מראי מקומות/יורה דעה/רסה

מראי מקומות יורה דעה רסה

אם אין אבי הבן נמצא האם מברכים להכניסו

הטור והב"י והרמ"א בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת, והב"י הביא מהרא"ש בשם הרב הברצלוני בשם רב האי דבי"ד מברכים, ויש להעיר דכ"כ האשכול בהל' מילה ד"ה ואמר (קח.), וכן הביא מרב יהודה גאון, וכתב שם המהדיר דרב יהודה היינו רב יהודאי גאון וכן הביאו בשמו בכמה ספרים וידוע דהאשכול הוא קיצור דברי הרב הברצלוני, ועל כן צריך להגיה בדברי הרא"ש רב יהודאי במקום רב האי, ע"כ מהמהדיר, והמנהיג בהל' מילה סי' קכג, הביא מרב יהודאי דבי"ד מברכים, וכן הסכים המנהיג.

אם ברכת להכניסו בבריתו וכו' היא קודם המילה או לאחריה

הטור והב"י בסעיף א בד"ה ורשב"ם, הביאו מחלוקת בזה, והשו"ע כתב על פי דברי הרא"ש שיברך אחר המילה וקודם הפריעה, ויש להעיר דמדברי הרז"ה שהובאו בר"ן בשבת קנו ד"ה אבל יש, מוכח דס"ל שמברך קודם, וכ"כ היראים בסי' תב אות כ, בשם רש"י שמברך קודם המילה, וכתב דנראין דברי רש"י, ע"כ, ואפשר דהוא ט"ס ביראים וצ"ל רשב"ם כיון שהפוסקים ותוס' לא הזכירו כן בשם רש"י אלא בשם רשב"ם, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קצו, כתב רב האי דאם נתעכב ולא בירך לפני המילה יכול לברך קודם שפרע דחשיב עובר לעשייתן, ע"כ, ומבואר מדבריו דס"ל דבין אם מברך קודם המילה ובין קודם הפריעה שפיר דמי אלא שמוטב לברך קודם המילה, והמנהיג בהל' מילה סי' קכג, הביא את המחלוקת והביא דמנהג העיר פאס לברך לפני, ע"כ, והאשכול בהל' מילה ד"ה ברכות (קז:), כתב דבה"ג כתב דמקדים ברכת המל לברכת להכניסו, והכי שדר רב שר שלום דהכי נהוג בשתי הישיבות דאבי הבן מברך אחר המילה ומאידך הרי"ף בתשובה כתב דמברך קודם המילה ולא מהני לברך קודם הפריעה דחשיב כאילו כבר מל, ע"כ מהאשכול, והמנהיג שם, כתב דמברכים לאחר המילה וכן המנהג בב' הישיבות, ע"כ.

אם לשון כשם שהכנסתו לברית, ראוי אף קודם המילה

הטוש"ע בסעיף א, הביאו דהעומדים אומרים כשם שהכנסתו וכו', ויש להעיר דהיראים בסי' תב אות כא, כתב דאפשר לומר כן אף שעדיין לא נימול דמסירתו לבעל הברית זו היא הכנסתו במילה.

אשר קידש ידיד, אם הידיד הוא אברהם או יצחק

הב"י בסעיף א בד"ה ואבי הבן, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' מילה סי' קכג, כתב דהוא אברהם.

אם נוסח הברכה הוא חלקינו צורנו צוה להציל ידידות זרע קודש שארנו משחת

הב"י בסעיף א בד"ה ואבי הבן, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' מילה סי' קכג, כתב כנוסח הזה, דהיינו נוסח הטור והרי"ף.

אם צריך כוס בברכת אשר קדש ידיד

הטוש"ע בסעיף א, כתבו דצריך, והב"י כתב שלא מצא כן מבואר בש"ס ומדברי המרדכי נראה דהוא משום שאין אומרים שירה אלא על היין, ע"כ, ונראה קצת לפי"ז דהוא מדינא, ויש להעיר דהיראים בסי' תב אות כה, כתב דמשום חביבות המצוה נהגו לאומרה על הכוס.

מתי נוהגים ליתן מהיין לתינוק

הב"י בסעיף א בד"ה ומנהג ליתן, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' מילה סי' קכג, כתב דנוהגים ליתן בסוף כל ברכה וכן כשאומר בדמייך חיי.

נוהגים לשלוח הכוס לאם התינוק

כן הביא הב"י בסעיף א בד"ה ומנהג ליתן, מכמה ראשונים, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' מילה סי' קכג, וכתב הטעם כדי שתתברך בפרי בטנה, ע"כ, דהיינו שתתברך בזרע נוסף.

נוסח הברכה שמברכים את התינוק לאחר המילה

הב"י בסעיף א בד"ה ומנהג ליתן, הביא בזה כמה נוסחאות, ויש להעיר דהמנהייג בהל' מילה סי' קכג, כתב דאומרים אלהינו ואלוהי אבותינו קיים וכו' ונאמר וימל אברהם את יצחק בנו ונאמר הודו לה' כי טוב, וכתב דמנהג כל ישראל לומר כן.

לא מסקינן בשמא דרשע ואם ראוי להעלות שם על אדם שקדם לאברהם

רעק"א בגיליון הביא דינים אלו, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' קנו בדינים דרבנן.

נולד כשהוא מהול, האם מברכים כשמטיפים לו דם ברית

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, והביא הב"י דהטור לעיל הביא מרב האי דאין מברכים, ויש להעיר דהאשכול בהל' סוכה ד"ה ובשמיני (קעא:), הביא מחלוקת בזה, וכתב דר"י הברצלוני ס"ל דמברכים, והמנהיג בהל' מילה סי' קכו, כתב דאין מברכים על המילה אבל מברכים להטיף דם ברית, וכתב כן אף בדעת רב האי.

האם מברכים על הכוס בט' באב וביוה"כ

הטור והב"י בסעיף ד, הביאו בזה מחלוקת, והב"י והשו"ע העלה דלא יברך, והרמ"א כתב דנוהגים לברך ולהשקות לקטן, ויש להעיר דהאשכול בהל' מילה ד"ה ברכות (קז:), כתב דגאון אחד סובר לברך ולהניחו לערב ומאידך גאון אחר סובר דאין לברך כלל, וכן הביא האשכול מהרי"ף בתשובה, ע"כ, וכבר הזכיר הביא הב"י בשם הרשב"א את דעת הרי"ף, והאשכול שם הביא את לשון הרי"ף.

אם צריך לכסות את ערוות התינוק

הטור והב"י בסעיף ח, הביאו בזה מחלוקת אם צריך לכסות או שאין צריך כי הוא קטן, והב"י הביא דהרא"ש ס"ל דכיון דלצורך מילה הוא לא קרינן באותה שעה ולא יראה בך ערות דבר, ע"כ, ולפי"ז אף בגדול אין צריך לכסות, ויש להעיר דבה"ג בהל' מילה בעמוד קנא, כתב דרק בגר ועבד צריך לכסות כי הוא גדול אבל בקטן אין צריך, ע"כ, וכ"כ סמ"ק במצוה קנה, וכ"כ האשכול בהל' מילה ד"ה ואמר (קח.), וכן המנהיג בהל' מילה סי' קכה, כתב דאין צריך לכסות ערות ישראל קטן, וכתב שם דערות גוי קטן צריך לכסות, ועי' בסי' רסז,יג, במה שביארתי בדבריו, ומאידך היראים בסי' תב אות כו, כתב דצריך לכסות אפי' בקטן משום ולא יראה בך ערות דבר.

על מה מלים על עפר או מים

הטור והב"י בסעיף י, הביאו חילוף מנהגים על מה למול אם על עפר או על מים, ויש להעיר דכל לשון הטור עד שלא יביא עפר מבחוץ, מובא נמי באשכול בהל' מילה ד"ה אנשי (קח:), והיראים בסוף סי' תב, כתב דנוהגים להביא חול כיון דחול הוא גם עפר וגם מים, והמנהיג בהל' מילה סי' קכג, הביא להלכה את דברי רב כהן צדק שהביא הטור, שמלים על מים עם בשמים וכו'.

נהגו להניח כסא לאליהו

כ"כ הטוש"ע בסעיף יא, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' מילה סי' קכז, וכתב דכן המנהג בכל גבול ישראל.

נהגו לעשות סעודה ביום המילה

כ"כ השו"ע בסעיף יב, וכן הביא הב"י מהאבודרהם, ויש להעיר דכל דברי האבודרהם שהביא הב"י, כך ממש כתב המנהיג בהל' מילה סי' קכט, והמנהיג שם כתב דנהגו לעשות סעודה ברוב מקומות ישראל.

נהגו שכשמביאים את התינוק אומר המוהל ברוך הבא והעם עונים בשם השם ברוך הנימול לשמונה

המנהיג בהל' מילה סי' קכז, כתב דכן המנהג בצרפת וספרד.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף