מראי מקומות/אורח חיים/נא

מראי מקומות אורח חיים נא

אם יש לומר האל האב הרחמן

הדרכ"מ באות א, הביא בזה מחלוקת, והביא דבנידון זה תלי נמי אם אומרים האל בברכה רביעית של ברכת המזון ובברכה שלאחר המגילה, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' קפט,א.

יש עשרה פעמים ברוך בברכת ברוך שאמר

כ"כ האשכול בהל' פסוקי דזמרא ד"ה ואחר כך (ו.), וכתב דהוא כנגד י' מאמרות שבהם נברא העולם, וציינו שם שאף האורחות חיים בדין מאה ברכות סי' כא והכלבו בסי' ד, כתבו דיש בברוך שאמר י' פעמים ברוך.

נוסח חתימת ברוך שאמר

המנהיג בדיני תפילה סי' ז, כתב דיש לחתום מלך מהולל בתשבחות ולא לחתום מהולל ברוב התשבחות.

אחר ברוך שאמר קודם תהלה לדוד נהגו לומר יהי כבוד ה' לעולם וכו'

כ"כ האשכול בהל' פסוקי דזמרא ד"ה ואחר ברכת (ו.).

הודו לה' קראו בשמו

הביאו הטור בסעיף ה, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' נ.

האם יש לענות אמן אחר ישתבח או יהללוך שבהלל

הב"י בסעיף ג, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' לד, כתב דיש לענות.

האם העולה לתורה צריך לענות אמן אחר ברכתו האחרונה

הב"י בסעיף ג, הביא דלא נהגו לענות, ובסי' קלט,י, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד"ה העומד (סה.), כתב דיש לענות, וציינו דכ"כ בספר האורה בעמוד 79.

אין לשוח בין ברוך שאמר לישתבח ובין ישתבח ליוצר

כ"כ הטוש"ע והב"י בסעיף ד, ויש להוסיף דכ"כ המנהיג בדיני תפילה בסי' ג, ובסי' ד, וכן הביא מרב עמרם, שאסור לשוח בים ברוך שאמר לישתבח.

אם אומרים מזמור לתודה בשבת יו"ט

הטור והרמ"א בסעיף ט, כתבו אם יש לאומרו, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' רפא.

אם לא כיון בתהלה לדוד ובפסוק פותח את ידך האם צריך לחזור

הב"י והשו"ע בסעיף ז, הביא מרבינו יונה דאם לא כיון בפותח את ידך חוזר, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת הודאה ד"ה ולפי (לג.), כתב דתיקנו לומר תהלה לדוד ג' פעמים ביום כדי שאם לא כיון בראשונה יכוין בשניה או בשלישית, ע"כ, ומשמע קצת דס"ל דאף אם לא כיון בפותח את ידך אינו חוזר, אמנם אינו מוכרח לגמרי.

אומרים פסוק אשרי קודם תהלה לדוד כיון דילפי' מפסוק זה דיסדיר אדם שבח לפני שיתפלל

כ"כ הטור והב"י בסעיף ז, ויש להוסיף דכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' ג, ואיכא למידק דלפי טעם זה יש להוסיף פסוק זה רק כשאומרים תהלה לדוד בפסוקי דזמרא וכן קודם מנחה אבל בתהלה לדוד שאומרים לאחר התפילה אין להוסיפו.

בצרפת נהגו לומר בסוף תהילה לדוד פסוק לא המתים יהללו ולאחר מכן פסוק ואנחנו נברך יה

כ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' כג.

אם יש לכפול פסוק אחרון של כל מזמור או רק של מזמור האחרון

הב"י בסעיף ז בד"ה ובספרד, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי ב ד"ה והבא, כתב דכופל רק של מזמור האחרון כדי להודיע שנסתיימו המזמורים.

אם אומרים ויברך דוד

הטור בסעיף ז, הביא שיש נוהגים, ויש להעיר דמהאשכול בהל' פסוקי דזמרא ד"ה והיה מן (ו.), מבואר דאומרים, ובמנהיג בדיני תפילה סי' כד, הביא מרב עמרם שאומרים, וכתב המנהיג שטוב המנהג הנהוג בכל גבול ישראל לומר אתה הוא ה' האלהים עד במים עזים, ולאחר מכן שירת הים, ע"כ.

אם אומרים ישתבח אחר שירת הים

הטור בסעיף ז, הביא שאומרים שירת הים, ויש להעיר דמהמנהיג בדיני תפילה סי' ב ד"ה והבא, נראה דנוהגים לומר ישתבח אחר שירת הים, ומאידך האשכול בהל' פסוקי דזמרא ד"ה והיה מן (ו.), כתב דהמנהג המחוור הוא לומר ויברך דוד עד ועתה ה' אלהינו מודים אנחנו לך ולומר ישתבח ואח"כ לומר אתה ה' לבדך וכו' ושירת הים. המנהיג בדיני תפילה סי' כד, כתב דבכל גבול ישראל אומרים השירה להזכיר שבח הגאולה הראשונה, ואין ראוי לדלגה, ע"כ.

מה הם פסוקי דזמרא

הב"י בסי' נ בסופו, הביא דרש"י פירש דהיינו הללו את ה' מן השמים והללו אל בקדשו, והביא הב"י ממסכת סופרים שהוא מתהילה לדוד עד כל הנשמה, ויש להוסיף דהרי"ף נמי פי' מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל, וכ"כ הרמב"ם בהל' תפילה ז,יב, וכ"כ הטור בריש הסימן, וכ"כ האשכול בהל' פסוקי דזמרא ד"ה ואחר כך (ו.), וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' ג, ונמצא דדברי רש"י נדחו מההלכה.

אם פסוקי דזמרא הם חובה

בשבת קיז:, אמר רבי יוסי יהא חלקי עם האומרים פסוקי דזמרא בכל יום, ולכאו' נראה דהוא לא נהג כן וא"כ אינו חובה, אלא דאיתא שם נמי דאמר יהא חלקי מאוכלי ג' סעודות בשבת, וזה ודאי חובה, על כן אין משם ראיה, דכוונתו רק לומר כמה זה חשוב ובאמת היה נוהג כן, אמנם יש להעיר דסמ"ק במצווה יב אות פה, כתב דטוב לומר פסוקי דזמרא קודם התפילה, ע"כ, ומשמע דאינו חובה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף