מראי מקומות/ביצה/יא/א

מראי מקומות ביצה יא א

אין נוטלים את העלי לקצב עליו בשר

לשון הרמב"ם (בפירושו, פ"א מ"ה): עלי הוא יד המכתש גדול מעץ והוא עגול שכותשין בו הריפות ודוגמתן. ופירוש לקצב בו - לחתך עליו.

וז"ל הרע"ב: העלי. יד של עץ גדול הרבה ועגול שכותשים בו את הריפות ודומיהן. ומפני כבדו וגדלו אין תורת כלי עליו.

ובמלאכת שלמה פי' עלי כמו בתוך הריפות בַּעֱלִי דבספר משלי (כ"ז). ושם פירש רש"י: הריפות. חטים הנדיכים במכתש: ובמצודת ציון: הריפות. מלשון רפיון ור"ל החטים הנרפים הנקלפים מקליפותיהן. וז"ל רלב"ג: החטים שיכתשו בו בעלי להסיר קליפתם וסיגם.

וז"ל המאירי: יש מפרשים שהוא כלי עב וכו' והוא עשוי לכתוש בו חטים שבמכתשת או דבר אחר וכו', ולפעמים מקצבין בו בשר בדרך זה שמניחין סכין גדולה על נתחי הבשר ונוטל העלי ומכה בו בכל כוחו על הסכין ומה שאמר לקצב עליו פירושו לקצב בו וכו', ויש מפרשי' עלי דף עב וכבד ויש בו בית קבול מעט ועקרו להניח בו חטים שאדם רוצה לכתשן ומה שאמר לקצב עליו בשר פירשו לקצב עליו דוקא.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף