באר הגולה/יורה דעה/רסה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רסה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ברייתא שבת דף קל"ג ע"ב:

(ב) שם בברייתא וכדעת הרא"ש שם ששמע כן וכ"כ בנו הטור בשמו:

(ג) שם בברייתא:

(ד) לשון הטור מדברי מפרשים והגאונים מדברי המרדכי במסכת יומא נראה שהטעם משום דאמרינן אין אומרים שירה אלא על היין:

(ה) שם בברייתא בשבת (וכ"מ בר"ן פ' תולין שבב"י לקמן):

(ו) כל בו וכ"כ הר"ד אבודרהם ע"פ המדרש וכתב ושמעתי שעושה צורת שדי באצבעותיו בפי התינוק וכתב מה שנוהגין לכפול ואומר לך בדמיך חיי הוא לרמוז שע"י המילה יזכה לעוה"ז ולעוה"ב:

(ז) ריש פ"ג מה"מ מסוגיא דגמ' פסחים דף ז' ע"ב וטעמו ליישב קושי' הר"ן שהקשה עליו עיין בב"י ובכ"מ סוף הלכות ברכות:

(ח) לשון הרמב"ם שם בפ"ג וטעמו בקטן כיון דטעמא דצריך להטיף ממנו דם ברית משום דחיישינן שמא ערלה כבושה היא כמו שציינתי בסי' רס"ג ואין מברכין על הספק וגר שמל קודם שנתגייר לא עדיף מקטן והראב"ד השיגו בזה מפני שהוא ספק מדאורייתא וחכמי לוניל שאלו מהרמב"ם ע"ז והשיב להם חכמים תיקנו את הברכה והם אמרו כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא והביא ראיה מסוכה דאמרינן והלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן וכו' סוכה דף מ"ז ע"א:

(ט) טור בשם הרמב"ם שם (דין ז'):

(י) טור בשם תשוב' לגאון וכ"כ בעל העיטו':

(יא) ב"י לדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם וכ"כ בא"ח סי' תקנ"ט:

(°) כשהיא אינה צריכה לאכול ועי' בא"ח סי' תקנ"ד ותקנ"ט:

(יב) טור בשם תשובת הרא"ש:

(יג) טור בשם ר' צמח גאון וכ"כ בעל העיטור:

(יד) הגהמי"י בשם ראבי"ה (ואגודה) משום שעושה המצוה המוטלת עליו העיקר:

(טו) טור בשם בעל העיטור ובשם ר"י וכ"כ הגהות מיימוני שלא נהגו כן וכן כ' הרוקח אבל טעמיהם שכתבו משום צערא דינוקא דחה הרשב"א בתשובה שלא אמרו כן אלא לענין שהשמחה במעונו אבל לענין שהחיינו הוא על שהגיע לו תועלת וטעם הרוקח שכתב שעדיין לא יצא הולד מתורת נפל דחה רבינו ירוחם דאזלינן בתר רובא וגם הרשב"א דחהו משום דכל שגמרו סימני שעריו וצפרניו סומכים על סימנים האלו אפי' למולו בשבת החמורה כ"ש לענין ברכה וכת' רבינו ירוחם בשם התוספות דפדיון הבן לא שכיח תקנו לברך שהחיינו אבל מיל' דשכיח לא והרשב"א האריך עוד בזה וסיים ומפני שראיתי גדולי הדור שלא נהגו לאמרו אני דוחה כן וכו':

(טז) בסוף הל' מילה ובסוף הל' ברכות:

(יז) טור בשם בעל העיטור וכ"כ הרא"ש וכל בו בשם הר"ם:

(יח) ג"ז שם בשמו:

(יט) שם בשם בני מערב ובשם רב יהודאי גאון:

(כ) שם על פי המדרש שהבטיחו הקב"ה לאליהו שאין עושין ברית מילה עד שיראה בעיניו וכ"כ הרד"א והביא לשון פרקי דר"א:

(כא) הרד"א שם ע"פ המדרש ושכן משמע בגמרא מהא דרב פפא סבר לברוכי שהשמחה במעונו וכו' כתובות דף ח' ע"א ושכן אמר דוד המלך ע"פ אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח דם מילה שהוא זבח לשמונה ימים וכ"כ רש"י ותוספות ובשם המדרש אברייתא דרשב"ג כל מצוה שקבלו עליהם בשמחה וכו' שבת דף ק"ל ע"א:

(כב) הרשב"א בתשובה (הביאו הב"י) וכן כ' בא"ח:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון