משנה למלך/שאר אבות הטומאות/ט

משנה למלך ‏ שאר אבות הטומאות ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הבא ראשו ורובו במים שאובים וכו'. הנה שתי גזירות אלו הובאו בפ"ק דשבת (דף י"ג) וכתבו התוספות וא"ת ת"ל שהוא טבול יום וי"ל דנ"מ דאפי' העריב שמשו פוסל עד שיחזור ויטבול ואפשר שלזה כיון רבינו במ"ש בחלוקה הראשונה עד שיטבול. אבל יותר נ"ל לומר דכוונת רבינו היא לרמוז דלא בעי הערב שמש וכמ"ש בסוף דבריו מפני שטומאות אלו עיקרן מדבריהם. עוד כתבו התוספות וא"ת מ"ש דבטהור לא גזרו כי אם בנפל ולא גזרו נמי בביאה כמו בטבול יום. ונראה לר"י דבטהור לא רצו לגזור יותר אלא דוקא בנפילה כמו שרגילים להפיל עליהם מים שאובים אחר שטבלו במים סרוחים והיו נותנים עליהם שלשה לוגין מים שאובים ע"כ. וכ"כ בפ"ב דגיטין (דף י"ו) דעל טבול יום גזרו בביאה וכ"ש בנפילה אבל טהור דוקא בנפילה וכ"כ הר"ש פ"ג דמקואות מ"ד. אך רבינו חולק בדין זה שהרי כתב אפילו טהור כו' אם נפלו על ראשו וכו' או שבא ראשו ורובו ה"ז כשני לטומאה. עוד אני מסתפק בדינים אלו בשיעור זה דשלשה לוגין לפי שלא ראיתי שנזכר שיעור זה כי אם בנפילה אבל בביאה לא הוזכר שיעור. והנה בסוף זבים תנן הבא ראשו ורובו במים שאובים וטהור שנפלו על ראשו שלשה לוגין מים שאובים וכן בפ"ק דשבת ובפ"ב דגיטין שהביאו משנה זו הביאו אותה כסדר הזה שלא הזכירו שלשה לוגין כי אם בנפילה. ואין לומר שהחילוק הוא בין טבול יום לטהור דבטהור לא גזרו כי אם בשלשה לוגין אבל בטבול יום לא הא ליתא וכמבואר בדברי רבינו דבין בטבול יום בין בטהור נקט שיעור זה דשלשה לוגין בנפילה. וראיתי בתיו"ט בסוף זבים שכתב ומסתבר דבא ראשו וכו' נמי בשלשה לוגין היא כיון דהא בהא תליא וכן מוכיח לשון הרמב"ם כו'. עוד הביא ראיה ממ"ש הרא"ש בסוף נדה דגריס בש"ס ונתנו ע"ג שלשה לוגין כו'. וגירסא זו דהרא"ש כך היא גירסת התוספות בפ"ק דשבת ופ"ב בגיטין. אך עדיין אני סבור לומר דודאי עיקר הגזירה היתה שהיו מפילים על עצמם שלשה לוגין שזהו השיעור למי שרוצה להפיל על עצמו כדי להעביר הסרחון וגזרו בנפילה בזה השיעור אך בביאה אפשר דאפילו פחות מזה השיעור דכל שהוא דרך ביאה לא נתנו חז"ל שיעור ודברי רבינו הכי דייקי שהוא מחלק בין נפילה לביאה (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לעיל פי"ג מהלכות פרה אדומה דין י"א). הן אמת שדברי רבינו שבדין ד' פשטן נראה דבין בביאה ובין בנפילה השיעור הוא שלשה לוגין. ומ"מ יש לדחות דלא קאי אלא למאי דסמיך ליה דהיינו שנפלו עליו. שוב ראיתי בפ"ק דמכות (דף ד') דאמרינן חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה חיישינן לשלשה לוגין שלא יהיו במקום אחד. ופירש"י לא עלתה לו טבילה שמא כל מים שהיו בחבית עומדות יחד ושמא בא זה ראשו ורובו במים שאובים וזה אחד מן הפוסלים את התרומה. והנראה דרש"י ס"ל שדין זה לא נאמר כי אם אתרומה משום דלחולין הא קי"ל דמקוה שיש בו ארבעים סאה ונפלו בו שלשה לוגין לא פסלוהו ופשיטא דלא גרע ים הגדול ממקוה שלם אלא דהכא משום לתא דתרומה נגעו בה דנהי שהטבילה היא כהוגן מ"מ איכא למיחש שמא בא ראשו ורובו בשלשה לוגין מים שאובים. ולפ"ז יש ללמוד מסוגיא זו דאף בביאה נאמר שיעור זה דשלשה לוגין. וא"ת מאי איריא דנקט הטובל שם לא עלתה לו טבילה דמשמע דמיירי בשהיה טמא כבר כיון דלא מיירי אלא לתרומה לימא דאפילו טהור שטבל שם פוסל את התרומה וי"ל דס"ל לרש"י כר"י דבטהור לא גזרו כי אם בנפילה ולא דרך ביאה ודין זה לא שייך כי אם דרך ביאה כמבואר ועיין לקמן פ"ו מהלכות מקואות דין י' במ"ש מרן ז"ל:

ה

נעשו ידיו שניות כו'. תנן בפט"ו דכלים משנה ו' כל הספרים מטמאים את הידים חוץ מספר העזרה ופירש הרע"ב ס"ת שכ"ג קורא בו ביוה"כ דליכא למיחש שמא יניח אוכלין של תרומה אצלו מפני מוראו וחשיבותו ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין זה מאחר שהיא משנה סתמית בלתי מחלוקת. שוב ראיתי להר"ש שכתב די"א ספר שכתב עזרא ואפשר שזהו דעת רבינו ז"ל ומשום דהוי מלתא דלא שכיחא השמיטו ועיין במ"ש רבינו בפירוש המשנה וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף