מתנות כהונה על איכה רבה/ה

מתנות כהונה על איכה רבה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על איכה רבה - פרשה ה

פיסקא: א  ד  ה  ז  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  

א  [עריכה]

זכור ה':

כביש כו'. הרגיל ולמד את הגדול להיות נכבש ונכנע לפני הקטן כדי שלא יעמוד עליו ויהרגהו וכן היה ראוי שיכניע השם יתברך עשו הגדול לפני יעקב הקטן והקדוש ברוך הוא אינו חס על בניו וזהו ומלך אלקום עמו שאין לישראל תקומה עם האומות ומלך עולם לא קיהה בהם וטוב להגיה על ממונו ומלך אלקום עמו וכן אחר מקדשך דלקמן:

פגרו. ערו פי' פגרו גרסי' שפירושו שברו ובערוך גרס פכרי והיא היא:

ערער תתערער. הוא לשון שבירה כן פירש הרד"ק:

מטון. הגיעו ובילקוט גרס פנין הה"ד ותער כדה וכן בתנחומא פרשת כי תצא:

ה"ג הבט משמים וראה וראייה מקרוב שנאמר וירא כי לא יכול לו:

ד  [עריכה]

מימינו: המציקים. השונאים לשון צר ומצוק:

מימינו. משמע המים שהם שלנו צריכים אנו לקנותם בכסף כו':

ה  [עריכה]

על: אי דאתינא כו'. גירסת הספר יש לפרש אם אבא ואמצא שער א' מיהודי ישאו את ראשו ממנו כלומר שלא ישאר מהם עד אחד דוגמת לא תשאר ממנו פרסה ועל כן היו בורחים מעצמם ומצאתי בספר א"א שכתב בשם נ"א כל מאן דאתון מחמיין שערה ברישיה דיהודאי ארימון רישיה מיניה שמעון כלהון וספרו רישיהון אפיק קלווסין אוחרין ואמר כל דאתון חמיין קדליה מן שערא דיהודאי ארימון רישיה הדא ה"ד על צוארנו כו'. פירוש בתחלה צוה שכל מי שיראה שער בראש יהודי ישאו את ראשו ממנו והלכו כל היהודים וגלחו את ראשם ושוב הוציא כרוז לאמר כל מי שיראה עורף שעליו היו שער יהודי ישאו את ראשו ממנו:

על שבגדנו בצוארנו גרסי'. ר"ל בב"ה או בהקב"ה:

אלההון כו'. אלהיהם של אלו של ישראל מקבל תשובה הוא לכן מיד כשתכבוש אותם לא תניח אותם שיתפללו כדי שלא ישובו לה' ואלהיהם רחם עליהם ואותו איש ירד לארצו בבלה בפנים שחורות כלומר בבושת פנים אלא לא תתפלא על רוב צרתם שיכמרו רחמיך עליהם ליתן להם הנחה כיון שכבש אותם כשהיה עומד אחד מהם היה לוקח אותו ומחתכו אברים אברים להשליכו לפניהם והמה הולכים בעל כרחם שלא בטובתם:

ומפסג גרסי'. פירוש מחתך:

לחילותא. לבני חילו הרודפים אותו הניחו אותם שיניחו שמעתה אין אלהיהם חוזר לרחם עליהם:

די מן גרסינן:

עד לשם. עד שהגענו לשם לא ישבנו:

ז  [עריכה]

אבותינו: בדידכון קיימין. האבות הם העומדים ונענשים בשלכם כלומר סובלים עונותיכם כהאי דאמרינן בעלמא כשהבנים חוטאים האבות הם מצטערים בקבר או צ"ל קיימתון בדידכון כלומר בשלכם אתם נענשים ולא בשביל אבותיכם:

אמרו להון. כלומר האבות השיבום אנו עומדים ונענשים בשלנו ולא בשלכם ואתם בעון עצמכם נענשים:

ט  [עריכה]

בנפשנו: נביא וגו'. עיין כל זה במדרש חזית בפסוק כמעט שעברתי:

י  [עריכה]

עורנו: כמריאתא. ככומר זה של ענבים שהוא חם מאד ודרש נכמרו מלשון כומר:

יא  [עריכה]

נשים: כיון ששמעו כו'. כיון שהנשים הפנויות שמעו כן היו באין ואמרו לאיש משלנו אנו אוכלים ומשלנו אנו מתכסין והכנס אותנו לחופה בקידושין כדי שיהא שמך נקרא עלינו שנוכל לומר אשת איש אנחנו:

נשים. לשון רבים ומיעוט רוב שנים:

בתלת כתיב. חסר וי"ו שאינה אלא א' הרי ג' ורחוק בעיני שיהיה בתלת פי' ג' ויהיה פי' לנשים בציון וק"ל:

יב  [עריכה]

שרים: אפוטרופא כו'. ממונה מבית המלך היה נכנס לעיר ולקח טובי העיר ותלה אותם ובני אדם הזקנים היו באים והיו מפייסים ולא היה מקבל פיוס מהם:

יג  [עריכה]

בחורים: והורידן. לבבל ובערוך ערך בריח גרס והורידן לבבל באותה שעה אמר הקב"ה כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין שאהא עמם בכל צרה הה"ד עמו אנכי בצרה כו' עד ברחים כתיב וכשדים באניות רנתם הוון רכבין זמרין קדמיהון ואינון טעונין ומהלכין על ארעא על כרחיהון דלא בטיבותהון ע"כ ועיין עוד בילקוט תהלים מזמור קל"ז:

בריחים. פי' באניות וכתיב ברחים לשון רחיים ורכב:

לשון נקיה. שהיו מכריחין אותם לבא אל נשותיהם כדי שיולידו בנים כמותם:

ויהי טוחן כו'. דרשוהו חכמים ז"ל בפ"ק דסוטה שהביאו הפלשתים נשותיהם לשמשון כדי שיתעברו ממנו כד"א תטחן לאחר אשתי וגו':

חרוזים כו'. תלוין בחרוז בזמורה אחת:

יד  [עריכה]

זקנים: מזמריהון כו'. הבחורים נתבטלו מזמירותיהן משבטלו משער הזקנים דהיינו הסנהדרין וכדלקמן והכי איתא בירושלמי דסוטה בהדיא:

טו  [עריכה]

שבת: בראשונה גרסי':

ה"ג בירושלמי דבר נבלה בשיר אבל משבטלוה סנהדרין היו אומרים דברי נבלה בשיר:

פוסקין. מבטלין ומפסיקין:

טז  [עריכה]

נפלה: דשבשב. משמע שהוא מקום וצריך עיון בירושלמי סוף סוטה:

והא ניחא כו'. טוב היה לו שראשו יהא מורם ממנו ולא יעשה כזאת שבפולמוס של אספסייאנוס גזרו על עטרות חתנים:

וכן הוות ליה. שמת ר' ירמיה או הורם ראשו ע"י מלכות לכך נאמר נפלה כו' מאחר שנפלה עטרת ראשנו בית קדשנו ותפארתנו אסור כל אדם בעטרה:

יז  [עריכה]

על זה היה:

מביתה. לשון נקייה הוא:

חשכו עינינו. ב"ה והסנהדרין נקראו עינים בשיר השירים:

יח  [עריכה]

על הר ציון:

מפוטליילוס. שם מקום ובמסכת מכות (כד) גרס מפלטיה נ"א מפטילוס:

להוון כו'. יהיו משתחוים לעצביהם:

עוד ישבו זקנים גרסינן:

יט  [עריכה]

אתה ה':

בלא מטרונה. ישראל הם מטרוניתא של הקב"ה שקדשם לו כאשה המתקדשת לחתן ליודעי חן יש בו סוד וה' יאיר עינינו בתורתו:

כ  [עריכה]

למה לנצח:

ואנכי לא אשכחך. וזו היא תשובה על עזיבה ושכיחה דכתיב לפניו ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני ועליו הושב התשכח אשה עולה וגו'. עד ואנכי לא אשכחך:

מאיסה כו'. כל ארבעתן באלו שני פסוקים למה לנצח תשכחנו תעזבנו. כי אם מאוס מאסתנו קצפת וגו':

ולא לנצח אקצוף. אבל על עזיבה ושכיחה לא הושב בפירוש ומצאתי בילקוט ישעיה שעל זאת נתרעמה ציון שנא' ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני ובודאי שחסר הספר פה:

כא  [עריכה]

השיבנו: שלך הוא. בידך הוא ובך תולה לקבל ולהשיב אותנו:

שלכם הוא. הדבר תולה בכם:

כב  [עריכה]

כי אם מאוס:

אר"ש גרסי':

אם מאיסה היא. כלומר אם רחקת אותנו בטענת מיאוס אין תקוה חס ושלום ולכן אמר כי אם מאוס הרי מאסתנו ואין תקוה ואם היא מחמת קצף יש תקוה שכל מי שכועס סוף שיתרצה כשיעברו פני הכעס ולכן לא כפל הקצף שסופו להתרצות לה כמו שנא' ורציתי אתכם נאם ה'. או יש לפרש שדרש מאד לשון שיעור ומדה כמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו מאד מאד כלומר ואם קצף הוא עד מדה ושיעור. אכי"ר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף