מראי מקומות/אבן העזר/נ

מראי מקומות אבן העזר נ

הגהה בב"י

בריש הסימן צ"ל ופירש רשב"ם גזירה, במקום פירש רש"י גזירה.

חזרת סבלונות קודם קידושין

כתב הנמוק"י בשם הריטב"א בב"ב קפג ד"ה אפי' בדינר, דה"מ לאחר קידושין אבל קודם קידושין אפי' אם אכל לא מחיל כלום, ואפי' דאיכא שידוכין.

אם שלח הרבה בגדים העשויין ליבלות

כתב הנמוק"י בשם רבינו יונה בב"ב קפג ד"ה אפי' בדינר, דבכה"ג אע"ג דכל אחד בפני עצמו ראוי ליבלךות מ"מ כיון דהכל יחד אינו ראוי ליבלות בבית אביה, יש לאלו דין סבלונות מרובין ונגבין.

אם יש חילוק בין אכל ללא אכל

הב"י בסעיף ג, הביא בזה מחלוקת, דהרמב"ם והר"י מיגא"ש ס"ל דאין חילוק, ומאידך הטור והרשב"א והר"ן והרמב"ן והרי"ף והרא"ש ס"ל דיש חילוק, והשו"ע פסק כהרמב"ם כיון דסוגיין בעלמא כוותיה בדיני ממונות ועוד דהר"י מיגא"ש עמו, והרמ"א הביא בשם י"א שיש חילוק בין אכל ללא אכל, ויש להוסיף דהנמוק"י בב"ב קפד ד"ה ורבין, כתב דהעלו האחרונים דלא כהרמב"ם, ע"כ, וכ"כ רשב"ם בב"ב קמו: ד"ה סבלונות, שיש חילוק בין אכל ללא אכל, וכ"כ רבינו גרשום שם ד"ה מאכל ומשתה, וכ"כ הריטב"א בב"ב קמו: ד"ה יתיב, וכ"כ הרמ"ה בב"ב פ"ט סי' עו, ונמצא בידינו דהרמב"ם והר"י מיגא"ש סברי דליכא חילוק בין אכל ללא אכל, ומאידך הרשב"א והר"ן והרמב"ן והרי"ף והרא"ש והטור והנמוק"י בשם האחרונים, ורשב"ם ורבינו גרשום והריטב"א והרמ"ה כולהו סברי דיש חילוק בין אכל ללא אכל וכדינא דמתני', והכי נקטי' ודלא כהשו"ע שנשא פנים לרמב"ם, ודלא כהרמ"א שהביא כן בשם י"א ולא קבע בה מסמרות, אלא עיקר לדינא כהי"א שהביא הרמ"א.

התנו המשודכים שמי יעכב מלישא עד זמן פלוני יקנס, ואחד מהם עיכב מחמת שהיה אנוס ולאחר מכן השני שידך את המיועד לאדם אחר

הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קנד, כתב דהראשון פטור כי היה אנוס והשני פטור כי עבר הזמן ולא קיים הראשון את תנאו.

· הבא >מעבר לתחילת הדף