מראה הפנים/תרומות/י/א
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בצל שנתנו לתוך עדשים. וכמה דאמר עדשים צופדות אותו שלא יבלע וכו'. מסוגיא דהכא משמע דבעיא היא ופשיט לה מתני' בבצל של חולין וכו' כדפרישית בפנים ולעיל בפ"ט בהלכה ג' משמע דבפשיטות קאמר דבין בבצל של תרומה לתוך עדשים של חולין ובין איפכא ולעיל כתבתי דיש לפרש דהתם נקט הש"ס בקצרה כדרכו ולא הביא הפשיטות דהכא אבל מדברי הרמב"ם לא משמע כן שכתב בפט"ו בהלכה ח' בדין דעדשים וז"ל עדשים שנתבשלו וכו' ומפני מה בצל שלם לתוך עדשים שנתבשלו אין משערין אותו בנ"ט מפני שאינו שואב מהן שהרי הוא שלם ולא פולט לתוכן שכבר נתבשלו ומלישנא ולא פולט לתוכן משמע דדעתו דאף בבצל של תרומה לתוך עדשים של חולין הדין כן דשלם מותר וזה דלא כפשיטות הש"ס בהסוגיא והכ"מ כתב דהשמיטו רבינו דמשמע דפליג אדר' חזקיה ואין כאן שום משמעות לפלוגתא אלא בעיא ופשיטותא היא. ואם היה אפשר לפרש דברי הרמב"ם דהוא ז"ל דעתו היה לפסוק כהאי פשיטותא דהכא דדוקא בבצל של חולין וכו' ולפיכך נשמר בהלכה זו ולא כתב כמו בהלכה שלפניו אם הבצל תרומה וכו'. אלא כתב עדשים שנתבשלו ואח"כ השליך לתוכן בצל יבש וכו' דלא מיירי אלא בבצל של חולין לתוך עדשים של תרומה והא דסיים ולא פולט לתוכן לאו לאשמועינן דה"ה איפכא אלא שאינו שואב מהן ולא פולט לתוכן לשנחוש דע"י פליטתו לתוכן חוזר ושואב הוא וא"כ הכל בבצל של חולין ועדשים של תרומה הוא מדבר וקצת ראיה יש לפירוש זה בדבריו מדמסיים ולא פולט לתוכן שכבר נתבשלו ואם דהכוונה היה על חלוקה של בצל תרומה לתוך עדשים חולין למה לו לחזור ולזכור שכבר נתבשלו הא בהכי איירינן ובטעם דהבצל שלם סגי לב' החלוקות ומזה היה נראה דשכבר נתבשלו דקאמר לסיים הטעם דלא ניחוש דע"י פליטתו לתוכן חוזר ושואב מהן לפיכך אמר שכבר נתבשלו והוציאו מימיהן ולפי' הזה הוה ניחא דפסק כסוגיא דהכא לפי המסקנא ואם נפרש דבריו כפשוטו דכוונתו על ב' החלוקות היה צ"ל דסמיך אסוגיא דפרק דלעיל ופי' שם דהש"ס קאמר לה בניחותא ודכוותה וכו' דלעולם הדין כן ומיהו לדעתי הפי' הא' הוא אמיתי בכוונת דברי הרמב"ם ודעתו לפסוק כסוגיא דהכא וכדמסיק דמתני' בבצל של חולין לתוך עדשים תרומה דוקא היא וכמו שפירשתי הטעם בפנים וזהו דוקא בעדשים אבל בשאר כל התבשיל אין חילוק בין אם הבצל של חולין והתבשיל תרומה או איפכא וזה פשוט וכמו דאין חילוק בין אם הוא שלם או מחותך דבשאר כל התבשיל לעולם הוא בנ"ט וכמ"ש הרמב"ם בהלכה ז' דבשאר כל התבשיל דבין אם הבצל תרומה והתבשיל חולין וכו' ובין נתבשל עמו ובין הניחו לתוכו אחר שנתבשל כמבואר בהלכה ח' דדוקא בעדשים אמרו שהן צופדות שלא יקבל הבצל הטעם מהן כשהוא שלם ויבש אבל אם הבצל של תרומה והעדשים חולין הבצל אוסר אותן בנ"ט לפי שהן מקבלין הטעם ממנו ובזה מתיישב ג"כ מה שדקדק הר"ש מההיא דר' יודה מתיר בצחנה דאינו מתפרש אלא בבצל של תרומה ולפיכך כתב ואין מתיישב לפי שיטת הירושלמי דמוקי מתני' בבצל של חולין דכיון דהאי דתרומה סברא הוא דרישא נמי בתרומה ולק"מ דהש"ס לא מוקי בבצל חולין אלא בעדשים דוקא כדאמרן אבל בשאר כל התבשיל ודאי דאף בבצל תרומה לתוך התבשיל חולין נמי איירי ועלה קתני ר' יהודה מתיר בצחנה וזה פשוט:
כל האיסורין משערין אותן כאלו בצל כאלו קפלוט וכו'. מבואר מזה בפ"ו דנזיר בין לסברת ר' יהודה ובין לסברת חכמים בענין נותני טעמים וע"ש:
כל נותני טעמים בין לשבח בין לפגם וכו'. עיקר הדין הזה בפ"ה דע"ו בהלכה ג' ושם בארתי בענין המחלוקת דר' יוחנן ודר"ל באוקמתא דמתני' ובמאי דמבואר אליבא דאפסקא הלכתא בהדיא בש"ס הבבלי שם דנטל"פ מותר ומה שלמדנו מסוגיא דהתם ומה שנלמד מסוגיא דהכא וכן הראיתי שם באצבע דמוכרח הוא לדינא כדעת הפרישה בסי' ק"ג בענין נפל לתוכן כשהן רותחין דאפי' לאחר שציננן מותר הוא ודלא כהט"ז שתמה עליו דהבי הוא להדיא בסוגיא דהאי תלמודא ועיין שם דמבואר הכל הוא בס"ד:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |