בן יהוידע/ברכות/נז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
צל"ח
רש"ש
בית נתן
לקוטי שלמה
בן יהוידע

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בן יהוידע TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png נז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג' נִכְנָסִין לַגּוּף וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן. גֻּדְגְּדָנִיּוֹת, וְכַפְנִיּוֹת, וּפַגֵּי תְּמָרָה. פירש המבאר בערב"י גֻּדְגְּדָנִיּוֹת הם מאכל גמלים, וקורין אותם בערבי תנדקו"ק והאדם אוכלם על ידי הדחק, וְכַפְנִיּוֹת הם תמרים רעים שלא יתבשלו לעולם, וּפַגֵּי תְּמָרָה תמרים טובים שסופם להתבשל אך בעודם קשים קודם בשולם נקראין פגין.

שְׁלֹשָׁה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: שַׁבָּת, שֶׁמֶשׁ וְתַשְׁמִישׁ. נראה לי בס"ד האי עולם הבא קאי על עולם הזה אחר גמר התקון, ובשבת יש תוספות נר"ן [נפש רוח נשמה] ולעתיד אחר גמר תיקין יהיה ענין גדול בנר"ן, שלא יהיו מעורבים מכמה שרשים באדם אחד, אלא כל אדם יקח נר"ן השייכים לו כפי שרשו בלבד, וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל על פסוק (מלאכי ג, כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם, ולכן שבת שיש בו מעלה בנר"ן הוא מעין עולם הבא הנזכר, וכן השמש כתיב בעולם הבא הנזכר (שם שם כ') וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, הרי יש לעתיד הנאה גדולה בשמש, והתשמיש הוא תשמיש נקבים שעושה נקיות לאדם בבטן, והנה הוא מעין עולם הבא הנזכר, כי בנקיות של עתה ישאר קצת פסולת בבטן, ואי אפשר שיהיה נקי לגמרי, אבל בעולם הבא אחר התיקון כל מה שיאכל האדם לא יהיה פסולת בבטנו אלא נבלע באברים כמו מן, הרי זה מעין עולם הבא, ונקיט השלשה הנזכר בסדר זה על פי מציאותם מתתא לעילא, כי השבת פעם בשבוע, והשמש בכל יום אך לא מצויה בלילה, ותשמיש נקבים מצוי ביום ובלילה, וכן אותם שלשה של סיכה ורחיצה וכו' נקיט המצוי קודם, דרחיצה מצויה אצל אדם יותר מסיכה, ותשמיש מצוי יותר מרחיצה.

תַּשְׁמִישׁ דְּמַאי? אִילֵימָא תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וַהֲלֹא מַכְחִישׁ כָּחִישׁ? אֶלָּא תַּשְׁמִישׁ נְקָבִים. קשא הוה ליה לשאל זה על חלוקה שזכר קודם שהיא סיכה ורחיצה ותשמיש? נראה לי בס"ד כי על תשמיש של חלוקה הנזכר היה מבין בפשיטות דקאי על תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, ולכן לא הקשה דמכחש כחיש, אין הכי נמי כָּחִישׁ אבל יש בו הנאה לגוף, דהתם לא נחית לשבוחו בהו, אך בחלוקה זו דנחית לשבחו בהו דקאמר מעין עולם הבא, לכך הקשה אי תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה מַכְחִישׁ כָּחִישׁ ומה שבח יש בו.

שְׁלֹשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים. יש להקשות הוה ליה למימר כֵלִים בהדי דִּירָה שדומין זה לזה, דתרווייהו אין בהם חיות והם מן הדומם או דומם וצומח? ונראה לי בס"ד נקיט אִשָּׁה בהדי דירה, כי האדם יש לו דִּירָה אחת וְאִשָּׁה אחת ולוקח הדירה ואחר כך האשה, אבל הכלים אין להם זמן קבוע אלא קונה וחוזר וקונה כל ימיו, וכל פעם שקונה מתרחבת דעתו מחדש.

אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם. נראה לי בס"ד כל שיעורים אלו של אֶחָד מִשִּׁשִּׁים דנקיט הכא, אינם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אלא ודאי שיש בהם יתרון למאות ואלפים ויותר כל אחד לפי עניינו, והא דנקיט בכולהו אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, מפני כי בעלמא שיעור הביטולים הוא בששים, שכל דבר אסור יתבטל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וחשיב כאלו אינו כלל ועיקר, וכן הענין כאן בא ללמדנו אש המצוי פה יתבטל כוחו לגבי כח אש גֵיהִנֹּם כמו ביטול האיסור שיתבטל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וחשיב זה חלק האחד כאילו אינו, אבל לעולם ודאי כח אש גֵיהִנֹּם הוא עצום ורב וגדול על כח אש המצוי אצלינו יותר ממאה אלפי פעמים, וכן הענין בשאר מינים אשר מזכיר פה, ודע כי מה שאמר שבת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לעולם הבא, לאו על עולם הנשמות קאמר, אלא על עולם הזה שאחר התחיה דקרו ליה רבותינו ז"ל גם כן בשם עולם הבא, או בשם עתיד לבא, מפני שהוא נחשב עולם חדש במזג חדש, והוא עולם שכולו שבת.

הָרוֹאֶה מֶרְקוּלִיס אוֹמֵר. מקשים למה בחלוקה זו נקיט מרקוליס ולא אמר עבודה זרה בסתם, ובחלוקה השנית של עקירה נקיט עבודה זרה בסתם, שהוא שם כללי על כל מיני עבודה זרה? ונראה לי בס"ד בזמן התנא לא היה במקומו מצוי מיני עבודה זרה אלא רק המרקוליס לכך נקיט בחלוקה ראשונה מרקוליס, אבל בברכה של עקירה, שהוא מברך על מה שהיה מכבר ונעקר עתה נקיט עבודה זרה בסתם, שהוא שם כללי לכל מיני עבודה זרה, כי במקומו היה מקודם כמה מיני ע"ז ונעקרו עתה בזמנו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף