מתנות כהונה על בראשית רבה/לא

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה לא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  

א  [עריכה]

לחיובו. [פי' הערוך] להיות לו שבט מכה:

תמהתהון. פי' הערוך מן השממה שיגיע להם שמה ת"י תמה ע' ערוך ערך תמה השני:

כי עשיתם ונח. וי"ו העטוף קדריש [וע"ל ס"פ כ"ח ור"פ כ"ט]:

אינו כדי. להנצל:

ב  [עריכה]

בדריות. בילקוט גרס בריכות ובערוך ערך בדד גרס בדידות ופי' בו ג"כ בריכות שתחת הגפנים חופרין כעין בריכות כדי שיתקבצו שם המים:

קטנות. מצאתי דדייק יצהירו כמו יצעירו בחילוף אותיות אחה"ע:

אפילו יקבים דרכו. פי' הפועלים שדרכו להם הענבים לא הניחום לאכול ממנו שגוזלים מהם כן פרשו התרגום ורש"י ורלב"ג ור' איבו סבר שלא מפני זה יצמאו אלא שהיתה מארה מצויה במלאכתם:

ג  [עריכה]

אמר להון. נח אמר כן לבני דורו קץ כל בשר בא וגו' גרסינן:

ד  [עריכה]

בחימוס ממון. שהרי העושקים היו חומסין ממונם ובזה רשעתם רבה מהנעשקים:

בחימוס דברים. הנעשקים רעתם רבה בזה שהיו מדברים תועה כלפי מעלה לאמר כי יעשה אדם כדגי הים בהביטו בוגדים גוזלים צדיקים מהם:

ה  [עריכה]

ה"ג קץ כל בשר בא לפני. ה"ג בילקוט להקצץ הגיע זמנן לעשות בוסר הגיע זמנן ליעשות בתה:

להקצץ. לשון קץ קדריש בוסר בשר קדריש וכן תמצא לקמן פ' ל"ה:

בתה. לשון בא קדריש:

בתה. חורבה ושממה כד"א ואשיתהו בתה. ושוב דריש לפני שהגיע קטיגוריא שלהן לפני:

[ה"ג א"ר חנינא חמס שאינה שוה פרוטה וגזל ששוה פרוטה]:

שלא כשורה. לא כשורת דין של מעלה שמחלק מחסדו לכל אלא דין גמור אני נוהג בהם ועיין לעיל פ' כ"ו:

בלא חכמה. שלא הלכו בדרך חכמת התורה:

ו  [עריכה]

זו עבודת כוכבים. דייק מלת חמס חימוס דברים כדלעיל. או י"ל שדרשוהו כמה שדרשו במגילת איכה בפתיחה הוי מגיעי בית בבית שהעמידו צורה של עבודת כוכבים על כל תלם ותלם וה"נ כתיב כי מלאה הארץ:

ושארי. לשון זנות כד"א אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה וכה"ג דרשו בפרק נערה שנתפתתה שארה כסותה ועונתה שאר זו עונה האמורה בתורה וכן הוא אומר איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו וגו':

ז  [עריכה]

ג' טפחים כו'. את הארץ. פירושו עם הארץ:

פדגוג אומן המגדל בני השר:

נרדה. לשון רדוי ויסורין:

פדגוג ומניקה. המשל על האדמה שלקתה על עון הדרים בה:

מחבל. משחית:

ח  [עריכה]

תיבת גרסינן. דאעין דקדרינין. פי' הערוך מין עץ הנקרא קדרינין:

גלבין דטינרי. התרגום של חרבות צורים ופירש"י גלבין אזמל וכן הוא אומר תער הגלבים:

טינרי. סלע קשה:

לא נתפרש. מאיזה יעשה הנחש:

שנתנה תורה וכו'. ודבר השי"ת היה שרף דהיינו נחש ונופל עליו לשון נחשת דאם לא כן למה עשאו משה מנחשת:

גינא גיניא כו'. עיין לעיל פ' י"ח:

ט  [עריכה]

קילין ומדורין. חדרים ועי' לקמן:

הקן הזה. קנים דרש מלשון קן צפור:

ה"ג בחמר מפני הריח ובזפת מפני המים:

בחמר מפני הריח. משמע כדי להגן מפני הריח הבא מן החוץ:

י  [עריכה]

זה וזה. היה יכול לכתוב זה וכתב וזה וי"ו לרבוי אתא לעתיד כו':

קורא אותה אמה גרסינן. תביקין מתביאות. הערוך הביאו ולא פירשו ובשם הר"ן מצאתי בספר אות אמת פירוש שאמה בית המקדש קורא תביקין על שם שהיו מתביאות פירוש שוות לאמה של נח והאריך בראיות. ורבנן דרשו תביקין לשון תיבת נח נוטריקון:

בלמין. בחוף הים:

יא  [עריכה]

לא מפרשין. לא היו מחולקין מה היה זה הצוהר:

מרגלית. המאירה לו:

לא היה צריך גרסינן:

בשעה שהיא כהה. כמו שאמרו חז"ל שרגא בטיהרא מאי אהני כל זה הוא בירושלמי ריש פ"ק דפסחים ומסיים שם למה שיש חיה אוכלת ביום חיה אוכלת בלילה והכתיב צהר תעשה וגו' כמ"ד לא שמשו מזלות בשנת המבול:

עריקין כו'. רצים ובורחים היינו מפני חיל במערה זו של טבריא:

גונדא. חיל:

בוטיטא. פירש הערוך מערה:

ש"ס קילין. ה"ג ברש"י ובערוך גרס ש"ל קילין ובמדור העליון היה מקצר עד שלא היה בה רק ג' שורות וראיתי כי טוב הוא לציירו פה לפי פירוש הערוך ולגירסת רש"י. והרי לפניך הציור לדעת ר' יהודה במדור התחתון. וכציור הזה היה גם כן במדור האמצעי ובמדור העליון הרי סך כל הקילין ג' מאות וששים ולפי גירסת הערוך המדור העליון היה מקצר ועולה עד שלא היו בה כי אם שלש שורות של קילין סך הכל שלש מאות ושלשים קילין אורך:

לא ניחא. דכתיב ואל אמה תכלנה מלמעלה דמשמע שהיתה התיבה מתקצרת למעלה עד רוחב אמה וז"ל הערוך והקשינו לר' יהודה שהיה פוחת שורה מן השלישיים מהא דכתיב ואל אמה וגו' עכ"ל:

ר' יהודה ור' נחמיה כל חד וחד מתרץ לטעמיה כדמפרש ואזיל:

כאמתה מלמטה כו'. ואל אמה תכלנה פירושו שבאותה אמה שהיה מודד ומשער מלמטה בה עצמה היה מודד ומשער גם למעלה:

קמרוטין. פי' רש"י והערוך שפוע ועגול ופירושו שמדור העליון היה משופע ועולה כמין כיפה עד שלמעלה היה רחבו אמה. בילקוט גרס על דעתיה דר' יהודה ניחא ועל דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא רבי יהודה אומר כאמתא כו' ולפי גירסא זו אינו חוזר למעלה וקאי אדלמטה שלדברי ר"י יתיישב היטב ואל אמה וגו' שלמעלה תקרת התיבה של מדור העליון היתה רחבה כמו תחתיתו של המדור [וכ"ה בילקוט בהדיא בשם הערוך] ולדברי רבי נחמיה דמפרש שהיתה קמרוטין צריך לפרש שהגג היה משופע ומתקצר עד שהיה רחב אמה ורש"י ז"ל גרס להיפך ע"ד דר"י לא ניחא וע"ד דר' נחמיה ניחא ופי' דמשמעות ואל אמה תכלנה נוטה יותר לפי דר' נחמיה מדר' יהודה:

משקיף. לשון שיפוע כדאמר שקופים אטומים אצל חלונות בית המקדש וכן פירש"י:

מן הצד. פירש"י בקרן זוית שאם יעשה הפתח באמצע יחזיק יותר מאויר הבית שבפנים עכ"ל אבל אם למטה משיעור זה אין התועלת בקרן זוית יותר משאם היא באמצע:

קטרקטין. [הערוך לא פירשו ולפי הענין] הוא מגריפה או מרה שבו היה גורף הזבל לצדדין:

פוססן. פי' רש"י צמצמן ומאספן מן הצד ובילקוט גירסא אחרת:

אף היא כו'. תעשיה מיותר שהרי בתחלת הענין כתיב עשה לך לפיכך דרש התי"ו כינוי לנקבה נסתרת:

מסייעת כו'. כלומר נעשה מאיליה ועולה ומצלחת בידו דבר דבר על אופניו וכמו שדרשו אצל מלאכת המשכן ומקדש ומנורה:

יב  [עריכה]

הנני מסכים. מלת הנני משמעותה בכל מקום הריני מוכן ומזומן למלאות דבריך וכן פירש"י בכל מקום אכן כאן פירש"י דדייק וי"ו של ואני:

היו נעשים מבול. משחיתים ומחבלים ומכלים העולם:

יצמוק. לשון מצטמק ויפה לו בפ' כירה וללמדנו בא שמלת יגוע אין פירושו כמו ויגוע ויאסף אל עמיו שהיא מיתת נשיקה ולא נאמרה אלא אצל הצדיקים:

ושלא ישתנו. צורות הפירות:

הגבורים. הענקים:

על החלון. ארובות השמים שנפתחו להוריד גשמים וסותמו. ולא היה מזיק אותם וכשבאו ליכנס לתיבה היו רגליהם נכוות וזה היתה אות הברית שחום המים לא היה מזיק אותם וכדלקמן:

מתערכלות. [לפי הענין פירושו] נכיות וכפירש"י:

יחוללו. נפלו חללים ורש"י פירשו לשון חיל ורעדה:

שיניו קיהות. כלומר שנפל לבו וגבורתו ולא היה יכול ליכנס לתיבה ובאריות בעלמא משתעי ולא משתעי באותו ארי שהכניסו נח לתיבה וכן פירש"י:

נגר היית גרסינן. פי' כך אמר הקב"ה לנח אתה בעצמך היית הנגר והאומן בבנין התיבה ואלולי בריתי לא היה מועיל לך כלום מפני חום המים ואימת הבריות:

אימתי כו'. סיפיה דקרא קדייק ובאת אל התיבה כלומר בשעה שתבא אל תוך התיבה תצטרך לקיום בריתי שלא יזיק אתכם חום המים ואימת הבריות:

חסרון בא לעולם. דבר:

וכפן. רעב בלשון ארמית ומצאתי ברקנט הטעם כיון שהקב"ה מתעסק בחורבן העולם לא יתעסק האדם ביישובו:

גלמודה. פי' הערוך נוטריקון גמולה דא מבעלה פירוש מועתקת ונדחת מבעלה [ועי' זה בירושלמי פ"ק דתענית]:

בטרם תבא כו'. לומר שאלו בשנות הרעב לא היו ראויין להוליד מפני שנאסר בתשמיש המטה [ובירושלמי סוף מס' תענית מתיר לחשוכי בנים ובלבד ביום שטבלה]:

יג  [עריכה]

נפשות. נפש רוח חיות:

ולא נברא להם כו'. כדלעיל בפ' בראשית שבע"ש בין השמשות נבראו ולא הספיקו ליבראות בגופן:

ראם לא נכנס. מפני גובה קומתו וגודלו כדאיתא בב"ב ובפ' דם חטאת:

גוריו. בני ראם הקטנים:

אלא קשרו כו'. אע"פ שמי המבול היו רותחין הא אמרינן בפרק פרת חטאת שסביבות התיבה נתקררו המים:

מתלם תלמיות. לשון תלמי מחרישה [ה"ג בילקוט סדר זה ובאיוב]:

כמן טבריא לסוסתא. פי' כל כך היו התלמים גדולים כמו ממקום טבריא למקום סוסתא [וע"ל פל"ב]:

וגעת אמו. אמו של אותו ראם צעקה במדבר וירד הראם אל המדבר אחר הכרת קולה:

אל תקבל. שהוא עזות והשחתת דרך ודריש זכר ונקבה זכר אחר נקבה:

יד  [עריכה]

רוב מכנסו. רוב מה שהכניס היה דבילה והטעם כדלקמן שהיה ראוי לו ולהם ונראה דר' נחמיה שבא לפרש דברי רבי אבא ולא פליג עליה:

זמורות. של גפן להאכילם לפילים וכן חצובות להאכיל לצבאים וכן כולם. חצובות מן עשב כדאמרינן בפרק אין צדין חצובה מקטע רגליהון דרשיעיא והוא מאכל צבאים כדאיתא בפרק מפנין:

זמורות לנטיעות. לכשיצא מן התיבה ויטע מהם כרמים וכן יחורים לנטיעות תאנים וכו' [וע"ל פל"ו]. יחורים הענפים מן התאנים נקראו יחורים ומן הזיתים גרופים ומן הגפנים זמורות:

שהוא לך ולהם כו'. וכל אלו שחשב ר"א בר כהנא ראוים לו ולהם:

אתה עיקר. שלא הכניסם רק בשביל עצמו שיטע מהם אחר כך נטיעות רק הפסולת היה נותן לבהמות וחיות אבל לא הכניסם בשבילם [וכה"ג לקמן פל"ב]:

אין אדם כונס כו'. כלומר למדתך התורה דרך ארץ שלא יכנוס אדם דבר אא"כ צריך לו לר' אבא כי טעמיה ולר' נחמיה כי טעמיה:

זה שיכון לעשיית התיבה. פירש"י ז"ל פסוק זה שכוונו כאן לעשיית התיבה כלומר מוסב ושייך על עשיית התיבה כמו שפירש"י בפירוש החומש ולקמן בס' נשא פי"ד איתא כה"ג ממש וכן לקמן פל"ב גרס זה שיכון לכנוס בהמה וכו' [וכן בשי"ר פ' ז' ג'] ולקמן פ' ל"ד זה שיכון בזכות הקרבנות כלומר פסוק זה נכתב כאן ומוסב על הקרבת הקרבנות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף