מראי מקומות/אורח חיים/קנא

מראי מקומות אורח חיים קנא

אם מותר לדבר בבית הכנסת שיחת חולין כגון לצורך פרנסה

הטוש"ע בסעיף א, הביאו דאסור לדבר בהם שיחה בטילה, והמשנ"ב הביא מהפרי מגדים דאף שיחה שיש בה צורך כגון לצורך פרנסה אסורה, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' שבת סי' לו, דשיחה שאינה בדבר הלכה או צורכי רבים אסורה בבית הכנסת.

אם מותר לת"ח ליכנס לבתי כנסיות ומדרשות מפני החמה ומפני הצינה

המשנ"ב בסעיף א בס"ק ו, הביא מהמג"א ועוד אחרונים דאסור, ע"כ, אמנם יש להעיר דהב"י בסעיף יא, הביא מחלוקת אי הא דנכנסו האמוראים מפני הגשמים ואמרו דאינם נכנסים מפני הגשמים להנאתם, אי היינו דמדינא אסור אף לת"ח או דהיינו מחמת שהחמירו על עצמם, ע"כ, ואמנם ממי שסובר דהיינו מדינא ודאי מוכח דאסור, וממי שסובר דהיינו חומרא אין ראיה שמותר כיון דאפשר דס"ל דשרי מחמת דבתי כנסיות שבבל על תנאי הם ושרי אף למי שאינו ת"ח, אמנם סמ"ק במצווה ה, כתב דלת"ח שרי, וא"כ מוכח דהוא אינו מתיר מחמת תנאי אלא מחמת דינא, ונמצא דדין זה דהמג"א והמשנ"ב הוא שנוי במחלוקת ראשונים.

שינה בביהכנ"ס ובבית המדרש

הב"י בתחילת הסימן, הביא את דברי הנימוק"י שכתב דאין ישנים בביהכנ"ס, והב"י הביא מהש"ס דבבית המדרש דרך התלמידים לישון, ועל כן חילק בין בית הכנסת שאסור לבית המדרש דשרי, אמנם יש להעיר דהר"ן במגילה כ ד"ה ולא אפיק, כתב דלת"ח מותר לישון בבית הכנסת, ע"כ, וא"כ אין ראיה להתיר גבי בית המדרש מהגמ' בברכות גבי הני גנו והני גרסי, אלא לת"ח, והכי נקטינן דבין בבית הכנסת ובין בבית המדרש אסור ולת"ח שרי בתרוויהו, ודלא כהשו"ע שפסק ע"פ ראיה זו, להתיר לכל אדם בבית המדרש, וכבר הקשה כעי"ז רעק"א בגיליון השו"ע, אמנם מה שכתב רעק"א שם שמקור הדין ממהר"י בן חביב, זה אינו דהמקור הוא מהנימוק"י.

אכילה ושינה בבית הכנסת ובית המדרש לצורך בית הכנסת או בית המדרש כגון לשמרם, אי שרי

הב"י בסעיף ד, הביא בשם כמה ראשונים דשרי, ועל כן התיר כן בפשיטות בשו"ע, אמנם יש להעיר דהנמוק"י והמרדכי בבבא בתרא שהביא הב"י שהתירו, לא כתבו כן בפשיטות אלא כתבו כן רק לפי תירוץ אחד מתוך כמה תירוצים, ומ"מ מהמרדכי שם מבואר דר"י ס"ל דשרי, ובהגהות אשיר"י בב"ב א,ד, הביא מראבי"ה דשרי, אמנם מאידך תוס' בב"ב ג: ד"ה ועייליה, ס"ל דאסור, וכ"כ הרשב"א בב"ב ג: ד"ה ועייליה, דאסור, וכ"כ הרא"ש בב"ב א,ד, ונמצא שיש להשיב על פסק השו"ע שפסק בפשיטות דשרי.

אכילה בבית הכנסת לצורך מצוה

הב"י בסעיף ד, הביא מהגהות מימון בשם ריצב"א דשרי, וכ"כ השו"ע, והמג"א הביא כן אף מסמ"ק, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' שבת סי' יג, וכן הביא ממגילת סתרים (לרב נסים גאון), אמנם מאידך הראשונים שהבאתי לעיל דאסרי גבי אכילה ושינה לצורך בית הכנסת, נראה דיאסרו אף בסעודת מצוה. המג"א הביא מהגהת סמ"ק דאף למתירים לאכול לצורך מצוה אינו אלא בכגון סעודת עיבור השנה שאין בה יין כיון שאין בה קלות ראש, ע"כ, אמנם המנהיג שם כתב דשרי אף בסעודות שבת, ומבואר דס"ל דשרי אף כשיש יין.

הנכנס לביהכנ"ס להתפלל אם מצוה לעשותו קפנדריא == הב"י בסעיף ה, הביא מחלוקת אם רק מותר או דמצוה נמי איכא, ויש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד צ, ובהל' צרכי ציבור בעמוד רסו, כתב דזה מצוה.

שימוש בעלייה שעל גבי בית הכנסת

הב"י בסעיף יב, הביא דהמרדכי הסתפק בזה אי מותר וכתב דמ"מ יש ליזהר מלהשתמש תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב, וכ"כ השו"ע, והדרכ"מ והרמ"א כתב דה"מ כשנבנה הבית כולו מתחילה לבית הכנסת דבזה יש לדון אם אף העליה נתקדשה בכלל אבל אם היה מתחילה בית ולאחר מכן נעשה תחתיו בית הכנסת שרי להשתמש בבית, ע"כ, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' עד, כתב דבכל העליה יעשה כרצונו ומעל מקום ההיכל לא יישן ולא יניח כלי מלאכתו, ע"כ, ומחמת חילופי הנוסחאות בתשובות הרמב"ם אין הכרע בדבריו אי איירי כשנבנה הבנין לבית כנסת מתחילה ודבריו הוו לקולא או שלאחר מכן נעשה בית הכנסת ודבריו הוו לחומרא גבי מקום ההיכל, ומ"מ הא מיהת נקטינן מדבריו שכשנעשה מתחילה לשם בית הכנסת אין להשתמש מעל מקום ההיכל אפי' להנחת כלי תשמישו ואפי' דרך עראי, וכדאי הוא הרמב"ם להכריע נגד המרדכי, והכי נקטינן, ומ"מ להניח כלים לצורך בית הכנסת מעל מקום ההיכל נראה דשרי.

האם מעיקר הדין יש פריצות אם נשים יהיו בבית הכנסת בלא מחיצה בינם לאנשים

אמרי' במגילה כג., שאשה עולה למנין שבעה של קריאת התורה בשבת אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא מפני כבוד ציבור, ומשמע דעצם זה שהאשה בביהכנ"ס ביחד עם הציבור שפיר דמי רק שלא תקרא, אמנם היה אפשר לומר דאיירי בכגון משפחה אחת שהתפללו יחד והיא אחותם וכדו', ואפ"ה לא תקרא, ולכן אמרו מפני כבוד ציבור ולא אמרו משום חוסר צניעות, אמנם הב"י בסי' רפב,ג, הביא מהאבודרהם ורבינו ירוחם שבעיר של כהנים תעלה אשה, ע"כ, ומבואר לכאו' דס"ל דאין בזה פריצות, ומ"מ כיון דבעיניני צניעות העולם הולך ומדרדר ונעשים האנשים פרוצים יותר על כן אפשר דמה שהיה נחשב בעבר שאינו פרוץ נחשב לפרוץ בדורות אלו, ועוד יש לדחות הראיה דשעת הדחק שאני.

שמן שנדבוהו להדליקו לצורך כבוד בית הכנסת מותר להשתמש לאורו

כן הביא להלכה המנהיג בהל' חנוכה סי' קמט, מתשובת הגאונים.

· מעבר לתחילת הדף