ידי משה על בראשית רבה/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על בראשית רבה - פרשה לא

פיסקא: א  ב  ג  י  יא  

א  [עריכה]

ויאמר אלהים לנח וגו'. מתחלת המאמר עד ולא היה להקב"ה נח בהם וזה הוא סוף המאמר וביאור המדרש כך הוא דבפסוק כתיב החמס קם למטה רשע ולא נח בהם והמדרש רוצה לדרוש תיבת בהם שהוא מיותר ודורשו נוטריקון המהם המונם המתהון וכך המשך דברי המדרש החמס קם וכו' ל' בתמיה וכי קם ואם קם למטה רשע להוכיח בו הרשעים לא מהם ר"ל שאמר הקדוש ברוך הוא לא אשתייר מהם ולא מהונם ולא מהמתהון אלו הג' תיבות הם לשון הקדש והמדרש מפרשן בלשון תרגום כו' וכל כך למה שלא ישאר מהם ומהמונם ומהמתהון שלהם ר"ל מבהמה חיה ועוף שלהם שהוא לשון המונם אלא הכל ימחו לזה אמר לא נח בהם לא היה לשום בריה ולהקדוש ברוך הוא שם נחת רוח מהם ר"ל תיבת בהם קדריש דהיינו מהם ומהמונם ומהמתהון לא היה נחת רוח לכן נמוחו כולה. אחר זה מתחיל המדרש לדרוש דרוש אחר לא נח בהם כההיא דאמר וכו' שאף נח אינו כדאי אלא שמצא חן ודרש נחמתי כי עשיתים ונח קאי למעלה שגם נח מקטני אמנה היה אלא שמצא חן וקשה למדרש למה מצא חן יותר משאר בני אדם אם לא היה כדאי וכי משוא פנים חלילה יש בדבר זה אמר המדרש ולפי שהיו שטופים בזימה והוא לא עשה זה אפילו הכי י"ל שעשה שאר עבירות כמותן. והמדרש סמיכות קא דריש אלה תולדות נח שהיה לו תולדות כשרים ולא היה שטוף בזימה:

ב  [עריכה]

ולפי שהיו שטופים בזימה וגזל. ובכל מקום הוא אומר רק זימה או גזל תדע אתה המעיין שבכל מדרש דרש כמו שהביא מפסוק חטאם ובזה הפסוק יקבים דרכו וגו' נרמז שני חטאים כי היין רמז על זנות וגם גזל שגזלו מהפועלים לז"א זימה וגזל וק"ל:

ג  [עריכה]

אתם מניחין. שהיה מוכיחן על עבודת כוכבים דהפסוק על ענין ראשון קאי דכתיב ואל תדרשו בית אל כמו שנאמר וישב את האחד בית אל לזה אמר המדרש הגם שהוכיחן על עבודת כוכבים מכל מקום לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל:

י  [עריכה]

אמה תביקין. לשון הר"ן ז"ל שהיו מקובלים מאבותיהם שאמה של יחזקאל נקרא תביקין ע"ש שהיו מובאת כלומר בינונית ושוה לאמתו של נח ודומה לו בטהרות כעדשה מובאת ר"ל כעדשה בינונית אבל בפ' ו' דנגעים איתא התם מובאת בבי"ת ופירש הרמב"ם מכוונת דהיינו מצומצמת וכן גירסת הערוך ולפי זה צריך לגרוס פה מובאת עכ"ל ומה שפירש בינונית ר"ל שהיה במקדש שלש אמות אחת של חמשה טפחים ואחת של ששה טפחים וגודל ושל עשרה טפחים וזו היתה בינונית ר"ל של ששה וגודל:

יא  [עריכה]

חלון. פי' יפ"ת שהחלון היה צריך לראות הקלו המים וגם לשלח את העורב והיונה:

כמין קומרוטין. עיין מ"כ שהביא הרבה גירסות מחולקות ול"נ דה"ק הפסוק ואל אמה תכלנה מלמעלה לא קאי על התיבה דהיינו שיהיו למעלה בתיבה במדור העליון אמה. אלא ה"ק שבכל הקילין הן במדור התחתון והאמצעי והעליון כל הקילין היו כמין קומרטין כמו הכיפות שלנו והיו משופעים ועולין עד רחב אמה לפ"ז כך דיבור הכתוב צוהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ר"ל למעלה לתיבה אלא למעלה לקילין שהיו כמין כיפה ור' יהודה סבר שהיו הקילין כמין בתי החורף שלנו שלמטה ולמעלה שוים לפ"ז צריך ר"י לומר כאמתא למטה כך אמתא למעלה לא אמה ממש אלא לשון מדה. ונכון הוא. ותדע לך שמה שאמר הכתוב ואל אמה תכלנה מלמעלה קאי על הקילין ולא על התיבה כי אחר זה דרש רבי יצחק ופתח התיבה בצדה תשים והוא דורשה על הקילין כי אמר לימדתך תורה דרך ארץ שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר יהא עושה הפתח מן הצד משמע שרבי יצחק סבר שהפסוק פתחתי בה קאי על הקילין שהיה עשר על עשר ולדברי רבי יהודה כשתחשוב ל' קילין לאורך התיבה דהיינו ש' ארכה ונ' רחבה עושה עשר על עשר הגם דכתיב בפירוש פתח התיבה קא דריש על הקילין ומכ"ש מה שאמר ואל אמה תכלנה מלמעלה שקאי על הקילין ולא על התיבה דהיינו כל הקילין עשה למעלה מעוגל כעין כיפות שלנו והיה משופע עד אמה כנ"ל:

לימדתך תורה דרך ארץ כו'. עיין מ"כ מה שפירש אבל למטה מזה אין תועלת כו'. לא עמדתי על סוף דעתו. אלא נראה לי שצ"ל אבל למעלה מעשרה אין בכך כלום לפי שאין ניכר בדופן לפי שהיא גדולה כי ר' יצחק דרש שפתח התיבה קאי על פתחי הקילין לפי שאמר לימדתך תורה דרך חרץ שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר כו' וכן היה הקילין לדעת ר"י עשר על עשר אבל אם היה קאי פתח התיבה על התיבה עצמה לא היה למד מזה טרקלין של עשר על עשר ע"כ נ"ל שדוקא עשר על עשר צ"ל פתחה בצידה ומכ"ש פחות מעשרה אבל יותר מעשרה אין בכך כלום כנ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף