מראי מקומות/סוכה/טז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
עמק סוכות
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ב

פעם אחת שכחו ולא הביאו ס"ת מערב שבת למחר פירסו סדינין ע"ג העמודים והביאו ס"ת וקראו בו[עריכה]

בשו"ת נשאל דוד (או"ח סי' ג') העיר מכאן על הדין שנפסק בשו"ע (או"ח סוף סי' קל"ה) דבני אדם החבושים בבית האסורים אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בר"ה, ומקורו במרדכי ספ"ק דר"ה מהירושלמי ביומא (פ"ז) בכל אתר את אמר הולכין אחר ס"ת ולא שמוליכין ס"ת אצלו, דהא הכא מבואר שמנהגם היה להביא ס"ת מביתם לבית הכנסת. ותירץ דשאני הכא שבבית הכנסת היה חשש שיגנב הס"ת וכמש"כ רש"י, וא"א להניח שם הס"ת בתמידות והיה להם מקום מיוחד להביא ס"ת משם [עי' בשו"ע סי' קמ"ח וסי' קמ"ט].

עוד כתב דכל האיסור רק להוליך ס"ת לצורך חולה ושבוי הנמצא במקום אחר, אבל כשהולך הוא למקום אחר עם ספרו לצרכו אין זה בזיון, וה"נ ע"י שלוחו והוא הולך אחריה בזה כבודה.

וראיתי נמי בהערות הגרי"ש אלישיב שעמד בזה נמי וציין שבספר ציון ירושלים ציין את הירושלמי ביומא (פ"ז ה"א) דאסור להוציא ס"ת ממקומו לקרוא בזה לפלוני בבית האסורים דאין זה כבוד הס"ת דמביאים הס"ת לקורא ולא את הקורא לס"ת, אבל באדם גדול שאני שאז מביאים דאין כאן חסרון כבוד, ונפסק כך להלכה (או"ח סי' קל"ה סי"ד), והנה באליה רבה (שם) רוצה לחדש דה"ה כשעושים בית שני לקרה"ת לא יפה הם עושים דהרי לוקחים הס"ת אצלם, והקשה המנחת פיתים שכאן מבואר שהיו מביאים הס"ת לקרות בביהכ"נ משמע שלא חששו בהאי גוונא שהוה זלזול כיון שמביאים את זה לקריאה בפני אלו שנתאספו לזה, ולכאו' אין הנידון דומה לראיה דהרי כאן עיקר יעוד הס"ת הוא שיקראוהו בביהכ"נ ורק לשמירה הניחוהו בבית סמוך אבל עיקר מה שעומד הוא לקריאה שם, א"כ מה שייך לומר דהוה זלזול, אבל בגוונא דהא"ר איירי דנתקבצו במקום אחר להביא הס"ת א"כ ודאי דאין עומד הס"ת לקריאה שם והוה זלזול טובא. מיתיבי מחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן- האבני נזר (או"ח סי' קס"ה י"ג) הוכיח מכאן דבסוכה לא מהני עומד מרובה כשאין בעומד שיעור סוכה, וכמש"כ הב"י (סי' תר"ל) בשם רבינו ירוחם לענין רוחב המחיצה, דאל"ה למה לי מחצלת שבעה ומשהו ואמאי לא סגי במחצלת חמשה ומשהו שיעמידנו בריחוק חמש פחות משהו מהסכך. וע"ש מש"כ בזה.

ולולא דבריו היה נראה דלא שייך לדון בכה"ג עומד מרובה, דמאחר דהמחיצה תלויה מתרת עד למטה, ואי לאו דמתרת עד למטה גם למעלה אין כאן סוכה, ממילא לא חשיב העומד רק כמיעוט שהרי אין המחיצה גודרת רק מיעוט מהמקום שצריך להיות מוגדר. וע"ע מש"כ בזה השפת אמת.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף