשו וכדמפרש ואזיל:

מה זה צד. שכן כתוב גבור ציד:

אף זה עשו לא גנבת כו'. הדיין החליט לאמת ויציב שעכ"פ גנב ולא השגיח במה שאמר לא גנבתי רק שיאמר לו מי גנב עמו והכל כדי שיודה הנתבע או שיסתתמו טענותיו ועיין בפרשת דברים ובפתיחתא דמדרש רות ויתבאר לך:

ג  [עריכה]

חמשה הוא כו'. מלת הוא לשון הפלגה הן לטוב הן למוטב מתחלתו ועד סופו כמו שדרשו הוא אהרן ומשה הוא אחשורוש ולקמן הוא ה' וגו':

וחמשה הם לטובה אברם הוא אברהם הוא משה ואהרן. אברם הוא אברהם פסוק הוא ריש דברי הימים:

הוא עזרא כו'. ודוד הוא הקטן לא קחשיב ליה מדלא כתיב הוא דוד:

אית לן כו'. יש לנו עוד הוא הטוב מכל אלה הוא ה' כו':

ד  [עריכה]

ששם ננערו. בבל היא הארץ השפלה מכל הארצות לפיכך ננערו שם:

מנוערת. נתרוקנה מן המצות:

מן התרומה כו'. שכל מצות התלויות בקרקע אינן נוהגת אלא בא"י לבד:

בתשניק. לשון זוהמא כמו שפירש"י ריש פרשת מקץ ולשון צרה וצוקה [ועי' בערוך ערך שנק]:

בלא נר. פירש"י שאין שמן מצוי בבבל והביא ראיה ממסכת שבת:

בלא מרחץ. פירש רש"י לחוסר עצים ומביא ראיה מאגדה:

שריה מתים כו'. פירש"י ת"ח כדאמרינן בקדושין אמר לו לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה אמר כתיב למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה. שנער נוטריקון שריה נערים:

[מביטין כו'. בירושלמי ל"ג ליה]:

[שונא וער. וה"ג ג"כ בירושלמי פרק תפלת השחר ובפ' תמיד נשחט]:

מעצה ההיא כו'. מעצת דור הפלגה:

מארבע. מארבע ארצות בבל וארך ואכד וכלנה:

תלתסר. פי' של רסן:

ולא עשה. לא עכב הקב"ה באהבתו אותו כן הוא בילקוט תהלים:

אלא כיון כו'. שנאמר גם אשור נלוה עמם (תהלים פ"ג):

מפריח כו'. שברח מארצו לאהבת ה' יתברך:

מכונן כביצה. מסובב ומקושר [ועי' בערוך ערך כן הששי]:

היו זרוע וגו'. סופיה דקרא גם אשור נלוה כו':

ללווט. לקללה לוט דרש לשון לווט:

ה  [עריכה]

מוניטא. מטבע שלהן ועיקרם:

ה"ג בילקוט אינה אלא פסולת:

ענמים ענמי ים כשמן נפתוחים נפתוחי ים. כלומר כל אלו כשמן של עכשיו כן נקראו בעת ההיא אבל פתרוסים נקראו עכשיו פרוויטות וכסלוחים פקוסים וכן לקמן חשיב שנשתנו שמם וקצתם שלא נשתנו ובפירש"י מצאתי הגירסא בדרך אחרת ופי' פרוויטות פקוסים מיני ממין ידועות ביניהם ובילקוט לא גרס מן לודים כו' עד פקוסים וזו היא הגירסא היותר מיושבת:

הוטליסון. כמו אוטלסון ופי' חנויות:

מה יצא מהם כו'. ולכן כתיב יצאו מהן פלשתים ולא כתיב יולדו שיצאו דרך זימה כ"מ בפירש"י:

פלשתים. גבורים מפולשים ומפורסמים בגבורתם וגדלם:

כפתורים ננסים. קצור ועגול ככפתור ובילקוט גרס פתרוסים גנבים כפתורים ננסים:

ו  [עריכה]

חלדין. כל אלו שמות אומות הן:

קלדא. שם מדינה והערוך גרס קלדהי:

ז  [עריכה]

הוי יפת הגדול. עיין בפירש"י בחומש:

נקרא שמו יקטן. דהא כתיב ושם אחיו יקטן וכל היכא דכתיב ושם פלוני כך וכך דייק בשמיה ודרשו אם לא כתיב טעמו ונימוקו עמו כמו ויקרא שמו נח לאמר זה ינחמנו שם האחד גרשום ושם האחד אליעזר ודומה לאלו והיכא דלא כתיב בהדיא דרשו חז"ל כל אחד ואחד לפי ענינו וזיל גמור ומצאתו כי תדרשנו:

ואת עסקיו. כלומר עניו בעצמו ושפל בכל ענייריו שלא היה מגביה עצמו בשום דבר:

ומה אם הקטן כו'. עיין לעיל פ"ו:

ומה אם הקטן. שהיה קטון בשנים:

ח  [עריכה]

פפייר. פי' הערוך שם עשב ועושין ממנה קליפין והיו לובשין אותו. והרמב"ם והרא"ש פירשו ג"כ פרק ט"ז דמסכת כלים שהן לבוש של מין זמורות:

ומצפים למיתה. כלומר אינן מכירין בשום טובה שיהא אימת המות קשה עליהם:

מישה מיתה. כלומר בני מיתה שכולם ממזרים כדאיתא בפרק עשרה יוחסין:

חולה. כלומר רובם מיוחסים כמו רוב החולים לחיים:

ה"ג בירושלמי דפרק עשרה יוחסין. עילם וגבבי גוססות וגבבי שם מדינה גוססות כלומר רובן ממזרים כמו רוב גוססים למיתה:

חבל ימא. שם מדינה:

תכלת כו'. כלומר הפאר והנוי של בבל ליוחסין והערוך פי' התכלית והסוף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף