מראי מקומות/אבן העזר/קכה

מראי מקומות אבן העזר קכה

אם צריך לכתוב הגט על קלף

הטוש"ע והב"י בסעיף ד-ה, הביאו דאין צריך, ויש להעיר דהמנהיג בהל' הגט סי' קנא בד"ה ובטרם ובד"ה והנהיג, כתב נמי דאין צריך מעיקר הדין, אבל כתב דמ"מ המנהג לכותבו על קלף, ואין צריך שיהא מעובד.

אם צריך שיהיו האותיות מוקפות גויל

הב"י בסעיף ו, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' הגט סי' קנא ד"ה ובטרם, כתב דצריך.

אם צריך לעשות תגין

הטור והב"י בסעיף ז, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קפא אות רכ, כתב דאינם צריכים זיון, והמנהיג בהל' הגט סי' קנא ד"ה ובטרם, הביא מהירושלמי דצריך לעשות תגין, וכתב המנהיג דאם הוא לעיכובא הוא תלוי אם תגין מעכבין בס"ת, ולדעת המנהיג שם תגין מעכבין בס"ת וה"ה דמעכבין בגט, והב"י ביו"ד סי' רעד,ז, הביא מחלוקת אם תגין מעכבים בס"ת, ועי' במה שהוספתי שם.

אם גט צריך שרטוט

הב"י בסעיף י, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' הגט סי' קנא ד"ה ובטרם, כתב דצריך שרטוט כס"ת כיון דנקרא ספר, ע"כ, אמנם מבואר מדבריו דס"ל דס"ת לא בעי שרטוט בכל השיטין אלא רק בשיטה ראשונה וממילא ה"ה לגט.

אם שרטוט בדיו או בעופרת חשיב שרטוט

הב"י בסעיף י, הביא מכמה ראשונים דאינו שרטוט, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' הגט סי' קנא ד"ה ובטרם, דאינו שרטוט, והביא מבה"ג דבדיו לא חשיב שרטוט.

נוהגים לעשות הגט י"ב שיטין

כ"כ הטוש"ע בסעיף יא, וכן הביא הב"י מכמה ראשונים, ויש להעיר דכ"כ סמ"ק במצוה קפא אות ריח, וכ"כ המנהיג בהל' הגט סי' קנא ד"ה ובטרם, וכתב דכן מנהג כל ישראל, וכן הביא מרב האי, והביא מרב האי דהטעם כנגד ג' אוירין שיש בין ד' החומשים, מלבד משנה תורה דהוא תוספת על החומשים, דכל אויר הוא ד' שיטין, והמנהיג כתב נמי דהוא בגימטריא גט.

אם אפשר לקיים בסוף הגט מחקים שנמצאים בתורף הגט

הטור והב"י בסעיף יט-כא, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דמדברי בה"ג בהל' גיטין בעמוד תטו, מוכח דס"ל כרב סעדיה גאון דלא מהני קיום בתורף הגט, וציינו דבתשובות הגאונים שערי צדק ה,ז סי' מג, כתוב נמי כדברי רב סעדיה ובה"ג.

לכתחילה טוב שלא למחוק ולקיים המחק כדי שלא יצטרך להוסיף על י"ב שיטין

כ"כ המנהיג בהל' הגט סי' קנא ד"ה ובטרם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף