מראי מקומות/שבת/כ/ב

מראי מקומות שבת כ ב

עץ בעלמא הוא

רש"י פירש שכיון שעץ הוא פשיטא שאינו ראוי לפתילה אלא למדורה. וכעי"ז כתב הריטב"א שפשוט הוא שאין עושים פתילה מעץ ואע"פ שהוא דולק בה.

ובפסקי הרי"ד ביאר שאין השמן נמשך אחריהן ופשיטא שלא יועיל כפתילה.

בעמרניתא דאית ביה

כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אל פשתן

הריטב"א מקשה מדוע צריך התנא לאשמועינן שאין מדליקין בלכש כיון שהוא שוכא דארזא, והלא תנן לקמן (כג:) כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן.

ויישב, דהוה אמינא דהתנא פרט ואחר כך כלל. ועוד יישב, שהוה אמינא כיון שהדרך הוא שעושים פתילה מעמרניתא זו דילמא לא נמעטה מכח האי כללא שהרי אין למדין מן הכללות אע"פ שנאמר בהם חוץ וכן יישב הרשב"א.

עוד יישב הרשב"א שלא מיקרי יוצא מן העץ אלא דבר שיוצא מן העץ על ידי כתישה כגון פשתן, אבל עמרניתא שבשוכא דארזא שעומדת בפני עצמה לא חשובה "יוצא מן העץ" ולכך בעינן למעטה להדיא.

כיתנא דדייק ולא נפיץ

טעם שנקרא חוסן

הערוך מבאר שנקרא חוסן כיון שהוא קשה כמו חוסן מלשון הכתוב "והיה החוסן לנעורת".

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף