משאת המלך/תהילים/קנ
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
ו[עריכה]
כל הנשמה תהלל י-ה (קנ ו)
בברכות (מ"ג:) למדו מכאן שמברכין על הריח דאיזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח, ובצל"ח הקשה תיפו"ל דאסור להנות מעוה"ז בלא ברכה, ותי' דשניא ריח שאין בו ממש כמו שאמרו בפסחים (כ"ו.) קול מראה וריח אין בהם משום מעילה. וקשה דאדרבה דמסקינן התם דהא דאין מועלין בריח היינו דוקא לאחר שתעלה תמרתו ומשום דנעשה מצותו, והרי דריח חשיב כממש לענין מעילה. ונראה פשוט דאמנם הריח כשלעצמו אין בו ממש, אבל הרי נהנה מהסממנין להריח בהם שהסממנין יש בהן ממש, ולזה חילקו דרק לאחר שנעשית מצותו לא מעל מהסממנים, משא"כ לענין ברכה דהמחייב הוא מה שהגוף קולט והרי קלט הגוף ריח שאין בו ממש. [א"ה, ועיין כתבי הגרי"ז כריתות ו. דחילק כעין זה בדין המעילה ע"ש], ועמש"כ בספרי על סדר הרמב"ם.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א