מראי מקומות/ברכות/נז/ב

מראי מקומות ברכות נז ב

הרואה רבי יצפה לחכמה ראב"ע יצפה לעשירות

וקשה דרבי היה גם עשיר גדול ואמאי לא אמר שהרואה את רבי יצפה לעשירות כדנקיט גבי ראב"ע, הא רבי הוי עשיר טפי מראב"ע.

ובספר שלמה משנתו שיישב דכיון שרבינו הקדוש העיד על עצמו שלא נהנה מכל עושרו אפי' באצבע קטנה (כתובות קד.), אין לך עני ומעונה גדול מזה, כמ"ש חכמי המוסר שזה גדול מן התענית כשעיניו רואות כל המעדנים על שולחנו וכל המסובין נהנין מהם והוא מושך את ידו, [עפ"ד דברי הראב"ד המפורסמים], כמ"ש הראשונים ז"ל שהטעם שכל היושב בתענית בשבת קורעין לו גז"ד של שבעים שנה, מפני שכל בני ביתו מתענגים בו והוא מעונה וכו', ולהכי לא חשיב שהרואה את רבי יזכה לעשירות דלא נהנה מעשירותו מאומה.

ועוד יש מיישבים דהנה בעירובין (פו.) איתא שרבי מכבד עשירים היה, ובגליון הש"ס הביא את דברי המהרי"ל שרבי עשה כן משום שהיה עשיר, וכיון שלא רצה להשתמש בכתרה של תורה, לימד את העם לכבדו מחמת עושרו ולא מחמת תורתו, ולכן אף שהיה רבי עשיר לא הובא כאן כרמז לעשירותו, אלא לחכמתו שהיא היתה עיקר מעלתו.

ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך מפני שרובה עובדי כוכבים

טעם הדבר

המהר"צ חיות מבאר על פי הגמרא בחולין (יג:) עכו"ם שבחו"ל עובדי עבודה זרה בטהרה הם שלא נצטוו על ה*שיתוף אלא בארץ ישראל.

מה לא אומרים בחו"ל

נחלקו הראשונים האם דווקא "והשב" לא אומרים בחוצה לארץ או שכלל לא אומרים ברכה זו, דעת הריטב"א, הטור (יו"ד סימן רכד) והראבי"ה (סימן קמו) שעיקר הברכה צריך לומר אף בחוצה לארץ, דעת הרא"ה שאף עיקר הברכה אין צריך לומר בחו"ל.

ובבית יוסף (שם) דקדק מלשון הטור שאין אומרים בחו"ל "וכשם שעקרת", והקשה עליו שמדברי הגמרא משמע שדווקא "והשב" לא אומרים, ועוד הקשה שלדבריו אף את עיקר הברכה מדוע אומרים בחוצה לארץ ומאי שנא מ"וכשם שעקרת".

ובמור וקציעה (שם) יישב שאי"צ וכשם שעקרת שכיון שאינם מצווים על השיתוף לא אכפת לן, ומה שהזכירה הגמרא דווקא והשב, לפי שאם היתה מזכירה תחילת התפילה "וכשם שעקרת" הוה אמינא שדווקא להתפלל על עקירת הע"ז אין צריך כיון שלא אכפת לן, אך להתפלל על תקנתן הוה אמינא שיאמר "והשב", ולכך אמרינן שאף והשב אי"צ לומר.

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף