משנה למלך/טומאת מת/א

משנה למלך ‏ טומאת מת א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

טומאת משא מפי השמועה וכו'. מ"ש מרן ואפשר דמשם למדנו שאין עונשין מן הדין כו'. דברי מרן קצת סתומים דבתחילה הקשה דאין מזהירין מן הדין ואח"כ הניח זה על נס וחזר להקשות בעלמא ונראה שדעתו להקשות לרבינו דלמד טומאת משא מנבלה והקשה דאין מזהירין מן הדין כו'. ומ"ש אפשר לומר דמשם למדנו כל זה עוצם קושייתו דאין מזהירין מן הדין. ושוב קאמר דכלל זה ליתא ולא קשיא לרבינו דהרי בכמה מקומות מצינו שמזהירין מן הדין בטומאת משא ובבת ובאיסור אכילת בשר בחלב. ואין זה מה שהקשה תחלה דטומאת משא היינו ק"ו דאהל. ויישב דהתם שאני שגלוי מלתא בעלמא הוא ולכך מזהירין אבל מה שלמד רבינו מטומאת נבלה הוא ק"ו גמור והדרא קושיא לדוכתא דאין מזהירין מן הדין שהקשה תחלה (א"ה עיין בכנה"ג י"ד סימן פ"ח ועיין עוד בספר מוצל מאש סי' כ' ובספר גופי הלכות יע"ש):

י

ובין שהאהיל האדם וכו'. אפי' לא האהיל כי אם ידו בלבד על המת נטמא כל גופו דומיא דנכנס לאהל המת שכתב רבינו בסמוך כן נראה מדברי התוס' פ"ז דנזיר (דף נ"ד) יע"ש ודו"ק:

יא

אפי' הכניס ידו או ראשי אצבעותיו כו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לקמן פי"ו מהלכות טומאת צרעת דין ו'):

יב

אחד המת מישראל או מן העכו"ם וכו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר [ריש פ"ג ופי"ד] [מהלכות אבל דין כ"א]:

יד

ואין לך בכל מיני נפש וכו'. כתב רבינו בהקדמתו לסדר טהרות ואין בכל מין הב"ח מה שיטמא בעודנו חי או יתטמא והוא חי זולת האדם לבדו וכו'. והנה היה לו לבאר שדוקא הישראלי הוא שיטמא ויתטמא בעודנו חי כמ"ש בפירקין. ואולי כיון במלת האדם לאפוקי עכו"ם דאינם נקראים אדם משום דכתיב אדם אתם. א"נ דמיירי בין בטומאה מן התורה בין מד"ס ומש"ה כתב זולת האדם שכולל אף העכו"ם הם כזבים מדבריהם וא"כ משכחת לה בעכו"ם שיטמא ויתטמא בעודנו חי. אבל בפירקין מיירי בטומאה מן התורה ומש"ה כתב ולא משכחת לה חוץ מן האדם בלבד והוא שיהיה מישראל. עוד כתב שם וז"ל ודם השרץ וחלבה שוה לטומאה. וכ"פ בפ"ד מהלכות אבות הטומאה דין ז' דם השרץ כבשרו ומצטרף לכעדשה כל זמן שהוא מחובר לבשר ע"כ. וכל התנאים הללו הוא כדי שיהיה הדם אב ויטמא אדם וכלים אבל לטמא אוכלין ומשקין תיפוק ליה משום משקין טמאים שהרי דם נבילה קי"ל דאינו מטמא כנבילה ואפ"ה כתב רבינו בפ"א מהלכות אבות הטומאה דהרי הוא כמשקין טמאים ופשיטא שדם השרץ לא גרע מדם נבילה. ודע דכשאנו באים מחמת משקין טמאים לא בעינן שיעורא דאפילו בכל שהוא מטמאין ומתטמאין וכמ"ש בפ"ד מהלכות טומאת אוכלין דין ב'. הן אמת שמדברי רבינו רפ"ח דעדיות משמע דלטומאת משקין בעינן רביעית הפך ממ"ש בחיבורו וכבר נרגש מזה הרב תיו"ט וכתב דרבינו שם מיירי בפסול גויה דבעינן רביעית אבל לטמא אוכלין ומשקין בכל שהוא. עוד כתב שם וז"ל ודם נבילה לא יטמא טומאת נבילה. ודקדק לכתוב טומאת נבילה לומר דהרי הוא כמשקין טמאים וכמ"ש רפ"ח דעדיות ובפ"א מהלכות אבות הטומאה. ודע דרבינו עובדיה כתב ברפ"ח דעדיות דרביעית דם נבילה מטמא כנבילה אליבא דר"י בן בתירא וכבר סתר דבריו רבינו תיו"ט יע"ש. עוד כתב שם וז"ל דבטומאת ש"ז אין מן התנאים הקושי וההנאה כמו שהתבאר בגמרא בנדה ע"כ. מ"ש שאין מן התנאים הקושי בחיבורו פ"ה מהלכות אבות הטומאה דין ד' פסק בהפך שכתב לפיכך אם ראה בלא קישוי ובלא תאוה אינה מטמאה משום ש"ז. מ"ש וההנאה לא ידעתי מהו. עוד כתב ומיני אלו הכלים כולן לבד כלי חרס יש להם טהרה במקוה כו'. והי"ל להוציא מהכלל ג"כ כלי זכוכית וכמ"ש ברפ"א מהלכות כלים וברפ"א מהלכות מקואות. ואפשר דכיון שכתב דכלי זכוכית השגנוהו מכלי חרס וכמ"ש בפ"א מהלכות כלים ממילא משמע שדינם שוה ג"כ לענין טהרה במקוה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף