משנה למלך/זכיה ומתנה/ד

משנה למלך ‏ זכיה ומתנה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מתנה זו שאמר המקבל כו'. כתב ה"ה ז"ל ולא הכניס עצמו במחלוקת הסוגיות לבאר דין בטילה היא לגבי המחזיק בה מהו. ויש לדקדק טובא בדברי ה"ה דכיון דלדעתו הרי היא בטילה דכתב רבינו היינו כבטילה היא עד שתמה על הראב"ד ז"ל שחילק ביניהם. א"כ ע"כ רבינו הכניס עצמו במחלוקת הסוגיות ותפס כסוגיא כריתות דהא מייתי תלמודא להקשות דבטל הוא לישנא דמבטל משמע וא"ר ששת וכו' בטילה היא דבריו קיימים אלמא בטול מעיקרא משמע ומסיק דבמתנה לישנא דמעיקרא משמע א"כ ע"כ רבינו דכתב בהרי היא בטילה דלא אמר כלום אם כסוגית השולח מעיקרא משמע וזכו הבעלים הראשונים אלא ודאי כסוגיא דכריתות תפס דגריס בטילה היא לא אמר כלום ובלאו הכי בגמר דבריו נתפס שכתב אבל פשוט הוא שאינה חוזרת לבעלים כיון שבאת ליד המקבל בשתיקה וסיים אא"כ חזר ונתנה לו משמע דאכולהו לישני קאי לבטילה היא כו' וזה ליתא לסוגיא דהשולח וכמ"ש וצ"ע: ועל הר"ן ז"ל יש לתמוה שהקשה לרבינו על מ"ש שאם אמר הרי היא בטילה דלא אמר כלום נראה שדעתו היא דאין לחלק בין בטילה היא להרי היא בטילה ובשניהם זכו הבעלים הראשונים כדגרסינן בטילה היא דבריו קיימים דלעבר משמע וכמו כן הקשה להראב"ד שחילק ביניהם. ולכאורה יש להקשות טובא דבהדיא משמע כן בגמרא דהא גבי גט חרס הוא לא מהני מידי והרי הוא חרס מהני דלהבא משמע וה"נ איכא למימר בהרי הוא בטל להבא משמע וכיון שכן לא זכו הבעלים הראשונים דעכשיו אפקריה ולפיכך כתב רבינו דלא אמר כלום והיינו דלא זכו בעלים הראשונים ודוק. ויש לגמגם בקושיא שניה שהקשה מהריק"א לה"ה דהא לא נקט רבינו כגירסא דהשולח מדנקט בלשונו לא אמר כלום דלא נקט כן אלא מעצמו כיון דע"כ לכולהו גירסי דינא דר"ל דאומר אי אפשי בה כל המחזיק קנה הוי קושטא הכי ולא קנו בעלים הראשונים דהא אי הוה מותבינן מסוגיא דהשולח דלא אמר כלום הוה אוקימנא לא אמר כלום דלא זכו הבעלים הראשונים וזה ברור. ומה שיישב דרבינו נקט הרי היא בטילה בלא מיבעיא תבטל או מבוטלת לא ניחא בזה דהא בתר דמייתי בהשולח האי דמבוטלת תבטל כו' גם לפירושו קשה דלא מייתי אינה מתנה דלשעבר משמע ואפילו לבטילה היא קשה ואין מספיק דיוקא דהרי היא בטילה כיון דלאו בפירוש אתמר לחלק בין הרי היא בטילה לבטילה היא ודוק:

ג

זיכה לו ע"י אחר וכששמע המקבל שתק כו'. עיין במהריק"ו שרש קנ"ה ובשער אפרים סימן קכ"ב ודוק:

ט

וכן ארבע אמות של אדם וכו'. עיין מ"ש מרן הב"י ס"ס רמ"ב וז"ל יש דרך אחרת שהמטלטלין נקנין בו והוא ארבע אמות כו' ותמהני מרבינו ז"ל שלא כתב דרך קנין זה ובסימן רמ"ג סכ"ו כתבו. וצ"ע:

י

אינן יכולין לומר לסופר. ז"ל הריב"ש בתשובה סי' רכ"ח ובר מן דין אפילו לא היה קפידא בדבר אפ"ה אין יכולים למנות אחרים תחתיהם כיון שלא פירש בכח הניתן להם כו'. ויש מהראשונים שכתבו דמילילא דמילי לא מימסרן לשליח אפילו ברצון המשלח שנתן רשות לשליח למנות שליח ועיין בסימן שט"ז ושצ"ב:

יג

מקבל מתנה שטען ואמר וכו'. כתב ה"ה ובאמת לא הבנתי מה ענין שבועה לכאן ואפשר אם תבעוהו ב"ח כו'. וזה תימה דהא כתב רבינו בפ"א מהל' מלוה ולוה טען הלוה שמטלטלין אלו שבידי אינם שלי אלא פקדון או שאולין כו' אין שומעין לו עד שיביא ראיה כו' ולפי פירוש ה"ה ז"ל למה נאמן הא חזקה שהם שלו. יש לדחות הכא דמיירי שאינו בפנינו אלא שטוען ב"ח שיש לו דבר פלוני לפרוע והוא טוען שהיא בטילה מקודם דנאמן במיגו דלא היו דברים מעולם משא"כ התם ודוק. אבל העיקר אצלי דהכא שאני שידענו בודאי שהוא קבל מתנה אלא שטוען שהיתה בטילה מתחלתה או באונס או בטעות אבל התם לא ידענו מעולם שהיה פקדון בידו או שאולים כי אם ע"פ הלוה. ויש סימנים לזה בדברי ה"ה בפ"ב מהל' מלוה ולוה גבי מ"ש רבינו מי שנתחייב בשבועה זו כו' יע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף