ביאור הגר"א/אבן העזר/קכה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כתבו בדיעבד. רמב"ם ודייק ממש"ש לאתויי הא כו' ואמר תני ר' חייא כו' ול"ק והני דלהווי מ' דגם זה אתי לאתויי אלא דהא דיקא דיעבד. מ"מ:
(ב) י"א כו' כמש"ש ה"ק לא כו' אבל הרי"ף ורמב"ם כ' סתמא דס"ל דרב דאמר מקרעין פליג אשמואל ובכ"ע מכשיר:
(ג) אינו גט. ממ"ש ב' למאי ניחוש לה ומ' דלא חיישינן כלל כמש"ש חיישינן קאמר ועוד מדאר"א שם א' במי מילין:
(ד) י"א דלכתחלה כו' ואע"ג דחק יריכות מותר מ"מ לכתב טוב שלא לחקוק כלל שם:
(ה) הקורע כו'. ירושלמי שם וכ"ה בתוספתא וירושלמי דשבת וכ"פ הרמב"ם בפ"א דשבת:
(ו) וי"א כו'. כ"כ המ"מ והר"ן בשם התוספתא וכ"כ המ"מ פי"א דשבת שכ"ה ג"כ במקצת נוסח התוספתא דשבת אבל כתב שם שהעיקר הוא בגי' הירושלמי:
ו) ויש כו' הרמב"ן כאן ואזיל לשיטתו דא"צ על דבר המתקיים כמש"ל סימן קכ"ד ס"ב. מ"מ. וצ"ע לדחות דברי ירושלמי ותוספתא בכדי ואפשר שגי' היה בירושלמי שניהם להכשיר ואע"ג דבשבת פטור אלמא דאין צריך ע"ד המתקיים לכן דחה תוספתא הנ"ל דסימן קכ"ד דהתוספתא אזיל לשיטתו כאן דמחלק בין רושם לקורע ועדיין אינו נוח לי דרושם מ"מ ה"ל לפסול כמו במשקין כו' ול"ד לעל דבר שאינו מתקיים וכן מדמי גמ' כאן ובירושלמי שבת לגיטין:
(ז) וי"א כו' ויש כו' עח"מ:
(ח) כשהבעל כו' הוא תמוה דממ"נ א"צ ציוויו כמ"ש בסימן קכ"ב ס"א:
(ט) שם יש כו' עהג"א פ"א ס"ב ד"ה פ' כו' ועמ"ש בא"ח סימן ל"ו ס"ג:
(י) אם כו' דפסלינן בפי"ב דשבת.
(יא) ליגרור כו' ואע"ג דאמרינן שם נטלו לגגו של חית ועשאו ב' זיינין חייב י"ל התם במלאכת מחשבת תליא כו' סה"ת סי' קט"ו:
(יב) ויש ליזהר כו'. דלשיטת הרי"ף והרמב"ם כתב הוא כמ"ש בס"ב ובמ"ס מסרגלין ברנה ולאו לאפוקי סכין אלא לאפוקי עופרת. מרדכי בה' ס"ת ועי"ד סי' רע"א:
(יג) נוהגין כו'. תוס' ריש מכילתין ד"ה המביא כו':
(יד) אם הוסיף כו' דהא כותבין על עלה של זית ודאי אינו מכיל ובירושלמי פריך עלה ולא במקורע הוא היא דאמרה אפילו לא כ' אלא אני פלוני מגרש את אשתי פלונית כשר וכן ראיה מההיא דשקיל ס"ת ויהיב לדביתהו עכ"ל הרשב"א סי' תקס"א וכשיטתו שפ' על עלה א' אבל בירושלמי מ' על עלין הרבה ועמ"ש בסכ"א והרשב"א חילק שם כמש"ש ויש מי כו':
(טו) ול"נ דבמקום כו' דהא אפי' על הנייר וכ"ד תלוש כשר כמש"ל סי' קכ"ב ס"ב. ד"מ:
(טז) נוהגין כו'. כדין ספר ולא יהא איגרת סה"ת וא"י פ"י ועבפ"ק דב"ב דאמרי אין עושין ארכו כו' וז"ש כדין ספר אע"ג דא"צ כמ"ש בתוס' ך' ב' סד"ה ל"צ מ"מ לשופרא דמילתא עושין כן וכמ"ש בתו' ב' א' ד"ה המביא כו' וכנ"ל:
(יז) נוהגין כו' שגם בשטרות פסול כה"ג שמא זייף והוסיף ואמרי' בירו' ובתו' גט שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזירו מלמטה אפי' מגופו כשר ואין נוהגין לקיים וכמש"ש בסי"ט וזהו כתלוי וע"ע סי' רע"ו ס"ה ומיהו דוקא בתורף ומה שהוא חוץ ממשמעות מה שהוא תוך הגט. רשב"ץ וז"ש ובמקום כו'.
(יח) לא וכו'. כו' ונמצא כמש"ש פ"ה ב':
(יט) רגלי כו'. כמ"ש בא"ח סי' ל"ו ס"ב:
(כ) ואם אינו נוגע כו'. ע"ש סי' ל"ב:
(כא) כ' ל"א כו'. ועסי"ט:
(כב) צריך כו'. תו' פ"ה ב' בד"ה ולורכיה כו':
(כג) ויש מי כו'. כמש"ש ל"ד ב' בני אדם כו' אלמא דמקום שניהם קפדינן וס' הראשונה ס"ל דאין הקפידה שם אלא על מקום הנתינה וע"סי קכ"ח:
(כד) ונוהגין לערות כו' כדי שלא יהא גט הראוי להזדייף ד"מ בשם סדרים:
(כה) ואם לא כו'. הוא תמוה דבגמרא ב' אמרו ל"צ דמעורה מכלל דבלא"ה א"צ להיות מעורה ויכול להזדייף ג"כ כשר:
(כו) ויזהר כו' ואם כו'. הגהות סמ"ק ודוקא לחלל ד' אבל לשאר אותיות שאינן משתנין כשר כמ"ש תוס' שם ד"ה ל"צ כו' ורא"ש וש"פ. ד"מ אבל הר"ן כ' שם בשם י"א שהוא קרוב לפסול:
(כז) והקיום כו'. תוס' פ"ד ב' בד"ה אם וכמ"ש בח"מ סי' מ"ד ס"ה:
(כח) ועכשיו כו'. שם בתו':
(כט) גט כו'. תוספתא וירושלמי פ"ב הלכה ג':
(ל) נמוק כו' נמחק כו'. הכל בתוספתא שם:
(לא) בד"א כו'. בירושלמי שם נתקרע ה"ז פסול בשלא נתקרע כקרע ב"ד כו' על העלה של זית לא כמקורע הוא אר"ז תנא בולא שילוח אפי' כתב אני פלוני מגרש את אשתי כשר ור"ל בעידי מסירה:
(לב) וה"ה כו'. במ"מ כ' שבזה אף הרמב"ם פוסל דאין האשה מתגרשת אלא בכתב והאי לאו כתב הוא וי"מ בדברי הרמב"ם ע"ש:
(לג) יש מי שכ' כו'. כ"מ בי"ד סוף סימן רע"א ועמש"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |