שיח השדה/שבת/קיז/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
דלא קבעי לי' לעור כו'. הק' בחי' רע"א מה זה ענין לדש"מ הא במכוין מפשיט אלא שא"צ לה והוי מלאכה שא"צ לגופה וקו' זו הק' במאירי ותי' כך דעתו לומר והלא אף כשאין מתכוין שמותר דפ"ר מיהא אסור ואף בזו ע"כ אף הוא עושה לצורך גופו שהרי בודאי צריך הוא לעורו עכ"ל ודבריו צ"ב ונ' כונתו דרש"י פי' בסוכה ל"ג ב' (ד"ה והא) דכיון דא"א שלא תמות כמתכוין חשיב לי' עכ"ל מבואר דענין פ"ר דהוי כמתכוין וזה טעם המתירין פ"ר דלא ניחא לי' כמש"כ הרא"ש בשבת ק"כ ב' לפי' הערוך דר"ש לא מחייב בפ"ר אלא היכא דניחא לי' באותה מלאכה דאיכא למימר אנן סהדי דקמכוין עכ"ל וזו גם כונת המאירי דהגמ' מביא ראי' דכמו בדשא"מ אמרי' דבפ"ר ע"כ הוא מכוין כ"כ במלאכה שאצ"ל ע"כ גם מכוין לזה כיון שנהנה מהעור והוי צריכה לגופה ומשני בברזי שאינו נהנה, והנה לעיל ע"ה פליגי רש"י ותוס' בפ"ר דלא איכפת לי' דלרש"י אסור ולתוס' מותר והוכיחו מהא דעביד בארעא דחברי' דמותר, וי"ל דרש"י לשיטתו דטעם פ"ר דהוי כמכוין א"כ גם בלא איכפת לי' הוי כמכוין ורק בלא ניחא לי' אמרי' דודאי אין מכוין (והא דארעא דחברי' י"ל דהרי שם האיסור שמכשיר הקרקע לזריעה וזה רק שייך בבעליו ולא באחר) אבל תוס' מפ' טעם פ"ר משום שהתורה אסרה רק מלאכת מחשבת שהולך לעשות מלאכה זו ובפ"ר שנהנה מזה נחשבת שהולך לעשות מעשה זה אבל אם לא איכפת לי' ל"ש שהלך לעשות מעשה זה ולפ"ז לא א"ש תי' המאירי דמה שחייב בפ"ר אינה ראי' שמכוין לה וא"כ לא הוי מלאכה שצריכה לגופה, ונ' דמלאכת הפשט במשכן הי' כשצריך העור כדפירש"י משא"כ כשא"צ להעור רק לנקות את הפסח לא הוי מלאכת הפשט כלל כיון שאין מכוין ופריך דמ"מ הוי פ"ר ומשני בברזי ושפיר שייך זה לדשא"מ והא דלא תלי לה ג"כ במלאשאצ"ל משום דקי"ל כר"ש בדשא"מ אבל במשאצ"ל כמה אמוראי סברי כר"י [וגם שי' הרמב"ם כן] לכן קאמר דאפי' נחייב מלשאצ"ל יש כאן דשא"מ ועדיין צ"ע בכ"ז: