רש"י/משלי/כז

רש"י ‏ משלי כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אל תתהלל. אל תתפאר עכשיו בדבר שעתיד להיות ליום מחר:

כי לא תדע מה ילד יום. שמא היום יולד שום רעה שיבטל מחשבות מחר:

ג

ונטל. משא:

וכעס אויל. שהאויל מכעיס להקב"ה גורם להביא כעס לעולם:

ד

ושטף אף, ומי יעמוד. לפני קנאתו של קנא ונקם:

ו

ונעתרות. ל' גודל כמו העתרת' עלי (יחזקאל לה):

ז

תבוס נופת. תרמוס ברגל כמו יבוס קמינו (תהילים נד):

כל מר מתוק. כל דבר מר מתוק לה, ויש לפותרו בתלמוד תורה המראה א"ע כשבע שאינו מתאוה לדברי תורה לתאות נפש תבוס נופת. אף הטעמים המיושבים על הלב אינם חשובים עליו והמתאוה לה אפי' דברים הבאים לו במרירות וביגיעה הם מתוקים לו:

ח

נודדת מן קנה. שהולכת ומטלטלת כן האיש הנודד ממקומו ת"ח הנודד מן הלמוד מלחזור על גרסתו:

ט

שמן וקטרת. ריח שמן אפרסמון וריח קטרת משמחין לב:

ומתק רעהו מעצת נפש. מי שחברו מקרבו וממתק לו בדבריו הוא טוב ממה שנפשו יועצתו, ד"א ומתק רעהו המכשיר מעשיו שהן מתוקין להקב"ה טוב לו ממה שהוא ממלא תאות לבו:

י

רעך. ורע אביך הקב"ה שנקרא רע לישראל ורע אביך שחיבב את אבותיך:

אל תעזב. אם עזבת יבא עליך פורענות:

ובית אחיך. אל תבטח בבני עשו וישמעאל שיקרבוך מצינו כשגלו ישראל לבבל היו אומרים למוליכיהם בקולר בבקשה מכם הוליכונו בדרך אחינו בני עשו וישמעא' והיו בני ישמעאל יוצאים לקראתם ומקדמין אותם במיני מלוחים ונודות נפוחים:

מאח רחוק. טוב שישכון ביניכם הקרוב לקוראיו משתבואו אצל אח שנתרחק לאמור יקרבו ימי אבל אבי וגו':

יא

חכם בני. התחכם בני:

ושמח לבי. ותהא לבי שמח בך:

יב

ערום ראה רעה. רואה פורענות הבאה על הארץ ונסתר הימנה שמשך ידו מן העבירה ופתאים לא נסתרו אלא עברו בדרך רעה:

ונענשו. ונפסדו:

יג

כי ערב זר. אדם שנעשה ערב גורם שאמר הדיין למלוה קח בגדו:

יד

מברך רעהו. יש משבח את חבירו יום יום והברכה נהפכ' לקללה שאומרים עליו שהוא וותרן בממונו ועשיר והכל באין ושואלין ממנו והמלכות מתגרת בו לגבו' ממון כך נדרש במסכת ערכין, ועוד יש במדרש רבי תנחומא כנגד בלעם שהיה מברך את ישראל בקול רם שנאמר וישא משלו וגו' (מדבר כג) ל' נשיאות קול וסופו יעץ להחטיאם:

טו

דלף טורד. גשם הנוטף מן הגג לתוך הבית וטורד את בני הבית:

ביום סגריר. יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם:

ואשת. מדינים נשתוה שניהם שוין:

טז

צופניה צפן רוח. מי שסבור לשומרה מתזנותיה צפונת רוח הוא כשם שאי אפשר לצפון הרוח כן היא לא תצפנה:

ושמן ימינו יקרא. קורא הוא הצרעת לבוא עליו עד שיגרשנה כמצורע המטהר בשמן בבהן ידו הימנית:

יז

יחד פני רעהו. יחד ת"ח מחדדין זה לזה בהלכה:

יח

יאכל פריה. וכן שומר אדוניו יכובד, ויאכל פרי מעלליו:

יט

כמים. הללו הפנים שאתה מראה לתוכן הן מראות לך:

כן לב האדם לאדם. חברו לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו כן הוא מראה לו פנים:

כ

שאול ואבדה. לא תשבענה מלקבל את הרשעים לתוכם כשם שעיני האדם רשע לא תשבענה מלשוט אחר יצר הרע מלמלאות תאותו:

כא

מצרף. כלי עשוי לצרוף כסף והכור עשוי לבחון זהב ואיש נצרף ומתחשב לפי מהללו ע"י שהבריות מהללות אותו במעשיו הטובים נבחן לרבים אם טוב אם רע:

כב

הריפות. חטים הנידוכים במכתש:

מכתש. אסיתא מורטיו"ר בלעז:

בעלי. הוא בוכנא פולין מורטר"ו בלעז על שם שמעלין אותו ומכין בו תמיד נקרא עלי:

כג

פני צאנך. אל יקלו בעיניך להתבונן בם תמיד מה הם צריכים:

כד

כי לא לעולם חוסן. שאם אתה עשיר בכסף ובזהב שמא לא יתקיים לעולם לכך אל תבזה דברים קטנים שלך:

כה

גלה חציר. כשגלה החציר בימי ניסן ויראה הדשא ונאספו עשבים לצמוח אז ייטיב לך שיהיו גזותיהם של כבשים ללבושך:

כו

ומחיר שדה. ישוו לך העתודים כי תאכל הבשר ותמכור העורות:

כז

ודי. פרנסתך:

ללחמך וללחם ביתך. תסתפק בחלב העזים הרי מליצתו, והמשל כן הוא, פני צאנך הרב המתמנה על הצבור ישאם בחיקו וינהלם לאט, כי לא לעולם חסן, ובזאת יאכל פירות והקרן קיימת:

גלה חציר. כשיתפשטו שמועותיו ותגדל התורה על ידו אז יהיו הכבשים האלה לבושו יהיו התלמידים לו לשם ולבוש הוד והדר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף