מתנות כהונה על איכה רבה/ד

מתנות כהונה על איכה רבה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על איכה רבה - פרשה ד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  

א  [עריכה]

איכה יועם: רבי שמואל כו'. הרואה יראה שהספר חסר ונראה דה"ג ר' שמואל אמר איך כיסה דהבא כד"א כל סתום לא עממוך והוא מלשון יועם וכן ארזים לא עממוהו והרד"ק בספר שרשים הביא שלשתן בשורש אחד וכן בספר הקונקורדנצייא ושוב גרס ורבנן אמרי איך שינה דהבא. ודייק מדכתיב בתריה ישנא הכתם. או דרשו מלשון רוח עועים ונעוה לב שענינם דעה נשתנה ונחלפה מהנכון אל הפוכו ושוב גרס רבי חמא כו' עד איכה יועם דתני רבי חייא כו'. ובאות אמת הרבה להגיה בשם נוסח אחר והמאמין לא יחוש:

דתני ר' חייא כו'. בפרק כיצד צולין את הפסח:

עוממות. כבויות לגמרי:

ה"ג כיצד מביא מן הלוחשות:

לוחשות. בוערות:

כד הוה כו'. כשהיו החכמים יוצאים לבקש מזונותיהם מפני דוחק השעה היו החכמים האחרים קורים על אלו הנדחים תשתפכנה כו':

לארנטס. לפי הענין הוא כלי של זהב המזהיר ומבהיק:

בקברות. לשון רבים ומיעוט רבים שנים ובפרש"י באיכה יועם מביא מדרש זה ומשמע שלא גרס שתי:

כבר כתיב בני ציון. הרי שהענין מדבר בבני ציון:

ב  [עריכה]

עירוני. בן כפר כן פירש הערוך וכנגד ירושלים היו כולם נחשבים לעיירות:

מן היציאות. מן הוצאות הסעודה לרמז כשם שהשלחן הטפל למה שעליו דמיו יקרים מן הסעודה שעליו כן האשה הנשאת וטפלה לו היא גדולה ויקרה ממנו:

ירודה. שפלה:

ונשנה. ששונין לקרותו עוד פעם שנית שמא שליח טעה בפעם ראשון כהאי עובדא דבר קמצא:

ג  [עריכה]

מעשה: מעשה זה מבואר היטב בפרק הנזקין:

ה"ג והבא לי קמצא רחמיה. פי' שהוא היה אוהבו:

עאל. נכנס בר קמצא וישב כו':

עאל. נכנס בעל הבית:

אריסטייא. בין האורחים המזומנים לאריסטו וסעודת הבקר נקרא כן:

א"ל בעל הבית לבר קמצא הלא אתה שונאי ואתה יושב בתוך ביתי קום וצא לך מן ביתי וא"ל אל תבייש אותי ואני אתן לך דמי סעודתי מה שאני סועד וא"ל אל תהא מיסב כלל. א"ל אל תביישני ואני אשב ואיני אוכל כלום וכדי בזיון בזה כמו שדרשו בפסוק עבדי יאכלו ואתם תרעבו:

דמי כל הדין כו'. דמי כל הסעודה הזאת:

נפיק ליה כו'. בר קמצא יצא לחוץ ואמר בלבו אלו המסובין יושבים בשלוה ומתיאשים מהפורענות שאינם מתייראים משום אדם אני אלך ואלשין עליהם:

איכול קורצהון. כינוי הוא לרכילות וע' בפרש"י בחומש בפסוק לא תלך רכיל ושם ברמב"ן:

בחילופייהו. במקומם:

ה"ג בחילופייהו נזף ביה. פירוש גערו בנזיפה ולא האמין לו הלך אצלו שוב פעם אחרת:

איפרכוס כו'. שלטון עבדך וגם קרבנות ואתה תדע שאיני משקר כשבאו בדרך ישן לו האיפרכוס בלילה:

ועמד הוא. בר קמצא:

בעלי מומין. בפ' הנזקין מבואר יותר ועיין שם:

אוחרנין כו'. הקריב אחרים תחתיהם כדי לקיים מצות המלך אבל לא גלה זה אל השליט מפני שלא היה מאמין לו שזהו מום ועיין בפרק הניזקין:

שלח. אותו איפרכו:

ההוא כו'. אותו דבר שאמר לך היהודי אמת הוא:

הדא כו'. זהו שהבריות אומרות למשל בפיהם בין כו' כלומר בין טעות שנפל בין קמצא כו' שלא דקדק השליח היטב:

ענוותונותו כו'. שלא רצה לנהוג שררה ולמחו' בבעל הבית:

חסר. חסר אבר:

ד  [עריכה]

מעשה בר' יהושע בן חנניה:

עומד בקלון. על משכב זכור:

לבדקו. אם ימצא בו דבר טוב:

כיון ששמע כו'. שהוא בן תורה וירא ה':

העבודה. לשון שבועה והרבה יש בתלמוד ומעשה זה בתלמוד בהניזקין ובירושלמי בפרק בתרא דהוריות. על פי הירושלמי פ"ד דמסכת דמאי ובפ"ק דמסכת עבודת כוכבים יש להגיה לסעודה אלא א"כ הופך כו'. והנני אציגה לפניך לשון הירושלמי ומתוכו יתבאר הענין וזה לשונו תני לא יסרב אדם בחבירו לאורחו בשעת שהוא יודע שאינו רוצה לא ירבה לו בתקרובות וכו' כדאיתא בפרק גיד הנשה בתלמוד שלנו עד ידע דהוא רחיץ והוא מטרח עליו ובירושלם הוה הפוך פיבליה דשמאלא לימינא תני אין מוליכין לבית האבל בכלי זכוכית צבועה מפני שטוענו טענת חנם עד כאן לשון הירושלמי. וטעם לכולם הוא שאסור לגנוב דעת הבריות וזהו טענת חנם שחבירו מחזיק לו טובה על חנם וכדאיתא בפרק גיד הנשה ועל זה אמר ידע דהוא רחיץ כו' שיודע בחבירו שהוא בטוח ומזומן לסעודה והוא מטריח עליו לאכול עמו הרי גונב דעתו שחבירו מחזיק לו טובה על חנם. ובירושלמי פרק קמא דעבודת כוכבים מצאתי הגירסא באופן אחר ולא ראיתי לכתבו ולכן היו נוהגין בירושלים שכל מי שהזמינו לסעודה היה הופך פיבליה השמאל לימין ומימין לשמאל וזה היה היכר שיכירו הכל וידעו שהוא מזומן לסעודה ושלא יזמינוהו לסעודה אחרת ומלת פיבליה כך מצאתי בכתיבתו ונקודתו בירושלמי כתיבת יד על קלף ישן מאד ואולי הוא יד אונקלי הכתוב פה ואונקלי פירש הערוך מלבוש וכן פיבליה הוא מלבוש של כבוד כדאיתא בבראשית רבה פרשה ל"ז שם זכה לטלית ויפת לפיוולא ופירוש שם רש"י ז"ל טלית נאה ומצאתי במסכת דרך ארץ פרק ח' וזהו לשונו לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול עמי מה שהאכלתני שזהו דרך רבית ובירושלים היו הופכין אפסתתיא למפלא שלהן עד כאן והוא קרוב ללשון פיבליה ומלת אפסתתיא משמע בערוך ערך אפתא שהוא מנעול:

כל זמן שמטפחת כו'. בריש פרק המוכר פירות יש מאמר זה ופרש"י ותקנה טובה היא לאורחים שידעו ששם יאכלו וילכו לשם:

אלא שלשה פסיעות. בפרק המוכר פירות ל"ג ליה גם לא שמעתי מה טיבן:

שלא יהא אחד אוכל כו'. כי יראה אם יש שם מאכל הראוי לו וימתין עד שיביאוהו או לא יכנס כלל:

רבי חייא קרא. יש לומר שנקרא כן על שם שהיה בקי במקרא ורבים הם בספר הזה:

הכי גרסינן בטל יין קרוש והוא יין טוב הבא משניר כדאיתא בפרק קמא דסוכה (י"ב):

שהיתה מתקלפת גרסינן. וע"י שנקלף היה נשאר תמיד בלבנוניתו וע"ש כך נקרא זכוכית לבנה וגם לפי גירסת הספר פירושו לשון קליפה כמו דאקפל אקפולי ריש פרק אלו טריפות דפרש"י לשון קליפה כמו וקפלו האבנים דמסכת סוטה עד כאן לשונו והוא בהיפוך אותיות:

ה  [עריכה]

מעשה באחד:

דאמר לטליא כו'. אמר לנער לך והבא לי מים והיה יושב ומצפה על הנער בראש הגג ובא הנער ואמר ליה לא מצאתי מים:

הכי גרסינן לא אשכחת מיא:

א"ל טרוף כו'. אמר אל הנער השלך הכד לפני על הארץ והשליך הכד לפניו והפיל גם את עצמו מן ראש הגג ונפל על החרסין:

ו  [עריכה]

גם תנין:

ירודאתא. מין נחשים כד"א יארוד ילדה וכן רבים:

ה"ג בערוך ערך ירוד כמין מסוון פריסין על אפיהון כד אינון מניקין בניהון [מן בגין] דלא יהווין חמין בניהון סמקין ואכלין לון. פי' כעין מסוה יש להם על פניהם בשעה שמניקין את בניהם כדי שלא יראו אותם אדומים ויאכלו אותם ובתנחומא בפרשת בחקותי תמצא ענין אחר כמו שפירש"י במגילה זו:

ז  [עריכה]

דבק: מן החניות גרסי'. מקום היה בהר הבית ששמו חניות כדאיתא בפ' י"ט של מס' ר"ה ושם היה מעין ונמשך ממנה אמת המים:

מציקים. השונאים:

החריבוה ושפכוה גר':

לאמה. לאמת המים שנמשך מן המעין:

ה"ג ולא מצא מים:

לחם וגו' גרסי':

ומי ינחמם. וזהו ופורש אין להם וכדמפרש ואזיל:

על אבל גרסי':

בשורה. לנחם האבלים ודרש ופורש מלשון פרסת רגל:

ח  [עריכה]

האוכלים: רבי חנינא בר פפא כו'. נראה שחסר הספר וצ"ל כדלעיל בפסוק לאמותם יאמרו ועיין שם:

תולע וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא חבקו אשפתות ועליה קאמר טריפון כו' מושלכים באשפה כד"א בקיקלא דמתא יתיב:

ט  [עריכה]

ויגדל. כל זה בב"ר פרשה כ"ח ובמדרש חזית בפסוק משכני:

חורי. פסוק אחר:

כמו רגע. ואלו לא נשאר מהם פליטה ובנימין ויהודה נשאר מהם פליטה והכי גרס בהדיא בב"ר פרשה כ"ה ובמדרש חזית בפסוק משכני ושוב מפרש והולך ולמה תצא זאת מלפניו ומשני ולא חלו בה ידים:

ה"ג ידים אותן לא פשטו ידיהם במצות ואלו פשטו ידיהם במצות הלא כו'. ופי' הסדומיים לא פשטו ידיהם למצות צדקה וגמילות חסדים כמו שנאמר יד עני ואביון לא החזיקה וגו' ואלו יהודה ובנימין פשטו ידיהם למצות שנא' ידי נשים וגו' וכל כך למה עשו כן לברות למו להברות בו את שכנתה האבלה כדלקמן בפסוק ידי נשים וכדאיתא בפ' חלק ועיין שם בפרש"י:

י  [עריכה]

זכו: שהיו שותין את השלג. כדי שיתלבנו כשלג וכן חלב:

דבר קל. ומה רבותייהו שמדמה אותם לדבר קל להשיב אמר רבי פנחס כו'. ובספר אות אמת הגיה איתימא ספיר זה דבר רך הוא כו':

ה"ג והספיר עומד במקומו:

יא  [עריכה]

חשך: חרתא. צבע שחור כד"א בפ' הבונה חרתא דאושכפי:

נאגא. לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא צבע שחור:

לא חזר כו'. על שצם כל אותם תעניות שלא יחרב ביהמ"ק בימיו כדלעיל בפסוק היו צריה לראש:

יב  [עריכה]

טובים: עוכבנין. מין עשב והוא עכביות שמוזכר בתלמוד בהרבה מקומות:

יג  [עריכה]

ידי נשים:

לפשוט כו'. לעשות בהם משפט כפי מדת הדין:

ה"ג שמת בנה של שכנתה היתה כו'. וה"ג רש"י ז"ל בב"ר פרשה כ"ח וכן הביאו בספר תניא בהלכות הבראת אבל:

מנחמה אותה גרס':

יד  [עריכה]

כלה ה':

הוילאות. וילונות הפרושים לחופה והקנים שהוילונות פרושים עליהם:

פדגוג. אומן של בנו ועיין ריש פרשת בראשית רבה:

איבוב. חליל:

טו  [עריכה]

לא האמינו כו'. נתבאר לעיל בפתיחא זבדי בן לוי:

והיה הקדוש ברוך הוא גרסי':

שורט שריטה גרסינן:

טז  [עריכה]

מחטאת: שאל כו'. כל זה נתבאר לעיל בפתיחא זכור את בוראיך ובפסוק בלע ה':

ה"ג והשתא דאמר להו לית הכי אמרו ליה כו':

גחין. הרכין והטה עצמו עליו כזה שלוחש דבר באזני חבירו:

יח  [עריכה]

סורו: שייפין כו'. לשון גבהות וקפיצות כדאמרינן בוקא דאטמ' דשף מדוכתיה בי כנשתא דשף ויתיב בנהרדעא בפ' בני העיר ור"ל שהיו פושטין את עצמן לילך בקומה זקופה וגי' הערוך מוכח כן דגרס שייפין ברומהון וכן הוא לעיל ריש פרשת מצורע:

משקרות גרס':

וטפוף. לשון גובה כדבר הזה הצף למעלה הציף תרגום אונקלס דאטיף:

ה"ג טפה על גביהן והוא לשון גובה וצף כמו טפוף:

קרקוסין. סנדלים גבוהים:

דרקין. נחש ואסור משום עבודת כוכבים ודייק תעכסנה לשון עכס נחש:

בקרונין. במרכבה שלו:

ה"ג נדע דמאן יהא קיימא כו'. פירוש נדע ונראה דברים של מי יקום או שלנו או שלו ר"ל של הקב"ה:

אפרכוס. אסטרטולין. מיני מושלים הם:

ולא קימא דידי כו'. בתמיה וכי שלי לא יתקיים ושלהם יתקיים:

שפחות מכודנות. שפחות משועבדות ושפח דרש לשון שפחה:

ושפע. השפיע והרבה דם נידתן וכדמפרש ואזיל:

כדי לשמור כו'. ושפח דרש עוד בלשון נוטריקון שמור משפחות וכדמפרש הטעם שלפיכך נמאסו בעיניהם כדי לשמור כו'. וכן מצאתי בילקוט בשם פסיקתא ושפח שמר משפחות:

ה"ג סירון סירון. ופירושו סרחון:

בעלי מצות. לשון ריב ומצה ונצו קדריש כד"א שני אנשים עברים נצים. ונעו שהיו נעים ונדים בגלות:

יט  [עריכה]

פני ה': ה"ג מן מאה מאה מן מאתים מאתים דתמן צווחין למאתים מאתן. פירוש הקב"ה החליק להם והשפיע להם טובה וברכה בשפע עד שכל מאה השביחה מאה ומאתים השביחה מאתים ולכן קורין למאתים מאתן נוטריקון מאה נתנה זה כלומר בראשונה היו מאה ועתה נעשו מאתים ודרש חלקם מלשון שפת חלקות ודומה לו:

כ  [עריכה]

עודינו: כדי לסייען כו'. שהמצריים והאשוריים יסייעו אותם וכמ"ש מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם וכן הוא לקמן בפסוק מצרים נתנו יד:

ושלחו ישראל אל פרעה. שיבא לעזרתם:

לשלדותיהן. שלדות של מצריים שנטבעו בים סוף ובאיכה פירש"י שהיה מוציא נודות נפוחות כמין שלדות שלדות בני הגוף כולו ועיין בערוך ערך שלד:

ה"ג טיבן של שלדות:

ה"ג עמדו ועמדו והטביע אותם:

כא  [עריכה]

צדו: כל זה נתבאר לעיל בפסוק בלע ה':

ה"ג איסיא את בעי:

עוניתא. שטר מכירה כמו אוניתא וה"ג בירושלמי סוף מסכת תענית:

כב  [עריכה]

קלים: טרכינוס כו'. כל זה נתבאר לעיל בפסוק על אלה אני בוכיה:

המעביות. לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא מין חיה ופירוש דלקונו הכריחו אותנו לדלוק על ההרים אחר החיות:

שהציתו כו'. דרש דלקונו מלשון דליקת אש:

דולקיהם. רודפיהם ממש ודייק מדכתיב דלקונו כינוי רבים המדברים בעד עצמן:

כג  [עריכה]

רוח אפינו: ה"ג רבי ורבי ישמעאל:

ופושטין במגילת קינות גרסי'. ופירוש חוזרין עליו והיו דורשין אותו ועיין סוף פרשת כי תשא ובירושלמי בפ' בני העיר ופרק כל כתבי ישנו מאמר זה וכן בויקרא רבה פרשת תזריע ועל פיהם יש להגיה כן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת עם חשכה שיירו בה אלפא ביתא אחת אמרו אנו יוצאין וגומרין אותו למחר וכשעלה רבי נכשל באצבעו:

אמר כו'. פירוש דוקא מן המנחה ולמעלה היו פושטין וקורין אבל קודם לזה הזמן אסור משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות ולאחר מנחה לא גזרו ואין מותר אלא לשנות בעל פה הכי איתא בהדיא בירושלמי בפ' כל כתבי ובפ' בני העיר ובמסכת סופרים פרק ט"ז. ה"ג בענין הזה רוח אפינו וגו' והגיעך כך כך הייתי אומר עכשיו עאכ"ו כיון שעלה כו'. וכן הוא מוכח בהדיא בירושלמי ופירושו אפילו לא היינו עסוקין בפסוק רוח אפינו אפילו הכי הייתי אומר שהגיעך כן בעון הדור שעליו נאמר נלכד בשחיתותם וכמו שאמרו בירושלמי בחובתן מטתך כן שאמר רוח אפינו כו' פירוש בשביל חובות ועוונות שלנו הגיעך כן ועכשיו שעסקנו באותו ענין על אחת כמה וכמה שאמרת כן הוא ולא כמו שאמרת שבשביל רשעתך הוא:

ספוג יבש כו'. עיין בפרק רבי אליעזר דמילה. הכי גרסינן לא שספוג מרפא כו'. פירוש דאם לא כן היאך הניחו עליו והרי כל מיני רפואה אסור בשבת משום שחיקת סמנים:

מבית. מתוך הבית היה נוטלו ולא מחוץ שמע מינה שבבית הוא מוכן ואינו אסור משום מוקצה:

אלא מן המנחה כו'. נתבאר לעיל בסמוך:

אבל שונין כו' בעל פה. ה"ג צריך לבדוק ולקרות:

לבדוק. לחפש א"ר פסוק או פרשה:

ה"ג שמואל אמר חרס כל שהוא. ועיין בפרשת תזריע ומותר לטלטלו כדמפרש ואזיל ואינו מרפא:

הכי גר' חבית וחרסית:

השליכן. שכבר בטלו מתורת כלי והרי הוא כאבן:

והבוטח וגו'. סיפיה דקרא של רבים מכאובים:

ה"ג אפילו רשע וחוזר בו הקדוש ברוך הוא מקבלו שנאמר והבוטח בה' חסד יסובבנו:

כד  [עריכה]

שישי: גם עליך וגו'. נראה שהספר חסר ורצונו לומר זו מלכות הרביעית או פרס ומדי:

כה  [עריכה]

תם: איפוכייס. פירש הערוך הנחה כלומר מחילה על כל עונותיהם:

להתלות בית כו'. לדבק ולהתלוות בבית אשר יש להם ללכת שמה בדבר ה' כלומר שמיד שיוצאים מבית זה הם מוכנים ללכת לבית אחר וכדמפרש ואזיל:

ה"ג הה"ד תם עונך בת ציון פקד עונך בת אדום הרי שפקד היסורים מיד בית ישראל לבית אדום:

קומו ונעלה וגו'. כמו שפירשו שם המפרשים שיקח מהם הקב"ה נקמת עמו:

חסלת אלפא ביתא רביעאה:

פנון פנון. פינוהו לגמרי מתחלת היסוד וכדמפרש ואזיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף