משנה למלך/שאר אבות הטומאות/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה למלךTriangleArrow-Left.png שאר אבות הטומאות TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה[עריכה]

לפיכך אינו מטמא כו'. הראב"ד בפ"א מהלכות פסולי המוקדשין כתב דמטמא ועיין במ"ש מרן שם. ומ"ש רבינו ואם בשר פסח כו' יש לדקדק דלאיזה תכלית כתב רבינו דין זה דבני חבורה זריזים הם מאחר דקי"ל דכל יוצא אינו מטמא משום דהוי ספק ידים דאזלינן לקולא ובשלמא בגמרא נתנו טעם זה לפסח כדי שלא נפשוט הבעיא אי גזרו טומאה ביוצא או לא אבל לפי המסקנא דבעיין לא איפשיטא ואזלינן לקולא בכל ספק ידים למאי נ"מ טעם זה דבני חבורה ודוחק לומר שאם יבא אליהו ויפשוט הבעיא ויאמר דגזרו טומאה על היוצא אפ"ה בבשר פסח לא גזרו טומאה משום דזריזים הם. ונראה דלדידן נמי נ"מ מטעם זה לפי שאני סבור דאף דספק דרבנן לקולא היכא דאיכא ס"ס לחומרא אזלינן לחומרא (עיין פ"מ ח"א סי' ע"ה ודוק) כגון הא דקי"ל דאיסור דנפל לתוך היתר ואיכא רובא דהיתר ולא ידעינן אי איכא ששים אזלינן לקולא משום דששים הוא מדרבנן והגע עצמך שיש כאן חתיכת חלב שהוא ספק אם אסורה מדרבנן או לא ונפלה חתיכה זו לתוך חלב גמור וידעינן דיש בחתיכה זו המסופקת רוב אך לא ידעינן אם יש בה ששים דהשתא איכא ס"ס להחמיר ספק אם יש ששים ואת"ל דאיכא ששים אפשר דהחתיכה מצד עצמה היא אסורה אפשר דבכה"ג אזלינן לחומרא דלית לן למינקט תרי קולי ולומר דהחתיכה מצד עצמה היא היתר ויש ששים (א"ה עיין בדברי הרב המחבר פ"ד מהלכות בכורות בסוף הפרק ובפ"י מהלכות מקואות דין ו') ולפ"ז בנ"ד נמי היכא דהיו לפניו יוצא דבשר קדש ונותר או פגול ונגע באחד מהם ואינו יודע באיזה נגע איכא ס"ס להחמיר ספק שמא בנותר או בפגול נגע ואת"ל ביוצא נגע אימור שאף על היוצא גזרו אבל אם היה זה היוצא בשר פסח פשיטא דידיו טהורות דהא ליכא אלא חד ספק דשמא נגע בנותר ובכה"ג הוו ספק ידים דאזלינן לקולא וכמבואר. אך קשה לדין זה מהא דתנן פ"ב דמקואות מ"ב מקוה שנמדד כו' אבל בטומאה קלה כגון אכל אוכלין וכו' וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל ואפילו טבל ספק יש בו מ' סאה ספק אין בו ספיקו טהור. ופירש הרע"ב ואפילו טבל דהשתא איכא תרתי לריעותא שמא לא טבל כלל ואפילו טבל שמא קודם טבילה נתחסר אפ"ה ספיקו טהור הרי הדבר מבואר דאף דאיכא ס"ס להחמיר מ"מ כיון דהוי טומאה קלה דהיינו מדרבנן אזלינן לקולא. אך אעיקרא דמילתא פירוש זה דהרע"ב אינו מוסכם דאפשר דמתניתין תרי מילי קתני וכ"נ שהוא דעת הר"ש שכתב ואפילו טבל כלומר י"ל בו ספק טבל כו' כנראה דס"ל דמתניתין מילי מילי קתני וכן הוא דעת רבינו בפ"י מהלכות מקואות דין ו' שכתב ואע"פ שנסתפק לו אם טבל או לא טבל או שנמצא המקוה חסר לאחר זמן. שוב ראיתי בתוספות עירובין (דף ל"ה) ד"ה ספק טבל שכתבו הך ס"ס נקט משום רבותא דסיפא דאפ"ה בטומאה קלה טהור וריצב"א פירש דאו או קתני כו'. ולא ידעתי אי פליגי לענין דינא או לא ובמקום אחר אאריך ומדברי רש"י שם נראה דאו או קתני ודוק. (א"ה תמצאנו בפ"י מהלכות מקואות דין ו' יע"ש):

ו[עריכה]

ואין טומאת ידים במקדש כו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר פ"ד מהלכות ביאת מקדש דין ו'):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף