מראי מקומות/שבת/קיז/א

מראי מקומות שבת קיז א

דשקיל ליה בברזי

רש"י ותוספות פירשו שברזי הוא מעט מעט, ובערוך פירש שהיינו לנקב את העור טרם הפשטתו ובכה"ג הו"ל פסיק רישא דלא ניחא ליה שלדעת הערוך מותר לכתחילה.

הרמב"ם (קרבן פסח פ"א הי"ז) כתב שאם חל י"ד להיות בשבת כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, ובהלכה י"ד פירש את מעשהו בחול - ותולין ומפשיטין את כולו. ובכסף משנה (קרבן פסח פ"א הי"ז) ביאר שהרמב"ם פסק כרבנן. ובלחם משנה (קרבן פסח פ"א הי"ד) הקשה שאם כן היה להרמב"ם להגביל שאין מותר להפשיט את כולו אלא בברזי. ויישב, שהרמב"ם פירש שדברי הגמרא דשקיל ליה בברזי הוא דברי חכמים לשיטתו דרבי ישמעאל אך הם עצמם סוברים שמותר להפשיט את כולו ללא צורך בברזי. והשפת אמת הוכיח כן מדברי הגמרא במנחות (סג:) שדימתה היתר ההפשטה לקצירת העומר בשבת, ושם הוה מלאכה גמורה וע"כ שאף ההפשטה הותרה לגמרי אף בלא ברזי.

הצל"ח (פסחים סה:) ביאר שמקור הרמב"ם מדברי רבי עיליש שם שהיו לוקחים את הפסח כטייעות, היינו סוחרים ערבים, ורצונו לומר שהוציאו את כל העור כדעת חכמים ומוכח שלדעתם אין צורך בברזי.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף