מראי מקומות/אורח חיים/סג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סג

קורא פרקדן

הטוש"ע בסעיף א, הביאו דין זה, ועי' מש"כ באהע"ז סי' כג, מה נחשב כפרקדן.

הא דאמרי' דפרקדן דמוטה על צדו שרי לשכב כך ואסור לקרוא ק"ש כך, כיצד הוא

הב"י בסעיף א בד"ה ומ"ש ואפילו, הביא מחלוקת אי הא דאסרי' ק"ש במוטה היינו אפי' במוטה לגמרי על צדו או היינו דוקא במוטה מעט אבל מוטה לגמרי שרי, ויש להוסיף דהאשכול בליקוטים מהל' ק"ש ד"ה פרקדן (לז:), הביא בזה את דברי רב האי ומשמע מלשונו דלרב האי שרי לקרוא ק"ש כשמוטה לגמרי.

שמן ובעל בשר האם יכול לקרוא בהטיה

הטוש"ע בסעיף א, הביאו דשרי ליה, ומלשון הטוש"ע משמע דהיינו כשאינו יכול בצורה אחרת אבל אם יכול אלא שלא נח לו אסור לו להקל, ויש להוסיף דכ"כ האשכול בליקוטים מהל' ק"ש ד"ה פרקדן (לח.), בשם רב האי דאם יכול לישב כדרכו אסור.

היה מהלך בדרך וקורא ק"ש עד היכן צריך להפסיק מלהלך

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת אם עד סוף פסוק ראשון או עד על לבבך, ויש להעיר דהיראים בסי' רנב אות יג, כתב דצריך לעמוד עד סוף פרשה ראשונה, ומאידך סמ"ק במצוה קד אות ד, כתב עד סוף פסוק ראשון, וכ"כ האשכול בהל' ק"ש ד"ה עד על (ז:), והמנהיג בדיני תפילה סי' לו, כתב דצריך לעמוד כשמקבל מלכות שמים אבל על לבבך אין צריך לעמוד, ע"כ, וכיון דמי שסובר דצריך עד על לבבך היינו כולל על לבבך דהיינו עד סוף הפסוק, א"כ מדקאמר דאין צריך בעל לבבך על כרחך כוונתו דצריך רק בפסוק ראשון.

קרא פסוק ראשון ונאנס בשינה יצא, מה הפירוש

הב"י בסעיף ה, הביא מכמה ראשונים דהיינו שנאנס מלכוין אבל לקרות קורא ולכן יצא, ויש להוסיף דכ"כ האשכול בליקוטים מהל' ק"ש ד"ה וכתב (לז:), בשם הרי"צ אבן גיאת בשם רב האי, והביא עוד י"א דס"ל דנאנס ונרדם ממש אבל איירי שחוזר וקורא לאחר שניעור קודם שעלה עמוד השחר, ע"כ, ויש חידוש לפי אותה שיטה דשפיר דמי למיעבד הכי אע"ג שקורא שאר ק"ש לאחר חצות.

אי צריך להתבטל ממלאכה רק בפסוק ראשון או בכל הפרק

הב"י בסעיף ו-ז, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דמדברי המאור בברכות כג-כד, נראה דס"ל דלמאי דקי"ל כרבא צריך להתבטל רק בפסוק ראשון, והרמב"ן במלחמות שם חלק עליו והצריך להתבטל בכל הפרשה הראשונה, כדברי הרי"ף, וכתב בסוף דבריו דכן פסק רבינו הגאון וכן כתוב בסדור מר רב עמרם ריש מתיבתא, ע"כ, ויש להוסיף עוד דבה"ג בהל' ברכות בעמוד לה, כתב דבכל פרק ראשון צריך להפסיק, וכ"כ האשכול בהל' ק"ש ד"ה ושמע (ז.), וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' לו.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף