מראי מקומות/ברכות/כ/א
מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא כו'[עריכה | עריכת קוד מקור]
השייכות להכא[עריכה | עריכת קוד מקור]
רש"י: והאי מילתא נקט הכא משום דמיירי שמוסרין נפשם על קדושת השם, ועד השתא איירי נמי במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט כלאים בשוק.
ריטב"א: והאי מילתא נקט הכא משום סופה, מעשה דרב אדא, דאמרינן שמוסרין עצמן על קדושת השם כגון לפשוט כלאים בשוק.
שיטה מקובצת: והאי מילתא נקט הכא משום סופה, מעשה דרב אדא, שמצוה לפשוט כלאים בשוק.
צל"ח: מייתי הך מילתא כאן, משום דמייתי עלה דרב יהודה דקרע כרבלתא בשוקא ולא חס על הכבוד הבריות כי סבר שהיא בת ישראל ויש חילול השם, ושייך להא דבמקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד. ורש"י פירש קצת בענין אחר, ואמנם אני פירשתי ליישב גם לפי גירסת הרמב"ם (כלאים פ"י הכ"ט) דאינו גורס בתחלת הסוגיא 'בבגדו' [- ואם כן לא איירי במבזה עצמו אלא אחרים] כו'.
כסא רחמים: מדברי באר הגולה (יו"ד סי' שג) שציין ע"ד השו"ע וכתב 'וכעובדא דרב אדא בר אהבה דברכות כ', ע"ש, מבואר דהך כרבלתא דכלאים היא. ולדבריו אין צריך לפרש כפירוש רש"י, דהאי מילתא נקט לה הכא משום דעובדא דרב אדא דכלאים הוה.
(ונראה הא דלא ניחא ליה לרש"י לפרש כן, דאם כן לא הוה ליה להגמרא להביא אלא הך דר"א ואמאי הביא גם הך דאמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא ראשונים וכו' ומה שהשיבו דקמאי הוו מסרי נפשייהו כו', ודוחק לומר כדי לסיים עלה כי הא דר"א וכו' דדי להביא עובדא דר"א לבדה בלא א"ל ר"פ לאביי, ולהכי פירש רש"י דנקט לה הכא משום הא דמוסרים נפשם על קדושת השם וכו').
שיעורי משמר הלוי: רש"י לשיטתו דפירש להלן ד'כרבלתא' היינו לבוש חשוב ואית ביה משום פריצות [כמש"כ על הגליון בשם הערוך], אולם שיטת הרמב"ם דהיינו בגד כלאים, ולפי זה הוי ממש דומה בדומה להסוגיא דלעיל דמיירי בלבישת כלאים בשוק.
ברכת יהושע: פרש"י הטעם דמאי שייכותו לכאן למאמר הלז. והדבר תמוה, למה לא פירש תכף בתחילת הגמרא. ויש ליישב קצת, דמתחילה נוכל לומר דקושיית רב פפא היה אע"פ שאין אנחנו כדאים מכל מקום יתרחש לן ניסא משום שהקב"ה מקיים כל התורה וגם הוא מקיים גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה בשב ואל תעשה, כי לפי הידוע השפע יורד מן שמיא רק שנמנע בחטא הדור א"כ אם לא ימנע השי"ת ירד השפע משום כבוד הבריות ואנו מבוזים ואנו צועקין ולא נענין, א"כ שפיר יש לו שייכות לכאן. אבל מהגמרא נראה דלא אזיל בהאי סברא דקאמר אי משום תנוי' משמע דהוה ס"ל דניסא לא אתרחיש אא"כ ראויים המה, אם כן הדרא קושיא לדוכתיה דמאי שייכותו לכאן כו'.
מראי מקומות לעמוד זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עי' שו"ת בן יהודה (חלק א) תשובה פ"ב (לפי מפתחות הספר)