עץ יוסף על בראשית רבה/לג/ג

עץ יוסף על בראשית רבה לג ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טוב ה' לכל נמשך לסוף הדרשא ורחמיו על כל מעשיו על הב"ח כעובדא דרבי ואמר שזהו שנזכר לנח את כל החיה ואת כל הבהמה שזן:

על הכל שהוא מעשיו וה"ק טוב ה' לכל לפי שרחמיו על כל מעשיו. שכל אומן מרחם על מעשה ידיו לבל יהיה עמלו לריק ולבהלה:

א"ר שמואל כו' דה"ק ורחמיו על הכל שהן מידותיו שהוא מרחם. כלומר מדת רחמיו שהם מצד עצמו ית'. לפי שמדות הטוב ורחמנות הן הן מדותיו ית':

ר"י דסכנין כו' דה"ק טוב ה' לכל ומרחמיו הוא נותן לבריותיו. כלו' שמשפיע ממדת רחמיו על בריותיו שגם הם ירחמו זה על זה מפני תיקון העולם:

רבי תנחומא ורבי אבא כו' וה"פ טוב ה' לכל בשעה שמדת רחמיו הוא על כל מעשיו שהם מרחמים כמותו. שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים וכדמפרשי' למחר שנת בצורת באה שהיא מכה כללית לכל אז שוב ה' מרחם על עולמו בשעה שהם מרחמים אלו על אלו (יפה תואר):

ביומו כו' בימיו של ר"ת היו צריכין למטר:

אתון כו' באו אצל ר"ת וא"ל רבי גזור תענית גזר תענית ביום א' ויום ב' ויום ג' ולא ירד מטר:

עאל כו' נכנס לבית המדרש ודרש להם כו':

עד שהן כו' בעוד שהיו מחלקין צדקה לעניים:

אתון לגביה כו' באו אצלו א"ל רבי מה אנחנו יושבין פה ועבירתא הכא כמו שאמרו חז"ל בכתובות כ"ח שאם יש מו"מ ביניהם מנדין אותן:

נותן מעות לגרושתו וחששו לזנות:

שלח בתריהון להביא האיש וגרושתו והביאום לפני הצבור:

מה היא לך זו כדי שישיב גרושתו היא לתפשו על נתינתו:

באותה שעה הגביה כו' והאמין לדבריו דנכרים דברי אמת:

אם זה שאין עליו מזונות כלו' ושנואה היא לו שהרי גירשה. ואע"ג שיש לו להשגיח עליה משום ומבשרך לא תתעלם מ"מ חיוב גמור ליתא. וא"כ ק"ו להקב"ה שאנו בני ידידיו שנשבע להם לרחם על זרעם:

עאכ"ו שאתה בעל הרחמים מצד עצמך יותר מהאדם:

רבינו הוא רבינו הקדוש והוא רבי יהודה הנשיא שנקרא רבי סתם:

הוה יתיב כו' היה יושב ועוסק בתורה לפני בית הכנסת להבבליים בעיר צפורי:

לעי פי' יגע:

עבר כו' היה עובר לפניו עגל אחד שהיו מוליכין אותו להשחט. והתחיל לצעוק כמו שאומר הצילני נא. בירושלמי כלאים פ"ט מביא מעשה זאת שעל שלא ריחם על העגל באו עליו יסורים. ועל שריחם על השרץ נסתלקו ממנו היסורין ועי' בגמ' ב"מ פ"ה. ולפרש שמ"ש ורחמיו על כל מעשיו כפשוטו שמרחם על כל בריותיו שברא ועשה. גם על שקצים ורמשים:

וחשש רבי את שיניו י"ג שנה שאמרו ברקיע הואיל ולא קא מרחם ליתו עליו יסורין. ומה שהיה הכאב בשיניו היינו לפי שאין זה חולי אלא צער מכאיב (יפה תואר):

לא הפילה כו' לפי שיסורי הצדיקים מגינים על הדור. וכמ"ש ישעיה נ"ב והוא מחולל מפשעינו וגו'. כי חטא הרבים הן סובלין אותו ביסורים (יפה תואר):

בתר יומין כו' לאחר י"ג שנים (שכן מפורש שם בירושלמי בסוף י"ג שנה) אירע מעשה ששרץ היה עובר לפני בתו של רבי והיתה רוצה להמיתו. אמר לה רבי בתי הנח אותו דכתיב ורחמיו על כל מעשיו ובעגל לא אמר הכי. כיון דלכך נוצר (יפה תואר):

ענותן סגי עניו גדול היה. ומייתי זה לכאן איידי דמייתי חשש שיניו הביא תשלום ספור תרופתו שהיתה ע"י רבי חייא. ואיידי דמייתי שבחו של ר"ח מייתי עובדא דרבי ישמעאל (יפה תואר):

כל מה כו' כל מה שיאמר לי אדם לעשות דבר הכנעה ושפלות רוח אני עושה. חוץ ממה שעשו בני בתירא כי זה ענוה גדולה מאד להוריד עצמו מהנשיאות לתתו לאחרים:

לזקני הלל הוא זקנו של רבי. ובני בתירא היו נוהגים נשיאות. וסלקו עצמן ממנה ונתנוה לו כדאיתא בפסחים פרק א"ד:

ואין מסיק כו' ואם היה עולה לכאן רב הונא הייתי עומד מפניו (ובירושל' הנ"ל הגירסא אנא מותיב ליה לעיל מיני) לכבודו מפני שהוא בא משבט יהודה (מתנות כהונה):

והוא מן דכריא כו' בירושלמי גרס דהוא מן דכריא דקא מפרש להא דאמר דהוא מן יהודה ואנא מן בנימין דלאו לגמרי מבנימין. דרבי נמי מבני יהודה הוה אלא דהיה מהנקבות (יפה תואר):

והרי הוא עומד בחוץ שכבר שמע ר"ח שמת ומביאים אותו. ורבי לא ידע בדבר ואירע שאמר רבי הדברים הללו ואז אמר ליה ביאתו של רב הונא. אבל בירושלמי הגירסא נשתנה (יפה תואר):

נתכרכמו נהפכו פניו לירקון שחרד והלכו דמיו:

פוק חזי כו' צא וראה מי חפץ בך חוצה:

וידע ר"ח שהוא נזוף. ורבי אמר כן שיצא לפניו ולא יראה פניו:

אליף לרב בר אחתיה. ר"ח אליף ולמד ליה לרב שהיה בן אחותו כדאיתא בפסחים ד':

לסוף תלתין יומין אתא אליהו כו'. ור"ח בא למחרתו ביום ל"א כדאיתא בירושלמי:

יהב ידיה כו' נתן ידו על אותו השן שהיה חש בו ונתרפא כיון שבא ר"ח למחר אצל רבי א"ל מה אתה עושה בשינך הנתרפא:

מן עונתא כו' מן העת שנתת ידיך עליה נתרפאת. א"ל ר"ח אין אני יודע מה שאתה אומר כי לא הנחתי ידי עליה. כיון ששמע רבי כן והרגיש שאליהו עשה כן לכבוד ר"ח. ידע שהוא במדרגה גבוהה ונפלאה התחיל לנהוג בו כבוד:

וקרב תלמידים שהתלמידים שהיו לומדים אצל רבי מחמת יראתו היו עומדים ברחוק ממנו. ורבי בענוותו מקרבם אצלו ומקרב לרבי חייא יותר מכולם. ובירושלמי שם הגירסא כד הוה עלין לבית וועדא הוה אמר יכנס רבי חייא רובא לפנים:

לא יעשה כן בישראל. משום דרבי יוסי זקן וגדול הוה. אלא ר"ח רובא לפנים וריב"י לפני ולפנים (ירושלמי שם):

חד זמן כו' פעם אחת ראה רבי ישמעאל לר"ח בבית המרחץ:

ולא אתכנע כו' ר"ח לא היה נע מלפני רבי ישמעאל כלומר לא עמד בפניו. והמעשה היה בבית החיצון שעומדים בו לבושים שיש שם שאלת שלום וד"ת וקימה והידור (יפה תואר):

א"ל ההוא כו' ר"י אמר לרבי אותו תלמיד שהיית משבח אותו ראיתיו בבית המרחץ ולא קם מלפני. וא"ל רבי לר"ח למה לא עמדת מלפניו:

מסתכל הייתי כו' הרהרתי באגדת תהלים ואגב טרדתי לא הסתכלתי בו:

כיון דשמע כן כו' כיון דשמע רבינו כן היה מוסר לו שני תלמידים שיכנסו עמו לחשיכה לכל מקום חשך כדי שלא יבא לידי סכנה:

דלא ישהי ותזער נפשיה. בערוך גרס ותגער נפשיה ופי' שלא ישאר יחידי ותתבהל נפשיה. ולגירסתנו פי' שלא ישתומם ותהא נפשיה נעדרת:

ד"א טוב ה' לכל ויזכור אלהים את נח. ורחמיו על כל מעשיו לרבות אף בעלי חי כדכתיב הכא ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וגו'. וזה עיקר הדרשא הצריך לעניננו. ואגב זה הדרש הביא כל הדרשות בראשונה:

אוי להם לרשעים כו' שאצל צדיקים גם מדה"ד מסכים לרחם עליהם. ולכן נאמר ויזכור אלהים שזהו מה"ד ואצל הרשעים נאמר שם הוי"ה אצל עונשם כי גם מדה"ר מסכים לעונשם:

אלהים לא תקלל שפירושו דיינים:

מה זכירה נזכר לו שזן ופרנס כל י"ב חדש הפליא לעשות צדקה וגדולה עם כולם בזה. ועל זה נאמר ולוקח נפשות חכם. כי כל י"ב חדש לא נתן שינה לעיניו ברוב טרחו:

כל י"ב חדש כלו' שהכין להם מזון לכל י"ב חודש:

בזכות הטהורים דריש עוד ויזכור אלהים את נח והדין נותן בזכות הטהורים. וכלו' אף שם אלהים שהוא מדה"ד היה נותן בו זכירה לטובה עבור החיה והבהמה אשר אתו דהיינו בזכות הטהורים שהכניס עמו לקרבן. והם רמוזים טפי במאמר אשר אתו בתיבה כי הטהורים היה אתו ממש בתיבה במדור אחד ולא הטמאים כדלעיל פ' ל"א סימן י"ד:

לשם נחת התיבה נקרא פי' שזכר ה' שמו של נח שנקרא ע"ש נחת התיבה ולזה נתן מקום להתקיים שהשם הזה מאת ה' היה (יפה תואר):

ר"י אומר כו' עד ויסכרו מעיינות. כתב הא"א שהוא מיותר כאן. ומקומו הוא לקמן בסוף הפרשה ועי' לעיל פ' כ"ה וכאן הוא אגב מאמר של ר"י:

מכלל ששבתו כו' עיין לעיל פרק כ"ה סי' ב' כי שם פירשתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף