מראה הפנים/תרומות/ה/ג
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מן מה דאמר רב הונא קליפי איסור מצטרפין להיתר וכו'. כלומר דלרב הונא הוא כך אבל לדינא לא ס"ל כוותיה בפסולת של תרומה דמצטרפת עם החולין דא"ה קשיא אהאי ברייתא אדתני אין טינופת של תרומה מצטרפת עם התרומה וכו' לישמעינן רבותא טפי דאפי' להעלות את התרומה מצטרפת עם החולין היא וכבר כתבתי מזה בפ"ו דנזיר בהלכה ט' ד"ה מ"ד נותני טעמים וכו' דה"ט דהרמב"ם שלא פסק כהאי דרב הונא ולא כתב שם בהלכה ז' אלא כדברי האי ברייתא ומ"ש הכ"מ בענין שהשיג הראב"ד יותר מכאן אמרו בירושלמי וכו' דגמ' דידן פליגא וכו' ועוד דבירושלמי גופיה במחלוקת היא שנויה אין כאן מחלוקת אלא בעיא דרב ביבי היא ופשט הש"ס דלרב הונא איכא למימר דסבר גבי פסולת תרומה כמו דס"ל גבי קליפי איסור ובענין מה דמשמע בדין קליפי איסור מפ' גיד הנשה הארכתי בזה שם ואין כאן מקומו:
סאה תרומה שנפלה למאה וכו'. כדברי התוספתא שהבאתי בפנים כך פסק הרמב"ם שם בדיני דרישא דאין פסולת של תרומה וכו' אבל הפסולת של חולין מצטרפת עם החולין להעלות התרומה וכהאי ברייתא דלעיל והיינו נמי דקתני בתוספתא בנפלה למאה דאין מוציאין זונין טנופת שבהן וכן הדין בלוג יין צלול שנפל למאה לוגין עכורין דאין מוציאין השמרים וזהו דמצטרפין פסולת החולין עם החולין להעלות התרומה מלבד מה ששנוי בתוספתא בפחות מכאן מוציאין הזונין והשמרים לא העתיק הרמב"ם לזה משום דאתיא כהאי מ"ד דפסולת תרומה מצטרפת עם החולין וכדפרישית בפנים והוא ז"ל לא פסק כן כמבואר בדיבור דלעיל. וסיפא דהתוספתא לוג יין עכור שנפל למאה צלולין אין מוציאין שמרים שבו הביא שם ופשוט הוא כדפרישית בפנים ומה שהשיג הראב"ד במ"ש אח"כ בהלכה ט' לוג מים וכו' שזהו מן התוספתא שם דלעיל מינה לוג מים שנפל לתוך צ"ט של יין וכו' וכוונת השגתו דאפילו מחצה מים ומחצה יין אינן מצטרפין כדסיים שם בזה והנראה דהרמב"ם שהביא כלשון התוספתא ולרבותא דאפי' לוג אחד מים לא מהני להשלים למאה משום דלעולם המים והיין מצטרפין זה עם זה:
תני אף טוחן הוא בתחילה ומתיר. והרמב"ם שם לא כתב אלא כל' המשנה וטחן הכל וכו' ולא הזכיר ההיתר לכתחילה וטעמו דאע"ג דסתמא דהש"ס מוקי להך ברייתא כר' יוסי דערלה והוא ז"ל פסק כר' יוסי בפט"ז ממ"א בהלכה כ"ה מ"מ הכא לא פסק כוותיה דטעמיה בההיא דנטיעות שנתערבו משום דבגטין (דף נד) מסיק דחזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת והכא לא שייך האי טעמא ואף דר"ז מוקי להא דהכא כדברי הכל לא חייש לזה מכיון דסתמא דהש"ס תלי בהאי פלוגתא דר' יוסי ורבנן והדרינן דהלכה כחכמים בענין דינא דהאי מתני' כל האיסורין שריבה עליהן שוגג וכו'. עיין לעיל בפ"ב דכלאים מה שנתבאר מענין זה בס"ד:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |