מתנות כהונה על איכה רבה/א/לא

מתנות כהונה על איכה רבה א לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היו צריה:

מה טעם. מה טעמיה של רבי הלל ומנא יליף ליה:

לא היתה. שום מדינה נחשבת לכלום:

קסרין. שם מקום והיא עיר ואם של בני אדום:

מטריפולין גרסינן. ופי' הערוך נוטריקון מטרי בלשון יון אם ופולין עיר כלומר אמן של עיירות:

תנופילין. גם הוא נוטריקון תנו כמו תניין פי' שנים ופולין פי' שררה כלומר שררה כפולה ומכופלת כן פרש"י בפ' החליל על דיו פוליטון כאלו כתוב דיופילון ועיין שם:

דערביא כו'. מיני ארצות הם:

הכי גרסינן והיו עמו ארבעה דוכסין ודוק וכן הוא לקמן:

פנגר שמיה. לקמן סיפר מה עלתה בו ולפיכך אמר כאן מה שמו ומי הוא:

בוליטין. חכמי ומנהיגי העיר ועשיריה:

בן בטיח. ריש בריוני היה כדאיתא בפ' הניזקין:

ואוקד כו'. ושרף כל האוצרות כדי שיהיו מוכרחים לצאת מן העיר ולערוך עמהם מלחמה:

ווי. אוי למעשה הרע הזה:

חביבך. דודך דוד אהרן ת"י חביבא דאהרן:

שלח. בן בטיח והביאו לרבי יוחנן:

א"ל למה גרסי':

אלא וה גרסי'. והוא לשון שמחה ועיין ריש מגילת אסתר:

א"ל וה כו'. כלומר אם אמרת וה שהוא לשון שמחה אשאלך למה אמרתיה ועל מה שמחת א"ל על ששרפת האוצרות אמרתי שכל זמן שהאוצרות קיימין לא ימסרו עצמן למלחמה:

גשמיהון. גופיהון כלומר את עצמן:

בין ווי לוה כו'. כלומר מבין דקדוק משמעות לשון בין ווי לוה ניצל ר' יוחנן וקרא עליו ר' יוחנן על עצמו:

ששולקין תבן כו'. מפני הרעב:

כל סמא כו'. כלומר כל עיקר וסם ושורש הדבר וסופו אין כאן הצלה רק שאצא מן העיר לפייס האויב:

אפקוני כו'. הוציאוני מחוץ לעיר ואע"ג שלמעלה אמר שכעס על ר' יוחנן ובקש להמיתו זהו בפני שאר הבריונים אבל הוא בעצמו נהג בו כבוד ומורא:

עבדינן כו'. עשינו בינינו שלא יצא שום אדם לחוץ אלא מי שמת א"ל הוציאו אותי כדמות מת שנושאין במטה ויחשבו הבריונים שאני מת:

מהלך קומי. הלך לפניו כאלו הולך לפני מטתו:

מן דמטין. כשהגיעו לפתח שער העיר כן הוא בגיטין פ' הניזקין:

בעו כו'. רצו לדקור בו בחרב לראות אם חי היא אם לא:

שיהיו אומרין. יאמרו השונאים שמבחוץ רבן דקרו ונהיה לשמצה בקמינו:

מן דנפקין כו'. משיצאו חוץ לשער נתנוהו במערה אחת שהיתה למת וכך היה מנהגם שלעולם היו מכינים מערות לקבור בהם המתים לכשימותו כדאיתא במס' ב"ב:

אן הוא כו'. אנה ואיה הוא המלך הלכו ואמרו לאספסינוס יהודי א' רוצה לשאול בשלומך א"ל יבא משבא א"ל וביבא כו'. כך היו שואלין בשלום המלך ובערוך ערך דומיני גרס ביבי דומינ"י אמפ"רטור ופירש אומר חיים אל האדון ועיין ערך אמפרטור וערך דמנו:

א"ל שאילא. שלום של מלך שאלת בי ואני אין אני מלך ומעתה ישמע המלך זאת וימית אותי על שאני מחזיק עצמי כמלך א"ל אם אינך מלך עדיין סופך אתה נעשה מלך שאין הבית חרב אלא ע"י המלך:

נסבוהו כו'. לקחוהו לר' יוחנן ונתנוהו לפנים מן שבעה חדרים שהיו ז' חדרים זה לפנים מזה ונתנוהו בשביעי הפנימי שהיה שם חשך מאד והיו שואלין אותו כמה שעות בלילה והגיד להם וכן כמה שעות ביום ואמר להם:

מפשוטיה. כלומר מעצמו ברוב חכמתו ובבקיאותו בטבעי העתים או סוד ה' ליריאיו כדאיתא בפ"ק דמסכת סוטה גבי בן עזאי לענין שיעור ביאה ועיין לעיל בסדר נשא פ"ט:

מפשוטיה. מחזרת תלמודו ולשון זה רגיל בספר זה כדלקמן פשוט עליה מאה פרקין ושמעתי עוד פי' שונים והשומע ישמע:

לבתר כו'. לאחר ג' ימים אלו הלך אספסיינוס ורחץ את עצמו תחת גפן אחד או בהדא גופנא פי' בנהר ששמו גפנא משרחץ ועלה והיה נועל מנעל אחד בא לו בשורה ובשר אותו שמת נירון והמליכוהו בני רומי עליהם ורצה לנעיל המנעל האחר ולא נכנס רגלו במנעלו שלח והביא את ר' יוחנן וא"ל האין אתה יכול לומר לי כל הימים העוברים לבשתי ב' המנעלים והיו רגלי נכנסים בהם ועתה אחד נכנס והאחד אינו יכול ליכנס א"ל בשורה טובה נתבשרת כו':

מה נעביד כו'. מה נעשה שיכנס גם רגל זה א"ל היש פה בן אדם שאתה שונא לו או שפשע כנגדך יעבור לפניך ובשרך ישפל:

ה"ג דסנאית ליה או דחב לך יעברוניה כו':

שחי. שפל כד"א שחי ונעבורה וכד"א במקום ששח חטהו ועי' ערוך ערך שח:

מושלין כו'. כלומר לתפוס ריב"ז לומר שהוא וסיעתו היה להם לשבור חומות העיר ולבא אל המלך להביאו אל העיר והשיב להם שכך הוא יותר טוב להניח החומה אולי יתפייסו גם הבריונים ובפרק הנזקין מבואר כך בהדיא ועיין שם:

פנגר. הוא היה הדוכוס של הערביים:

הורגין כו'. ובעיני המלך היה נראה יותר טוב דברי ריב"ז ולפי' הרשהו לשאול שאלה כדלקמן:

כל מגירייא כו'. כל השכנים העושים רעה לשכנים הם עושים והערביים שוכנים סביב לא"י:

עד דלית כו'. כלומר לא די לך שאין אתה מלמד עלינו סניגוריא פי' מליצה טובה אלא שאתה מלמד עלינו דבר קטרוג א"ל לטובתכם אני רוצה ומתכווין שכל זמן שבית זה ר"ל ב"ה קיים המלכיות מתגרין בכם:

לעקל כו'. כך היה למשל בפיהם פי' הלב יודע אם כוונתך לקשור ולתקן או לקלקל וכן הוא (פ"ק) [פ"ג דף כ"ו] דסנהדרין וע"ש:

שאל לי כו'. שאל ממני שאלה ואני עושה אותה א"ל אני חפץ ממך שתניח העיר הזאת ותלך לך ממנה א"ל כו' כלומר וכי בשביל זאת המליכוני שאניח אותם והלא לא המליכוני אלא כדי שאכבש אותה אלא שאל ממני שאלה אחרת ואני אעשה א"ל אני חפץ שתניח שער המערבי שהיא הולכת ללוד וכל מי שיוצא ממנה עד ד' שעות על היום יהיה נשאר להצלה משכבשה א"ל אם יש לך מי שהוא אוהבך או בן אדם שהוא קרוב לך שלח לו והבא אותו טרם שיכנסו החיילים ושוב אין בידי לעכבם:

ה"ג דרחים אי בר נש.

לאפוקי. להוציא:

אזלין כו'. הלכו ר"א ור' יהושע ומצאוהו בפתח שער העיר כיון שבא רבי צדוק קם מלפניו רבי יוחנן:

מן קדם כו'. וכי מלפני זקן זה המאוס אתה עומד:

צותרא. לפי הענין פי' מאוס:

אי הוה חד כו'. אם היה בעיר עוד א' כמותו והיו אתך עם בכפלים כמו שיש עמך עכשיו לא היית יכול לכבוש העיר א"ל מה כחו וגבורת צדקתו:

ה"ג דאכיל חד גמזוז כו'. מפי' הערוך נראה שהוא מין פרי דומה לתאנה ואכל פרי זה ולא יותר והיה חוזר ולומד על אותה אכילה מאה דרשות:

פירקין. זמן שיעור הלימוד שלומדין בבית המדרש נקרא פרק והוא ידוע:

חשיך. כחוש ועיין ערוך ערך חשך:

מן חייליהון כו'. מכח הצומות והתעניות:

ואייתי אסוותא גרסי':

שלח. משמע אספסיאנוס שלח והביא רופאים שלו לרפאות את רבי צדוק וכן פרש"י בפ' הניזקין:

והוו מוכלין גרסי'. פי' היו מאכילין אותו מעט מעט כו' עד שחזר גופו עליו:

א"ל אלעזר בנו של ר' צדוק אמר לאביו תן להם לרופאים שכרן בעוה"ז שלא יהיה להם זכות עמך בעולם הבא וכן פי' בספר יוחסין:

חושבנא כו'. בערוך ערך כרסט משמע חשבון ומשקל באצבע ועיין שם:

מן דכבשה כו'. משכבש אספסיאנוס ירושלים היה מחלק ארבעה צדדי העיר לארבעה דוכסין שעמו ועלה שער המערבי בגורלו של פנגר:

אינון כו'. שלשה דוכסין האחרים החריבו כל א' חלק שלו ופנגר לא החריב את שלו:

לא אחריב דידיה גרס':

שלח אספסיאנוס והביא לפנגר כו'. וא"ל בשביל שבח של המלכות עשיתי כו' שאלו החרבתיו לא היה יודע שום בריה מה החרבת ושמא יאמרו עיר קטנה היתה ועתה יראו הבריות החוזק הגדול ויאמרו ראה כחו של אספסינוס מה החריב כמה עיר חזקה החריב וזהו שבחך:

ה"ג אמרין חייליה כו'. ובאות אמת הגיה חזו חייליה:

דייך כו'. די לך כי תשובה נכונה אמרת:

ה"ג מן בגין כו'. פי' בשביל שעברת על צוויי שלי יעלה אותו איש לראש העלייה ויפיל את עצמו אם יחיה יחיה ואס ימות ימות:

עלה והפיל את עצמו ומת ההוא גברא גרסי':

ופגעה בו כו'. שא"ל הלב יודע כו' שלולא זאת היה ראוי לינצל על שלא החריב שער המערבי:

קלוונין גרסי' ופירושו גזירה:

הכי גר' ההוא גברא לרישיה:

סליק וטרף גרסינן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף