מתנות כהונה על בראשית רבה/לג/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנות כהונה על בראשית רבהTriangleArrow-Left.png לג TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

על הכל. הוא מרחם למי שהוא עושה כמעשיו:

ה"ג והכי מוכח בילקוט תהלים א"ר שמואל טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו על הכל שהן מדותיו הוא מרחם ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכן ר' יהושע דסכנין כו' ור' תנחומא ור' אבא מפרשים הענין על מכונו:

ומרחמיו. מי שיש בו מדת הרחמים שהוא מדותיו של הקב"ה וכדמפרש רבי תנחומא ואזיל ופירוש הכתוב ממדת הרחמנות הוא ונותן רחמים על מעשי ידיו:

ביומו כו'. בימיו של רבי תנחומא היו צריכין ישראל למטר בשביל עצירת הגשמים [וכ"ז תמצא בויק"ר פל"ד]:

אתון כו'. אצל ר' תנחומא וא"ל ר' גזור תענית. גזר תענית ביום ראשון ויום ב' ויום ג' ולא ירד מטר:

עאל כו'. נכנס לבית המדרש ודרש להם כו':

עד שהן כו'. בעוד שהיו מחלקין צדקה לעניים:

אתון לגביה כו'. באו אצל ר' תנחומא וא"ל רבי מה אנו יושבין פה ועבירה כאן כמו שאחז"ל שאם יש משא ומתן ביניהן מרדין אותן:

שלח בתריהון. אחרי האיש וגרושתו והביאום לתוך הצבור:

מה היא לך זו. כלומר איזו קורבה יש לך בזו:

שאין לה עליו כו'. כלומר ושנואה היה לו שהרי גרשה:

ונתרוה. לשון שובע כד"א למען ספות הרוה:

רבינו. הוא רבי יהודה הנשיא:

היה יתיב כו'. היה יושב ועוסק בתורה לפני בית המדרש של הבבליים בעיר ציפורי:

לעי. יגע כלומר עמל:

עבר כו'. היה עובר לפניו עגל אחד שהיו מוליכין אותו להישחט והתחיל לצעוק לפניו כמו שאמר הצילני נא [ועי' כ"ז לקמן פצ"ג ופ"ק ועוד יותר מבואר בפ' השוכר את הפועלים בב"מ]:

וחשש. היה חושש וכואב בשיניו:

לא הפילה כו'. שיסורי הצדיקים מכפרים על הדור:

בתר ימים כו'. לאחר ימים אלו כלומר י"ג שנים אירע מעשה ששרץ אחד היה עובר לפני בתו של רבי והיתה רוצה להמיתו אמר לה רבי בתי הנח אותו:

ענותן סגי. עניו גדול והיה אומר כל מה שיאמר לו אדם לעשות דבר הכנעה ושפלות רוח אני עושה כו' [ועי' כ"ז בירושלמי דכלאים פ"ט:

לזקני. הלל הזקן כדאיתא בפסחים פרק א"ד]:

שירדו. הורידו את עצמן מגדולתן:

ואין סליק כו'. ואם היה עולה לכאן רב הונא הייתי עומד מפניו לכבדו מפני שהוא בא משבט יהודה [ואני מבנימין והוא בא מן הזכרים של שבט יהודה וכ"ה בספר יוחסין וע"ע שם]:

נתכרכמו. נהפכו לירקון שחרד והלכו דמיו. ה"ג שנתכרכמו פניו א"ל ארונו הוא א"ל רבי לר"ח צא וראה מי חפץ בך חוצה:

וידע. ר' חייא שהוא נזוף ורבי אמר כן שיצא מלפליו ולא יראה פניו.

אלוף כו'. למד רבי עם רב בן אחותו כל קללות של כל התורה כולה:

ויהב ידיה כו'. היה נותן ידו על אותו שן שהיה חש בו ונתרפא כיון שבא רבי חייא לאחר ל' יום אצל רבי א"ל מה אתה עושה בשיניך הנתרפא:

מן עונתה כו'. מן העת שנתת ידך עליה נתרפאת:

א"ל רבי חייא אין אני יודע מה הוא זה שאתה אומר כי לא הנחתי ידי עליה כיון ששמע רבי כן והרגיש שאליהו עשה כן לכבוד ר' חייא התחיל לנהוג כבוד בר' חייא:

וקרב תלמידים. הרחיק התלמידים לאחוריהם והכניס והקריב ר' חייא לישב לפניו. וקרב כלומר הרחיק כד"א גשה לי ואשבה א"ר ישמעאל כו'. דרך שאלה אמר לרבי אם יכנס רבי חייא גם לפנים ממנו:

מתני שבחיה. ספר שבחו:

אדם גדול. הוא ר' חייא וה"ג רש"י ז"ל גדול הוא אדם קדוש הוא:

חד זמן כו'. פעם אחת ראה רבי ישמעאל לרבי חייא בבית המרחץ:

ולא איתכנע כו'. רבי חייא לא היה נכנע מלפני רבי ישמעאל כלומר לא עמד בפניו:

א"ל ההוא כו'. ר' ישמעאל אמר לרבי אותו תלמיד שהיית משבח אותו ראיתיו בבית המרחץ ולא קם מלפני:

א"ל רבי לר' חייא למה לא עמדת מלפניו:

מסתכל כו'. הרהרתי באגדות תהלים ומפני העיון הייתי טרוד ולא ראיתיו והא דאמר בפ"ק דקדושין שבבית המרחץ פטורין לקום לפני זקן בפ"ק דקדושין מתרץ ליה שמעשה זה היתה בבתי בראי שהוא מקום הידור תדע דאל"כ הא בבתי גואי אסור להרהר בדברי תורה:

כיון דשמע רבינו כן היה מוסר לו ב' תלמידים שיכנסו עמו לאשונה פירש הערוך לכל מקום חשך וסתר של בית המרחץ כדי שלא יבא לידי סכנה. ובפירש"י מצאתי אשונה עת. בעת לדתה ת"י באשונא דמולדא [וכן לא עת האסף ת"י לא אישון]:

דלא ישהי. שלא ישתומם [ועי' בערוך ערך שו]:

ותזער נפשיה. תהא נעדר [כי חשך יואב את העם תרגום ארי הזער יואב ית עמא]:

[ה"ג מה זכירה נזכר לו]. ה"ג ופרנס אותם כל י"ב:

והדין נותן כו'. סיפיה דקרא קדייק ואת כל וגו' אשר אתו בתיבה לומר שזכרו בזכות בהמות הטהורים שהכניס ז' ז' כדי להקריב מהן קרבן ואותו זכות זכר לו.

נקרא שמו נח. על שם ניחוח:

ה"ג בחודש השביעי וגו'. ר"א אומר לא ישבתו מכלל שלא שבתו:

ר' יהושע אומר כו'. ועיין פירושו לעיל פכ"ה]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף