מראי מקומות/ברכות/כ/ב
וחייבין בתפלה דרחמי נינהו [פשיטא] מהו דתימא הואיל וכתיב בה ערב ובקר וצהרים כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ"ל[עריכה]
ברש"י כתב דלא גרסינן פשיטא וכו' ובתוס' (ד"ה בתפלה) ביארו דעת רש"י שגבי מצוה דרבנן אין נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא. והקשה השאגת אריה (סימן א) לדעת שמואל (לקמן כא.) דקריאת שמע דרבנן מפני מה נשים פטורות מק"ש והלא אין פטור מצות עשה שהזמן גרמא במצוות דרבנן. והוכיח השאג"א שאף שמואל מודה שעיקר הקריאה מדאורייתא אלא שמדאורייתא סגי בקריאת איזה פרשה מן התורה שירצה ומדרבנן תקנו לקרות פרשת שמע דווקא משום קבלת עול מלכות שמים, ולפיכך כיון שנשים פטורות מעיקר הקריאה [שהרי מ"ע מדאורייתא שהזמן גרמא נשים פטורות] לא תקנו חכמים לקרות פרשת שמע רק משום קבלת עול מלכות שמים. וכן שאר פרשיות לא תקנום חכמים בפני עצמן אלא כל ג' הפרשיות כמצוה דרבנן אחת היא, ומאחר שפטורות מפרשת שמע לא חייבום אף בשאר פרשיות.
והן מדקדקין עליהם עד כזית עד כביצה[עריכה]
כתב המהר"צ חיות: כבר תמהו רבים דהרי איפכא צ"ל והן מדקדקין עליהם עד כביצה עד כזית ונראה דהנה מבואר באו"ח סי' ר"י דעל פחות מכזית אינו מברך לאחרים ומפ"ז יש להחמיר עליו לשתות רביעית כדי להסתלק עצמו מן הספק ע"ש וא"כ הכי פירושו והם מדקדקים על עצמם עד כזית היינו שמחזרים לאכול כזית כדי להתחייב ברכה ראשונה להוציא עצמו מכלל ספק דהרי מרן הב"י שם הביא בשם הכלבו ובשם שאלתות דר' אחאי דפחות משיעור א"צ ברכה ראשונה או לאכול כביצה כדי להתחייב עצמם בברכה אחרונה ודאית ואינם רוצים לאכול פחות מן השיעור ולהכניס עצמם בספק לכן אוכלים בכל עת שיעור שלם.
וע"ע בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סימן נא). וע"ע שו"ת חתם סופר [השלם מקור] שביאר הסוגיא להיפך משפוטה ליישב קושיא זו.